התלמידים מפנימים את המסר על חשיבות הקריאה , אך תופסים אותה כעונש
מילות מפתח:
מאפיינים קוגניטיביים
מסרים חינוכיים
עידוד קריאה
קריאה
קריאת ספרים
תהליכי התמודדות
תהליכים קוגנטיביים
תלמידים
במחקרים רבים נמצא, כי קריאה בשעות הפנאי תורמת להישגי התלמידים. במחקרים גם נמצא, שהזמן שמקדישים התלמידים לקריאה הוא משתנה המנבא את הישגיהם בלימודים יותר ממשתני רקע אחרים, כמו השכלת הורים, מצב חברתי-כלכלי או השתייכות לאומית. מערכת החינוך בישראל מודעת לממצאים אלה ופועלת לפיתוח הרגלי הקריאה אצל התלמידים. עיקר המאמצים ממוקדים בכיתות היסוד, באמצעות הקמת ספריות כיתתיות וספריות בית ספריות, "מפעל הספרים" , הקצאת זמן קבוע לקריאה דמומה בשיעורים והמרצת ההורים לקרוא לילדיהם ולעודד אותם לקרוא בשעות הפנאי. ההנחה היא שבאמצעים אלו יפתחו התלמידים אהבה לקריאה, דבר שיתרום להישגיהם בלימודים.
למרות פעולות אלו הבחינה ענבל צפרירי, מחנכת כיתה ב' וסטודנטית במכללה האקדמית לחינוך קיי בבאר שבע, כי מרבית תלמידיה אינם קוראים בשעות הפנאי. במסגרת קורס שהיא לומדת במכללה -"שיטות מחקר איכותניות", החלה המורה במחקר פעולה בכיתתה. במחקר ביקשה צפרירי לבדוק כיצד משתלבת הקריאה בשעות הפנאי של התלמידים ואת תפיסות התלמידים והוריהם לגבי פעילות זאת. במסגרת המחקר ראיינה המורה תלמידים והורים, וערכה תצפיות על פעילויות קריאה בכיתתה. המורה מצאה, כי המסר על חשיבות הקריאה אכן הוטמע אצל התלמידים והוריהם.
למרות זאת, דיווחו מרבית התלמידים כי הם קוראים רק כשמכריחים אותם ובשעות שההורים שלהם קובעים. הקריאה נעשתה על מנת לרצות את ההורים. ההורים ראו בקריאה כלי חשוב לקידום היכולות הלימודיות של ילדיהם, ולכן אילצו אותם לקרוא, דבר שהיה כרוך בוויכוחים רבים. ההורים אף ביקשו לגייס את המורה למשימת השכנוע של ילדיהם לקרוא בבית.
למרות פעולות אלו הבחינה ענבל צפרירי, מחנכת כיתה ב' וסטודנטית במכללה האקדמית לחינוך קיי בבאר שבע, כי מרבית תלמידיה אינם קוראים בשעות הפנאי. במסגרת קורס שהיא לומדת במכללה -"שיטות מחקר איכותניות", החלה המורה במחקר פעולה בכיתתה. במחקר ביקשה צפרירי לבדוק כיצד משתלבת הקריאה בשעות הפנאי של התלמידים ואת תפיסות התלמידים והוריהם לגבי פעילות זאת. במסגרת המחקר ראיינה המורה תלמידים והורים, וערכה תצפיות על פעילויות קריאה בכיתתה. המורה מצאה, כי המסר על חשיבות הקריאה אכן הוטמע אצל התלמידים והוריהם.
למרות זאת, דיווחו מרבית התלמידים כי הם קוראים רק כשמכריחים אותם ובשעות שההורים שלהם קובעים. הקריאה נעשתה על מנת לרצות את ההורים. ההורים ראו בקריאה כלי חשוב לקידום היכולות הלימודיות של ילדיהם, ולכן אילצו אותם לקרוא, דבר שהיה כרוך בוויכוחים רבים. ההורים אף ביקשו לגייס את המורה למשימת השכנוע של ילדיהם לקרוא בבית.
עוד מצאה צפרירי, כי בכיתה התייחסו התלמידים לקריאה כאל מאמץ פיזי. משפטים שרווחו בקרב התלמידים לגבי הקריאה היו; "אין לי כוח. אני עייף..." או "המורה, קראתי כבר שני ספרים, אפשר לנוח"? התברר כי הקריאה נתפסה על ידי התלמידים כמטלה לימודית נוספת ואף כעונש, שרק לאחר שביצעו אותו היו יכולים להתפנות לעיסוקים אטרקטיביים יותר. התוצאה הייתה רתיעה מקריאה כפעילות פנאי.
בעקבות ממצאים אלה החליטה המורה להפסיק להעביר לתלמידים וההורים מסרים על חשיבות הקריאה ליכולות התלמידים ולהישגיהם, ולהתמקד במסרים על ההנאה, העניין ופיתוח הדמיון שבקריאה. כמו כן החלה המורה לחפש טקסטים חדשים לקריאה לתלמידים, שבהם מודגמים בצורה טובה יותר המסרים החדשים . את המחקר ליוותה המרצה מירב אסף ממכללת קיי.
בעקבות ממצאים אלה החליטה המורה להפסיק להעביר לתלמידים וההורים מסרים על חשיבות הקריאה ליכולות התלמידים ולהישגיהם, ולהתמקד במסרים על ההנאה, העניין ופיתוח הדמיון שבקריאה. כמו כן החלה המורה לחפש טקסטים חדשים לקריאה לתלמידים, שבהם מודגמים בצורה טובה יותר המסרים החדשים . את המחקר ליוותה המרצה מירב אסף ממכללת קיי.
עדיין אין תגובות לפריט זה
yyya