הישגי התלמידים הישראליים במבחנים בינלאומיים – לא כצעקתה

מקור: כתב העת "מגמות",  2009

מחברים:
פרופסור יוגב אברהם
ד"ר לבנה עידית
ד"ר פניגר, יריב

שם המאמר: - סינגפור במקום כרכור? מבחני הישג בינלאומיים והגלובליזציה של יעדי החינוך”.

“הוויכוח הציבורי בישראל בנושא הישגי התלמידים במבחנים הבינלאומיים, חורג מכל פרופורציה”. כך טוענים החוקרים פרופ’ אברהם יוגב, עידית לבנה וד”ר יריב פניגר, מאוניברסיטת תל אביב, במאמר המתפרסם בגיליון האחרון של כתב העת “מגמות”.

הלם ציבורי מתוצאות המבחנים
ישראל משתתפת בכל המבחנים הבינלאומיים; PIRLS ,TIMSS , ומשנת  2002 גם ב- .PISA במבחני PISA 2002 דורגו התלמידים הישראלים בגילאי 15  במקום ה 30- בהבנת הנקרא ובמקומות ה 31- וה- 33  במתמטיקה ובמדעים  בהתאמה (מבין 41 מדינות). על פי המאמר, פרסום התוצאות במבחן גרם בישראל ל”הלם ציבורי”.

מחברי המאמר ערכו מחקר, שבו ביקשו להוכיח, כי חולשתם של תלמידי ישראל במבחנים הבינלאומיים קשורה במידה רבה למאפיינים המקרו-כלכליים והדמוגרפיים של המדינה. כמו כן ביקשו החוקרים להוכיח, כיניתן לנבא במידה רבה של דיוק את הדירוג במבחנים הבינלאומיים של המדינות השונות . הניבוי הוא באמצעות ארבעה משתנים מקרו-כלכליים ודמוגרפיים.

המשתנים שנבדקו במחקר הם ; התמ”ג - התוצר המקומי הגולמי לנפש, אחוז האוכלוסייה הצעירה בגילאי 15 ומטה במדינה, ההשקעה הציבורית בחינוך מתוך התמ”ג, ורמת ההשכלה של האוכלוסייה הבוגרת  )בני 25 ומעלה(.. התמ”ג קשור להישגי התלמידים, מכיוון שמדינות בעלות תמ”ג גבוה יחסית משקיעות בדרך כלל בחינוך יותר מאשר מדינות בעלות תמ”ג נמוך. אחוז האוכלוסייה הצעירה קשור להישגי התלמידים, מכיוון שבמדינות שבהן הוא גבוה מתחלקים משאבי החינוך בין תלמידים רבים יותר מאשר במדינות שבהן הוא נמוך.
ההשקעה הציבורית בחינוך מתוך התמ”ג קשורה להישגי התלמידים, מכיוון שהיא מבטאת את מחויבותה של המדינה לתחום החינוך . רמת ההשכלה של האוכלוסייה הבוגרת קשורה להישגי התלמידים, מכיוון שככל שהשכלת ההורים גבוהה יותר כך גם גבוהים יותר הישגי ילדיהם.
החוקרים השתמשו במחקר בנתוני מבחן PISA 2002 בהבנת הנקרא, בנתוני ארגון ה- United Nations Development Programme- UNDP  של האו”ם ובנתוני הבנק העולמי.

במחקר נמצא קשר חזק במיוחד בין הישגי התלמידים במבחן  PISA 2002 בהבנת הנקרא, ובין שניים מהמשתנים שנבדקו - התמ”ג לנפש ואחוז האוכלוסייה הצעירה במדינה. התברר, כי באמצעות שני משתנים אלה בלבד, אפשר לנבא 80% מהשונות בציון הממוצע של תלמידי המדינות שהשתתפו במבחן . החוקרים מסיקים מממצא זה, כי מצבן הכלכלי והדמוגרפי של המדינות אכן קובעים במידה ניכרת את הצלחת תלמידיהן במבחנים הבינלאומיים.

ציפיות לא ריאליות
לדברי החוקרים, בישראל התמ”ג לנפש נמוך יחסית , בדומה לתמ”ג במדינות העניות באיחוד האירופי, כמו יוון ופורטוגל . כמו כן אחוז האוכלוסייה הצעירה בישראל גבוה מאוד, בדומה למדינות מתפתחות, כמו מקסיקו, פרו, ברזיל ותאילנד.
לעומת זאת, בשני המשתנים האחרים שנבדקו - ישראל דווקא נמצאת במקום טוב. בשיעור ההשקעה בחינוך מתוך התמ”ג, ישראל נמצאת במקום גבוה, כמו מדינות סקנדינביה. ברמת ההשכלה של האוכלוסייה הבוגרת, ישראל נמצאת מעט מעל לממוצע של המדינות שהשתתפו במבחן.

אולם, כאמור, השפעתם של משתנים אלו על הישגי התלמידים בכל המדינות נמצאה במחקר מצומצמת.
על פי מודל ניבוי, שבנו החוקרים בעזרת ארבעת המשתנים, היה הציון של התלמידים הישראלים במבחן להבנת הנקרא אמור להיות 462 נקודות.
ציון זה קרוב מאוד לציון הממוצע שהשיגו התלמידים הישראלים בפועל במבחן - 455 נקודות . מכך מסיקים החוקרים, כי המשתנים המקרו-כלכליים והדמוגרפיים של ישראל מנבאים היטב את הישגי תלמידיה.
החוקרים טוענים, כי המיקום הנמוך יחסית של ישראל במבחנים אינו צריך להפתיע, או להצדיק תגובה ציבורית של “הלם והיסטריה”.

עוד סבורים החוקרים, כי הניסיונות לחקות שיטות למידה ממדינות המצליחות במבחנים הבינלאומיים, כמו סינגפור או פינלנד, הם חסרי תבונה. הסיבה לכך – מדינות  אלו הן בעלות מאפיינים כלכליים, פוליטיים, תרבותיים וחברתיים שונים משל ישראל.
החוקרים סבורים, כי ניתן לשפר מעט את מיקומה של ישראל בדירוג במבחנים הבינלאומיים. לדבריהם, התנאי לכך הוא חיזוק המוטיבציה של התלמידים להשקיע במבחנים. תנאי נוסף הוא השתתפות בתוכניות הכנה למבחנים, הדורשות הוצאה כספית ניכרת.
בנוסף לכך, יש לשתף את המורים ובתיה”ס בתוכנית הפעולה שתיבנה, ולהימנע ממאבקים מיותרים עליה עם ארגוני המורים.

 קישור