היגור זאב עם כבש: על שילוב מתודות מגישות שונות במחקר החינוכי

מירב אסף מתייחסת  ל“ריב“ בין גישות המחקר השונות לתקופותיהן ומציעה שילוב של כמה גישות. לדבריה התועלת המעשית הנובעת משילוב הגישות במחקר חינוכי גדולה ועולה בהרבה על החיסרון של ערבוב הגישות המחקריות ואבדן חלק מתפישות העולם המדעיות שלהם.

היתרון שבשילוב מתודות על פי מערכים איכותיים וכמותיים  הוא ברור. התמונה המתקבלת ממגוון מקורות – מספריים, התנהגותיים, מילוליים וחזותיים – עשירה יותר. כמו כן, מרכיבים של מתודה אחת יכולים לפצות על חולשה של אחרת ובכך להאיר על עניינים רבים בשדה. מחקר משולב שנעשה היטב, אם כן, עשוי להציג תמונה מורכבת, תקפה ובת-הכללה יותר ממערכים נפרדים. למרות זאת, בספרות המחקר מתוארים מספר קשיים בניהול מערכי מחקר משולבים: מערך משולב לרוב מורכב יותר, יקר יותר ודורש יותר כוח-אדם לביצועו (בעיקר מערכים בו-זמניים). כמו כן, החוקר צריך להיות בקיא במגוון שיטות בכדי לשלב אותן באופן מיטבי, ולכן לעתים עולה הצורך לעבוד בצוותים הכוללים חוקרים המתמחים במתודות שונות. לבסוף, הפרשנות והכתיבה של מחקר משולב מורכבות מאוד . מיזוג של  מידע בעל אפיונים שונים הוא בעייתי ולעתים קרובות עולות סתירות מתוך הנתונים שעל החוקר להתמודד איתן על מנת להשמיע את הקולות השונים, מצד אחד, וליצור תמונה משמעותית, מצד שני.