המדינה מוציאה 800 מיליון שקל בשנה על בחינות בגרות מיותרות

פרנק, א' (2018). המדינה מוציאה 800 מיליון שקל בשנה על בחינות בגרות מיותרות. אתר דה מרקר, 24.4.2018

מאמר דעה זה עוסק בהתאמות שעל מערכת החינוך לעשות כדי להתמודד עם עולם שבו אנשים מרבים להחליף מקומות עבודה ואשר מקצועות רבים בו עתידים להיעלם.

לדברי הכותב, על בוגר מערכת החינוך להיות אדם המסוגל להכשיר את עצמו לסוגים שונים של תעסוקה במהלך חייו — כלומר, עליו להיות לומד עצמאי.

"בנסיבות אלה, ההפרדה הדיכוטומית בין בתי ספר מקצועיים לעיוניים מאבדת מתוקפה, ועל אחת כמה וכמה שאין הסבר טוב לחלוקה הקיימת בין משרד החינוך למשרד התמ"ת מבחינת הבעלות על בתי הספר המקצועיים... בבתי הספר המקצועיים יש מגמות לימוד רבות, שערכן לעתיד רב חשיבות. עם זאת, אין סיבה ראויה לכך שמגמות אלה תחומות לקבוצה מוגדרת של תלמידים; הן טובות לכולם. שני עניינים מגבילים את היכולת של מערכת החינוך הפורמלי להציע זאת לכלל — החלוקה לשני משרדי ממשלה ובחינות הבגרות".

ומה הקשר של בחינות הבגרות לעניין? לדעת הכותב, "בחינות הבגרות, שנחיצותן לא נבדקה זה שנים, וממשיכות להתקיים מכוח האינרציה, ברובן חסרות ערך, אבל יוקרתן רבה. מדינת ישראל מוציאה כ–800 מיליון שקל בשנה על בחינות הבגרות, שמחבלות באופן קשה בהכשרתם של ילדי ישראל להיות לומדים עצמאיים, וביכולתם להתנסות בהכשרות מגוונות, מבלי שייכנסו למשבצת סטיגמטית בעייתית. כל עוד המטרה החינוכית הבלעדית של מדינת ישראל היא זכאות לתעודת הבגרות, לא תתפתח אצלנו מערכת חינוך הנותנת תשובות לצרכים של סוף העשור השני במאה ה–21".

למאמר הדעה המלא באתר דה מרקר

לקריאה נוספת

מגמות ואתגרים עתידיים בחינוך – סקירת מידע