האידאה האפלטונית של הקוד הלא פורמלי
סקירת הביקורת פורסמה בגיליון אוקטובר 2012 של "הד החינוך"
תמר רפופורט ואהוביה כהנא (עורכים), הסדר החברתי והקוד הבלתי פורמלי, רסלינג, 2012
ראובן כהנא הוא האב המייסד של תאוריית החינוך הלא פורמלי בישראל, וכיוון שמדינת ישראל היא תוצר של תנועות נוער – מסגרות של חינוך לא פורמלי – יש לחינוך הלא פורמלי ולתאורטיקן שלו חשיבות רבה. קוד החינוך הלא פורמלי עשוי, לפי כהנא, מהיסודות האלה: וולונטריזם (הצטרפות והסתלקות חופשיות), רב־ממדיות (פעילויות מגוונות), סימטריה (יחסי גומלין שוויוניים), דואליזם (קיום בו־זמני של מגמות שונות), מורטוריום (דחייה זמנית של מחויבויות), מודולריות (הבניה אקלקטית של פעילויות), אינסטרומנטליות הפגנתית ויצרנית (פעילויות הפגנתיות ויצרניות להשגת תוצאות בעתיד) וסימבוליזם פרגמטי (ייחוס משמעות סמלית לעשייה או עשייה סמלית).
החלק העיקרי של המאמרים מנסה לשכלל את הקוד הזה וליישם אותו על תופעות חינוכיות וחברתיות מגוונות. ייתכן שהאסופה התנפחה לממדים לא מוצדקים, לא רק מבחינה פיזית (על כמה מהמאמרים שפורסמו במקום אחר היה אפשר לוותר), אלא גם ובעיקר מבחינת יחסה לקוד הלא פורמלי: מאמרי המפתח באסופה מתייחסים אל הקוד הזה כאל אידאה אפלטונית המכוננת תופעות חינוכיות וחברתיות רבות. ספק רב אם לקוד הלא פורמלי שכהנא מצא והמציא יש כושר הסברי מופלג כל כך. קצת צניעות תוכנית וסגנונית הייתה עושה את האסופה הזאת לסבירה וקריאה יותר.