בואו נשים קץ לפיתוח המקצועי במתכונתו הנוכחית

Mehta, J. (2016). Let's End Professional Development as We Know It. Education Week's blogs

 http://blogs.edweek.org/edweek/learning_deeply/2016/03/lets_end_professional_development_as_we_know_it_and_replace_it_with_teacher-led_professional_learnin.html

ג'אל מהטה, פרופסור לחינוך באוניברסיטת הרווארד, העלה בבלוג שפרסם שלוש טענות קשות נגד פיתוח מקצועי של מורים:

1. המחקר מצא כי יש לפיתוח המקצועי השפעה אפסית, אם בכלל, על איכותם של המורים.
2. מורים מתייחסים אליו כאל מטלה מעיקה, מיותרת ואף מבזה.
3. קובעי מדיניות מתנגדים להוציא כספים על פיתוח מקצועי משום שאין לו תוצאות מוכחות.

למאמר המלא בגיליון השקפה (עמוד 20) 

לקריאה נוספת

12 טיפים למנחה שבאמת רוצה להשפיע

מה חושבים מורים על ההתפתחות המקצועית המוצעת להם?

לדברי מהטה, בארצות הברית מדובר בהוצאה גדולה: כ-10,000 דולר למורה לשנה.

לפיכך טוען מהטה כי עלינו לשים קץ לפיתוח המקצועי במתכונתו הנוכחית.

תחת זאת, יש להציע להנהיג למידה מקצועית בהובלת מורים משום שנמצא כי היא מניבה תוצאות מרשימות.

על למידה מקצועית כזו להצטיין בשלושה מאפיינים:

1. להיות קשורה לתוכן מסוים.
2. להיות מושרשת, להבדיל מחד-פעמית.
3. להיות מותאמת לצרכים הייחודיים של המורים.

המחקר הראה כי מבוגרים, ובכלל זה מורים, לומדים באופן מיטבי בתנאים אלה:

1. כשלנגד עיניהם עומדת המטרה של מה שהם עושים.
2. כשהלמידה מתמקדת בבעיות ולא בתכנים.
3. כשהם מביאים עמם לתהליך הלמידה ידע משמעותי (עם זאת, נכס זה הוא גם נטל, שכן פירוש הדבר הוא שהם פיתחו סכמות מושגיות שיהיה קשה לשנותן).
4. כשהלמידה כוללת התנסויות, שבכוחן לערער את אותן אמונות נושנות ולחולל שינוי מהותי יותר.
5. כשיש להם אפשרות בחירה.
6. כשהם מפתחים התעניינות הולכת וגוברת בנושא מסוים, דבר שמוביל ללמידה פורמלית ולא פורמלית גם יחד.

המוטיב החוזר ברעיונות אלו הוא "פעלנות מורים" (Teacher Agency), כלומר שליטה משמעותית של המורים בלמידתם. זה כמעט ההפך ממה שהמורים חווים כיום: "אנחנו נכנסים לחדר ומקבלים דפי הסבר. אנחנו יושבים ומקשיבים למצגת פאוור פוינט, בדרך כלל בחוסר ריכוז. ואז עוברת שעה ואנחנו עוברים למפגש הבא".

צעדים קונקרטיים שבתי ספר ומחוזות יכולים לנקוט לשם שיפור הפעלנות המורית

1. להבטיח ייצוג של 50% לפחות למורים ומנהלים בצוותים המחוזיים שמקבלים החלטות לגבי פיתוח מקצועי. זה כנראה הצעד החשוב ביותר.
2. לאפשר למורים בחירה לגבי למידתם המקצועית, ובכך להגדיל משמעותית את הסיכוי שהלמידה תיראה רלוונטית ללומד.

מודל לחיקוי: השתלמויות מקצועיות של רופאים

לדעת פרופ' מהטה, על מערכת הפיתוח המקצועי של מורים להתנהל בצורה דומה למערכת ההשתלמויות של רופאים: אשתי רופאה, והיא מטבעה אדם ספקן במידה מסוימת. אבל פיתוח מקצועי היא באמת אוהבת. הוא תמיד מועיל, מעשי, מעניין ומכו ּון היטב למה שהיא רוצה לדעת. הוא מועבר על ידי רופאים ועבור רופאים. הרופא המרצה מדבר על מקרה או על סדרת מקרים שקשורים למחלה מסוימת או למצב רפואי מסוים, סוקר בקצרה את הרקע המדעי ומסביר כיצד הם מטפלים במקרה ומדוע. אחר כך מוקדש פרק זמן מסוים לדיון, ובו רופאים אחרים אומרים איך הם היו מטפלים באותו מקרה או מצב ומדוע. הרופאים רשאים תמיד לבחור באילו מפגשים להשתתף, ורק מרצים שזכו להערכה גבוהה מצד הקהל מתבקשים להופיע שוב. לפעמים יש גם בעלי תואר "דוקטור לרפואה ולפילוסופיה" PhD-MD - - שמרצים על התפתחויות מדעיות בתחום, או אנשים מהתעשייה שמספרים על מגמות רחבות יותר בתחום הבריאות, אבל ההרצאות על המקצוע כולן מפי רופאים בפועל. כששאלתי את אשתי אם ייתכן מצב שאדם שאינו רופא ייתן הרצאה ברפואה, היא הביטה בי כאילו יצאתי מדעתי. 'ברור שלא', היא אמרה, 'אף אחד לא יתייחס אליו ברצינות'".

השתלמויות למורים – המודל הרצוי

1. רוב הלמידה המקצועית מועברת על ידי מורים.
2. הלמידה המקצועית מותאמת למורים באופן שהם נמעניה המובהקים (להבדיל מקורסי העשרה שונים הפונים עקרונית לקהל הרחב).
3. על מחוזות החינוך לסייע ללמידה מקצועית כזאת ולא לפקח על המורים, בדיוק כשם שאנו מצפים ממורים לסייע ללמידת תלמידיהם במקום לפקח עליהם.