הכשרה ופיתוח מקצועי של מורים באמצעות הוראה ולמידה מרחוק כדרך להתמודדות עם מצב של מחסור במורים

 

(תקציר)

 

בשלהי המאה העשרים ובעיקר מתחילת המאה ה-21 הולך וגובר – במגזר העסקי, הממשלתי והחינוכי – השימוש בלמידה מרחוק על צורותיה השונות. למידה מרחוק מוגדרת כתהליך הוראה-למידה אינטראקטיבי שלפחות חלק ממנו מתבצע באופן מקוון (on line) באמצעות טקסט, אודיו ו/או וידאו. למידה מרחוק מתרחשת כשמרחק פיזי מפריד בין המורה לתלמידים, ונעשה שימוש בטכנולוגיה לצורך יצירת קשר ביניהם. בלמידה מרחוק, המורה אינו בשליטה מלאה, והלומדים פעילים יותר ומקבלים על עצמם יותר אחריות לתהליך הלמידה. בלמידה מרחוק נהוג להתייחס לכיתה וירטואלית (virtual classroom) כאל סביבת למידה הנמצאת במערכת תקשורת מבוססת-מחשב.

למידה מרחוק מאפשרת ללומד גמישות מבחינת הנגישות למידע ברמת הזמן והמרחק, וכן מבחינת התאמה אישית לתחומי העניין של הלומד, קצב הלימוד שלו ורמתו. מבחינת המוסד המכשיר, למידה מרחוק מאפשרת לקלוט מספר רב ומגוון גדול של לומדים, להציע מגוון רחב של תחומי ידע ולהעסיק צוות מומחים רחב ומגוון בעלויות נמוכות יחסית. למידה מרחוק גם מאפשרת למידה מתמשכת לאורך החיים ((life-long learning.

בשנים האחרונות, אוניברסיטאות רואות בלמידה מרחוק דרך אטרקטיבית להוראה, מפני שהיא מאפשרת להגדיל את מספר הנרשמים מבלי להגדיל את מספר הכיתות ומתקני הלימוד. האוניברסיטאות אף יכולות להגיע כך לקהלים באוכלוסייה שלא המשיכו ללמוד עד כה בחינוך הגבוה, או שלא היו מגיעים ללמוד במוסד ספציפי זה בגלל מגבלות של מרחקים ונסיעות ארוכות.

ממחקרים עולה כי הקשיים העיקריים בלמידה והוראה מרחוק קשורים בהיבטים של קריאת טקסט בתצוגה דיגיטלית, תחושת בדידות, ניתוק חברתי והיעדר מיומנויות קוגניטיביות בסביבה הדיגיטלית, מיומנויות הנחוצות לשימוש יעיל בטכנולוגיות מקוונות. חוקרים מציינים כי הדבר עלול להוביל לשימוש בלתי מושכל בטכנולוגיות לשם הוראה ולמידה, ולהיעדר גישות פדגוגיות המותאמות לתהליכי הוראה ולמידה מרחוק. מחקרים נוספים מתארים שילוב של הוראה-למידה בקורסים היברידיים, שבהם קיימים מפגשים פנים אל פנים עם למידה מרחוק.

מקובל לבצע הערכה מעצבת בתהליך של למידה מרחוק, ובכך לאפשר עדכון ושיפור של תהליכי הלמידה וניהולה. המשתנים הנבדקים בדרך כלל מתייחסים למאפייני הלומד – מידת השתתפותו בלמידה מרחוק, שביעות רצונו ועמדותיו כלפי למידה מרחוק, הישגים לימודיים, יעילות השימוש במחשב ועוד, ולעתים גם למאפייני הלמידה מרחוק – מגוון הטכנולוגיות המשולבות בלמידה, נגישות ופשטות השימוש בטכנולוגיות אלו ועוד.

במחקרי השוואה ראשוניים שנערכו לפני כעשור, נמצא כי ההישגים הלימודיים של סטודנטים שלמדו בלמידה מרחוק היו זהים לאלה שלמדו בכיתה מסורתית או משולבת. שביעות הרצון של הסטודנטים שחוו למידה מרחוק הייתה גבוהה יותר בהיבטים של נגישות נוחה לחומרי עזר ללמידה ולמרצים, ביטחון רב יותר בידע, ושיפור במיומנויות משולבות-המחשב. המרצים שלימדו בקורסים של למידה מרחוק דיווחו על שיתוף פעולה גבוה ביניהם, כולל שיתוף פעולה לא פורמלי עם מרצים ממוסדות חינוך שונים תוך כדי החלפת חומרי הוראה ורעיונות. עם זאת, המרצים שהתנסו בלמידה וירטואלית טענו כי ישנם קורסים, בעיקר קורסי מבוא, שאינם מתאימים ללמידה וירטואלית, בעיקר עקב חוסר במשמעת עצמית גבוהה הנדרשת ללמידה מסוג זה אצל סטודנטים חדשים.

