והפעם – כמעט בלי אף מילה על תקשוב
ג'יי הורוויץ מפנה את תשומת ליבנו לכתבה מהוושינגטון פוסט המדווחת על שביתת מורים בעיר סיאטל שבוושינגטון: " לפני כשבוע השביתה הסתיימה, עם הישגים למורים כמו ההעלאה הראשונה במשכורת מזה שש שנים כדי לעדכן ליוקר המחייה. אבל אחד ההישגים אולי נראה טיפה יוצא דופן – המורים דרשו, וקיבלו, שתלמידי בתי הספר היסודיים יקבלו שלושים דקות של הפסקה למשחק כל יום".
"אכן, על מנת לדחוס כמה שיותר "למידה" לתוך יום הלימודים, בתי ספר רבים במערב מקצצים ב-"מותרות" כמו הפסקות בין השיעורים שבהם התלמידים יכולים לשחק באופן חופשי. הציפיה היא שככל שהתלמיד יושב בכיתה מול המורה הוא יקלוט עוד "ידע", או לפחות את ה-"ידע" החשוב שניתן למדוד במבחנים".
"נדמה לי שבספרות המקצועית אין בכלל ויכוח בנוגע לחשיבות ההפסקות ביום הלימודים. הן מסייעות לא רק להתפתחות הרגשית של הילד, אלא גם ליכולת שלו לתפקד בשעות השיעור. אבל במרדף הבלתי-פוסק אחרי ציונים טובים יותר במבחנים, שנעשו כמעט למדד הבלעדי של "למידה", למי יש זמן להתפתחות רגשית".
ראו גם:
לא בזבוז זמן: תכנון לוח זמנים לפעילויות לא אקדמיות ביום הלימודים