אפשר גם אחרת: הסקר השנתי הקנדי לבדיקת מעורבות לימודית של תלמידים

במציאות הסטנדרטית והנורמטיבית של מבחני הערכה לאומיים ובינלאומיים כגון המיצ"ב או PISA בולטת לטובה היוזמה הקנדית האחרונה לחקור ולהעריך את תהליכי הלמידה בבתי הספר בגישה פחות סטנדרטית ויותר אמיתית.
סדרת הסקרים בבתי הספר שהחלו בהם השנה גורמי החינוך בקנדה נועדה לבדוק את המעורבות הלימודית (student engagement) של התלמידים הקנדיים  בתהליכי למידה ולא בהכרח את ההישגים הלימודיים שלהם. גורמי החינוך בקנדה סבורים שהערכת המעורבות הלימודית (student engagement) ואבחונה משמעותיים מאד בתהליך החינוך ועל כן הם ביקשו לערוך סקר שנתי הבודק את המעורבות הלימודית בשני חתכים עיקריים מנקודת הראות של התלמידים והסביבה הלימודית ההוליסטית: א. מעורבות ועניין בפעילות למידה (intellectual engagement) ב. תחושת השתייכות בביה"ס ובכיתה. הסקר נערך ביוזמת ה Canadian Education Associationׁ בשיתוף עם מחוזות החינוך בקנדה.

לצורך הסקר גיבשו הקנדים רציונאל תיאורטי המבוסס על תפיסת העניין והאתגר בלמידה של (Csikszentmihalyi 1997). תפיסה חינוכית הידועה בשם FLOW  הגורסת כי הצבת אתגרי למידה יכולה להגביר את המעורבות הלימודית והעניין של הלומדים.
שלא במפתיע ממצאי הסקר הקנדי גילו כי רק 37% מהתלמידים בבתי הספר הקנדיים הם בעלי מעורבות לימודית בתחומי המתמטיקה, הלשון והשפות. נתון המצביע על כשל מערכת החינוך הקנדית ביצירת אתגרים לימודיים ועניין עבור התלמידים (אין ספק כי אם הסקר הזה היה נערך בישראל היו התוצאות נמוכות באופן יחסי לקנדה!).

בכל מקרה, גורמי החינוך הקנדיים מתכוננים להנהיג את מתכונת הסקר השנתי זה באופן קבוע על מנת לאפשר לבתי הספר לשפר את איכות הלמידה וההוראה משנה ולשנה. לקח נוסף שניתן ללמוד מהיוזמה הקנדית הוא שההערכה הלאומית של מצב החינוך אינה בהכרח מצויה תמיד בתחומי האחריות של משרדי החינוך אלא בידי גורמי חינוך ומחוזות חינוך המחפשים את הדרך להשביח את מערכת החינוך בצורה מעמיקה יותר.
קישור