אפילו איינשטיין נאבק: השפעת הלמידה על התמודדותם הקשה של מדענים גדולים על מוטיבציה של תלמידי תיכון ללמוד מדעים

 Lin-Siegler & Ahn, J. (2016). Even Einstein struggled: Effects of learning about great scientists’ struggles on high school students’ motivation to learn science, American Psychological Association, 108, 3, 314-328

קיימת בציבור אמונה רווחת כי הצלחה במדעים היא תוצאה של כשרון ייחודי. אמונה זו משפיעה על מוטיבציה של תלמידים ללמוד מדעים, ומעכבת אותם מלהעניק לעצמם סיכוי לפתח כישרון ייחודי בתחום.

 למאמר המלא

קריאה נוספת

ספר חדש: מעשה ומחשבה בחקר המדעי: דיאלוגים על חקר וגילוי במדעים ובמתמטיקה – בנייה ופיתוח של פרויקטים מדעיים יצירתיים

אפקט ה"וואו" בהכשרת מורים למדעים

סיפורי הצלחות ותגליות מייצרים פעמים רבות סטריאוטיפים מוטעים על מדענים כחכמים בצורה יוצאת דופן, וכפותרי בעיות ללא כל מאמץ או עזרה מאחרים. דימויים חיוביים אלו אחראיים לתפיסות שליליות של תלמידים כלפי לימודי המדעים (Chambers, 1983; ;Farland, 2006; Finson, 2002; Schibeci & Sorensen, 1983 ;Barman, 1997; Chambers, 1983; Farland, 2006; H.Hong & Lin-Siegler, 2012; Mead & Metraux, 1957).

מהמחקר הנוכחי עולה כי כדאי עם אמונות התלמידים כי הצלחה בלימודי מדעים היא תוצאה של יכולת ולא תוצאה של התמודדות ומאמץ.

 כוחות שונים משפיעים על היחס של אנשים כלפי הצלחה וכשלון. במחקר זה  נבדקה המשמעות של אמונותיו של אדם כלפי יכולת ומאמץ, כמשפיעים על הצלחה וכישלון. על פי דווק וחוקרים נוספים אמונות אילו הינם דפוס חשיבה  ((Blackwell, Trzesniewski, & Dweck, 2007). לטענתם, קיימים שני דפוסי חשיבה שמשפיעים על מוטיבציה והצלחה (Dweck, 2006):

דפוס חשיבה מקובע של מי שמאמינים כי אינטליגנציה היא מולדת ודפוס חשיבה גדל של מי שמאמינים כי ניתן לפתח אינטליגנציה.

שני הדפוסים משפיעים על  תפיסת האנשים את יכולתם להצליח, אבל הדפוסים השונים יוצרים התנהגויות הפוכות. האחת רואה במכשול ואתגר הזדמנות לגדול והשנייה נמנעת מהם. במחקר זה עמדו למבחן דפוסי החשיבה השונים של התלמידים.

 במחקר נבחנה הוראה מבוססת סיפור, המציגה סיפורים על מדענים מפורסמים שהינם מודלים לחיקוי (אלברט איינשטיין, מארי קירי ומיכאל פרדיי). המחקר בחן את דרגת ההשפעה של למידה זו על מוטיבציה ושיפור ציונים במקצועות המדע בתיכון.

 מחקרים מראים כי קיימת התייחסות לאנשים המהווים דוגמאות לחיקוי כבעלי המאפיינים הבאים:

1. בעלי יכולת (Wiliamson, Meltzoff & Markman, 2008)
2. מצליחים להשיג מטרות הנחשבות כבנות השגה (Lockwood & Kunda, 1997, 1999).
3. נתפסים בעיני האדם כרלוונטיים או כדומים לו (Goethals & Darley, 1997; Markus & Kunda, 1986; Markus & Nurius, 1986; Markus & Wurf, 1987; Wood, 1989).

מאפיינים אלו שובצו בכל הסיפורים.  בחלקם הוצגו המדענים כבעלי מגבלות, וכדמויות שהתמודדו עם מאבקים מקצועיים ואישיים, ולעיתים הודגש בסיפורים התהליך והעקשנות הנדרשים בדרך להצלחה.

במחקר נדגמה קבוצה הטרוגנית של 402 תלמידים (60% בנים, 40% בנות) בכיתות ט'-י' מארבעה בתי ספר תיכון במחוז אחד בארה"ב. התלמידים נדרשו לקרוא בין אחד לשלושה סיפורים שונים באחת מהקטגוריות הבאות:

1. סיפור על הישגי המדען (Achievement Story - AS Condition)
2. סיפור על מאבק אינטלקטואלי (Intellectual Struggle Story – ISS Condition)
3. סיפור על מאבק בחיים האישיים (Life Struggle Story – LSS Condition)

המחקר היה בן שלושה שלבים: בתחילה השיבו התלמידים על שאלון שהציג אמירות שלגביהן בחרו את מידת הסכמתם בין 1 ל-6; בשלב שני התבקשו לקרוא את הסיפורים ולסיום התבקשו בשנית לסמן את מידת הסכמתם עם אותן האמירות מהשלב הראשון. מחצית מהתלמידים רואיינו לגבי יכולתם להרגיש קרבה למדענים, כמו כן נבדקו ציוני התלמידים בתחילת המחקר ובסופו.