גם במחקרים שפורסמו בשנים האחרונות נמצא כי מבחינת הישגי הסטודנטים ורמת ההנאה והעניין בקורס, לא היו הבדלים מובהקים בין הוראה מרחוק לבין הוראה מסורתית. היתרון הבולט בלמידה מרחוק היה שיתוף הפעולה שנוצר בין העמיתים הלומדים.

למידה מרחוק משולבת כיום במסגרות שונות של הכשרה והתפתחות מקצועית של מורים. מחקרים שנערכו לאחרונה מצביעים על שיפור במיומנויות של חשיבה ביקורתית ופתרון בעיות בקרב פרחי הוראה עקב האפשרות להחליף מידע עם עמיתים ולצפות בביצועי קבוצות עמיתות – פעולות המתאפשרות באמצעות למידה מרחוק.

הוראה בסביבת למידה מרחוק היא מורכבת ודורשת מיומנויות מתאימות מהמורה. מהספרות עולה כי למורים מנוסים יש יתרון על מורים חדשים בניהול הלמידה, יתרון המתבטא ביכולתם להבהיר מהן הציפיות שלהם מהלומדים וכן בהכוונה וקידום של הדיונים בין הלומדים.

פרויקט TEGIVS - Teacher Education Goes into Virtual Schooling  הוא פרויקט לאומי מוביל ברחבי ארצות הברית ובעולם להכשרת מורים להוראה מרחוק במאה ה-21, ושותפות בו ארבע אוניברסיטאות. מטרת הפרויקט היא לפתח מודל לשילוב הוראה מרחוק בבית ספר וירטואלי לשם הכשרת מורים להוראה לכל טווח הגילאים ולכל תחומי התוכן. במסגרת הפרויקט זוהו שלושה סוגים של מורים הדרושים להוראה-למידה מרחוק. לכל אחד מהם כישורים מגוונים: (1) המורה המנחה (VS Site Facilitator or M-Teacher) הנמצא בבית הספר ועוזר לתלמידים בלמידה on-line; (2) המורה בפועל (VS Teacher or E-Teacher) המלמד את הקורס בלמידה מרחוק; (3) המורה המעצב חומרי הלמידה (VS Designer or D-Teacher) המעצב את חומרי הלמידה הא-סינכרוניים.

במהלך הפרויקט פותחו קורסים שבהם שולבו תרחישים (במגוון תחומים) המאפשרים התנסות בהוראה מרחוק. כלי המחקר כללו תצפיות וראיונות עם מורים המלמדים בלמידה מרחוק. במחקרים שליוו את הפרויקט נמצא כי ההתנסות בפעילות הלמידה באמצעות התרחישים השונים העלתה את הביטחון העצמי והמודעות של פרחי ההוראה להיבטים הנדרשים בהוראה ובלמידה מרחוק ואת הבנתם את מהות התפקידים השונים בהוראה זו.

משאבים רבים מושקעים כיום בעולם, בעיקר בארצות הברית, להכשיר מורים להוראה מרחוק כך שיהיו בעלי כישורים מתאימים. הדבר נובע מתוך הבנה כי לאור התרחבות הלמידה מרחוק ומיסודה, נכון למורים תפקיד מפתח בחינוך דור העתיד, ולשם כך עליהם להיות מומחים בהוראה בכלל ובהוראה מרחוק בפרט. קיימים כיום קורסים שונים להכשרה והתפתחות מקצועית של מורים, ואלה מתבצעים באמצעות למידה מרחוק. אולם הכשרת מורים לקבלת הסמכה להוראה באופן מקוון נמצאת עדיין בשלבים התחלתיים. החוקרים המעטים שבחנו תופעה חדשה זו תמימי דעים כי קיים צורך במחקרים נוספים, כמותיים ואיכותניים, שיבחנו את היתרונות והחסרונות בהכשרה והתפתחות מקצועית של מורים באמצעות תוכניות למידה מרחוק.