הכשרת הדור הבא של מורי מורים במדעים: דגם לפיתוח ידע תוכן פדגוגי להוראה מורים למדעים

Abell, S. et al., (2009). Preparing the next generation of science teacher educators: a model for developing PCK for teaching science teachers, Journal of Science Education, 20, 77-93.

מילות מפתח: הכשרת מורי-מורים, ידע תוכן פדגוגי, ידע מורי מורים

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

תוכניות להוראת מדעים לדוקטורט נכשלות לרוב בהתייחסות להיבט קריטי: תשומת הלב המפורשת להכשרת מורי מורים למדעים. במאמר נטען כי בנוסף לפיתוח בסיס ידע וכשירויות למחקר, סטודנטים לתור שלישי צריכים לצפות, להתנסות ולחשוב רפלקטיבית על הידע הפדגוגי הנדרש להכשרת מורים למדעים. הכותבים מדגישים שניתן להתאים את המבנה של ידע תוכן פדגוגי להקשר של ידע להכשרת מורים למדעים. דגם ידע התוכן הפדגוגי מהווה בסיס לדגם לפיתוח ידע במדעים, המעוגן בהתנסויות של הכותבים כתלמידי תואר שלישי וכחונכים לסטודנטים אלה. יש במאמר המלצה על הכשרת דוקטורנטים וסטנדרט חדש שראוי לכלול אותו בסטנדרטים הקיימים (ASTE) (Lederman, et al., 1997) למורי מורים למדעים.

הסטנדרטים לידע מקצועי למורי מורים למדעים כוללים בין היתר התייחסות לציפיות שמורי המורים יהיו בעלי ידע מדעי חזק, יבינו נושאים של פדגוגיה, תוכניות לימודים, הוראה והערכה במדעים ויכירו גם נושאים של למידה וחשיבה, יוכשרו למחקר ועוד. מה שחסר ברשימת סטנדרטים זו הוא ההיבט של ידע תוכן פדגוגי (Shulman, 1986): הנחיית הלומדים לתואר שלישי כיצד ללמד מתכשרים להוראת מדעים.

המודל התיאורטי להכשרת מורי-מורים במדעים שמציעים הכותבים מציע תהליך של התפתחות מקצועית במהלך לימודי מדעים לתואר שלישי הכולל גם הכנה לעבודה בתוכניות הכשרה. המודל מבוסס על המושג "ידע תוכן פדגוגי" ועל מסגרות של התפתחות מקצועית ששימשו ביעילות בהוראת מדעים בגן ובבית הספר. המאמר כולל דוגמאות (vignette) המבוססות על ההתנסויות של הכותבים כדוקטורנטים המראות הזדמנויות משמעותיות לפיתוח ידע תוכן פדגוגי להכשרת מורי-מורים להוראת מדעים. כל דוגמה מציגה מרכיב אחר ויחד – את האופי והשונות של התנסויות מסוג זה.

המאמר מביא השתמעויות לתכנון תוכניות לדוקטורנטים במדעים הכולל את המרכיב של הכשרת מורי-מורים בתחום הדעת הזה.

כותבי המאמר מנסחים תוספת לרשימת הסטנדרטים הקיימים למורי מורים למדעים המתייחס לידע להכשרת מתכשרים להוראת מדעים: "מורי-המורים המתחילים הם בעלי ידע להכשרת מורים למדעים במסגרות הכשרה, כולל אוריינטציה, ידע על למידת מתכשרים להוראה, ידע של תוכניות לימודים, ידע של אסטרטגיות הוראה בהכשרת מורים וידע של הערכה בקורסים מתודיים".
הרצף המקצועי להתכשרות להיות מורה-מורים המכשיר מורים למדעים המוצע במאמר זה מתייחס להכשרת מורים לבית הספר היסודי, אך ניתן ליישמו גם לגבי הכשרת מורי מורים לעבודה בהכשרת מורים למדעים בחטיבות ביניים ובבתי ספר תיכוניים.
קיימים כבר כיום מסלולי לימוד לתואר שלישי במדעים הכוללים ערוץ המכשיר סטודנטים הבוחרים בכך לתפקידים שונים בהוראת המדעים. וזוהי אחת הדרכים להכשיר אנשי סגל להכשרת מורים.

ביבליוגרפיה

Lederman, N.G. et al., (1997). Professional standards for science teacher education, Journal of Teacher Education, 8, 233-240.
Shulman, L. (1986).Those who understand: knowledge growth in teaching, Educational Researcher, 15(2), 4-14.