תוצאות

חשיפת התלמידים לסיפורים שבהם קיימים מאבקים העלתה את ציוניהם, עוררה מוטיבציה רבה, ויצרה תחושת חיבור והזדהות עם הדמויות. חשיפה לסיפורים שבמרכזם תיאור הישגי המדען לא העלתה ציונים ואפילו הזיקה להם, ועוררה פחות מוטיבציה והזדהות בקרב התלמידים. 

סיכום

בשיעורי מדעים כדאי להדגיש מאבקים וכישלונות בדרך להישגים, המצאות והצלחות. דבר זה יעודד תלמידים להמשיך למרות כישלונות אישיים שלהם, וימנע מהם לייחס חוסר הצלחה להיעדר אינטליגנציה. המלצה זו דורשת ליצור גישות חינוכיות חדשות כדי לעודד מוטיבציה ללימודי מדעים ובכלל.

ביבליוגרפיה

Barman, C. R. (1997). Students’ views of scientists and science: Results from a national study. Science and Children, 35, 18–23.

Blackwell, L. S., Trzesniewski, K. H., & Dweck, C. S. (2007). Implicit theories of intelligence predict achievement across an adolescent transition: A longitudinal study and an intervention. Child Development, 78, 246–263. http://dx.doi.org/10.1111/j.1467-8624.2007.00995.x

Chambers, D. W. (1983). Stereotypic images of the scientist: The Drawa-Scientist Test. Science Education, 67, 255–265.  http://dx.doi.org/10.1002/sce.3730670213

Dweck, C. S. (2006). Mindset: The new psychology of success. New York, NY: Random House.

 Farland, D. (2006). The effect of historical, nonfiction trade books on elementary students’ perceptions of scientists. Journal of Elementary

Science Education, 18, 31–47. http://dx.doi.org/10.1007/BF03174686

Finson, K. D. (2002). Drawing a scientist: What we do and do not know after fifty years of drawing. School Science and Mathematics, 102, 335–345. http://dx.doi.org/10.1111/j.1949-8594.2002.tb18217.x

Goethals, G. R., & Darley, J. (1977). Social comparison theory: An attributional approach. In J. M. Suls & R. L. Miller (Eds.), Social comparison processes: Theoretical and empirical perspectives (pp. 86–109). Washington, DC: Hemisphere.

Hong, H., & Lin-Siegler, X. (2012). How learning about scientists’ struggles influences students’ interest and learning in physics. Journal of Educational Psychology, 104, 469 – 484. http://dx.doi.org/10.1037/ a0026224

Lockwood, P., & Kunda, Z. (1997). Superstars and me: Predicting the impact of role models on the self. Journal of Personality and Social Psychology, 73, 91–103. http://dx.doi.org/10.1037/0022-3514.73.1.91

Lockwood, P., & Kunda, Z. (1999). Increasing the salience of one’s best selves can undermine inspiration by outstanding role models. Journal of Personality and Social Psychology, 76, 214–228. http://dx.doi.org/10 .1037/0022-3514.76.2.214

Markus, H., & Kunda, Z. (1986). Stability and malleability of the selfconcept. Journal of Personality and Social Psychology, 51, 858– 66. http://dx.doi.org/10.1037/0022-3514.51.4.858

Markus, H., & Nurius, P. (1986). Possible selves. American  sychologist, 41, 954–969.

Markus, H., & Wurf, E. (1987). The dynamic self-concept: A social psychological perspective. Annual Review of Psychology, 38, 299–337. http://dx.doi.org/10.1146/annurev.ps.38.020187.001503

Mead, M., & Métraux, R. (1957). Image of the scientist among high- school students: A pilot study. Science, 126, 384–390. http://dx.doi.org/10.1126/science.126.3270.384

Schibeci, R. A., & Sorensen, I. (1983). Elementary school children’s perceptions of scientists. School Science and Mathematics, 83, 14–20. http://dx.doi.org/10.1111/j.1949-8594.1983.tb10087.x

Williamson, R. A., Meltzoff, A. N., & Markman, E. M. (2008). Prior experiences and perceived efficacy influence 3-year-olds’ imitation. Developmental Psychology, 44, 275–285. http://dx.doi.org/10.1037/0012-1649.44.1.275

Wood, J. V. (1989). Theory and research concerning social comparisons of personal attributes. Psychological Bulletin, 106, 231–248. http://dx.doi .org/10.1037/0033-2909.106.2.23