הלוחות האינטראקטיביים מגיעים לכיתה, אך העתיד שלהם לא וודאי

Michael Petrilli. "Bye-Bye Blackboards: Interactive and expensive, whiteboards come to the classroom", Educationnext, Vol. 10, No. 3, Summer 2010.

הלמידה המקוונת, המכוונת באופן עצמאי והפרטנית היא אופנתית, אולם קיימת טכנולוגיה שעדיין מציבה את המורה במרכז ומציעה לא יותר מאשר עדכון מודרני להוראה בעזרת לוח וגיר.

האביזרים, בעלי שמות מותג כמו SMART Boards ו - Promethean ActivBoards שעלותם כ-5,000 דולרים ליחידה, הם מסכים ממוחשבים ענקיים שמגיעים עם חיבור לאינטרנט, לאודיו ולוידאו. כאשר הם מחוברים למחשב, הם מאפשרים למורים להציג שיעורי מולטימדיה שימשכו את תשומת לבם של בני הדור שמכורים ל- Wii, iPhones, ול- IMing.

האביזרים הללו משמשים גם כלוחות מסורתיים (המורים והתלמידים כותבים עליהם במרקרים מיוחדים) אבל עם יכולות דיגיטליות נוספות: את החומר המשורבט על הלוח ניתן לתעתק בצורה דיגיטלית כדי להזינו למחשב לאחר מכן.

אביזרים מעין אלה מסייעים במיוחד לתלמידים שהחמיצו שיעור ויכולים למעשה לצפות בשיעור מחדש בזמנם הפנוי.

שימוש באביזרים כאלה גם מאפשר למורים "לחזור לאחור" ולהסביר נושא שנידון בכיתה לפני 15 דקות או לפני מספר ימים.

אבל עבור המורים  החדשניים בבתי הספר והקונסטרוקטיביסטיים הפדגוגיים, השיטה הזו כמעט ואינה חדשנית.

המכנה משותף בין התומכים ב"למידה הפרטנית" לבין אוהדי לוח המידע המשותף (whiteboard) בכיתה, הוא "מערכות תגובה ללומד". הקליקרים (clickers) הללו מאפשרים לכל התלמידים בכיתה לענות לשאלה של המורה בבת אחת. תשובות התלמידים מצטברות מידית ומוצגות על לוח המידע המשותף; המורים יכולים להתבונן במסכי המחשב שלהם ולדעת מיד מי מתלמידיהם ענה תשובה שגויה.
זו "הערכה מעצבת" קיצונית המאפשרת למורה לדעת מיהם התלמידים הזקוקים להסבר נוסף, ומתי הכיתה מוכנה להתקדם בחומר.

אולם תור הזהב של הלוח האינטראקטיבי והקליקרים למיניהם מגיע לסיומו לא רק בגלל בעיות תקציב. כיום ניתן בקלות לשתף באמצעות התקן נייד כלשהו שבידי המורה והתלמידים ולהקרין על מסך בכתה.

קישור למאמר באנגלית

ראה גם:

לוח אינטראקטיבי כאמצעי האורג בין ישן לחדש

היעילות של לוח "חכם" בכיתה – מבט כולל על ממצאי מחקר