אין מידה לאדם
מאת: אנה ספרד
מילות מפתח:
הערכה
הערכה איכותית
הערכה כמותית
הערכה מספרית
שיח מספרי
תהליכי הערכה
תהליכי למידה
תלמידים
מקור וקרדיט: "אין מידה לאדם", הד החינוך, פברואר 2008.
לנוכח הריבוי המהיר של אמצעי מדידה אלקטרוניים, העלייה התלולה בפופולאריות של השיח המספרי אינה מפתיעה.
האינטרנט לבדו הוא מקור בלתי נדלה של מדדים מספריים חדשים, אשר רק מעטים מתוכם עונים על שאלות שקדמו להופעתם. רובם ככולם הם תוצר ישיר של עצם יכולת המדידה. נושאים שעד לפני זמן קצר לא נחשבו כמדידים כלל ועיקר מתויגים היום במספרים ולעתים נושאים יותר מתווית מספרית אחת. בין "העצמים" הנמדדים יש גם כאלה שלא היו בנמצא עד שהציונים המספריים החלו לרמוז על קיומם.
גם אם ההעדפה שלנו לדיבור מספרי חזקה יותר היום, היא אינה תופעה חדשה כאמור. את כוח המשיכה התמידי של השיח המספרי אפשר להסביר בתכונות הנחשבות ליתרונותיו החשובים ביותר: אינפורמטיביות, כלליות, קפדנות ואובייקטיביות. אין ספק שאלה התכונות הקוסמות למקבלי החלטות בכלל ולאלה הפועלים בתחום החינוך בפרט.
כאשר ציונים הופכים ממדדי איכויות של פעולה למדדי איכות של מבצעיה, "גלישות" פרשניות חלות גם לאורך ציר הזמן. מספרים המיוחסים לאדם בשל פעולותיו אינם משתנים בקצב של הפעולות עצמן. לעתים קרובות הם הופכים בשל כך לנבואה המגשימה את עצמה. שלא כמו הערכות איכותניות, ציונים ותוויות הם בסיס להשוואות להעדפות ולאפליות. בכך הם חורצים גורלות, לטוב ולרע. תלמידים שבעקבות סדרת כישלונות "מקומיים" הגיעו למסקנה שאינם "כמו כל האחרים", וויתרו למעשה על מאמצים נוספים. אנו נוטים למתוח הערכות מספריות הרבה מעבר לתחומי החלתן המקוריים. בכך אנו מרשים לתוויות הכמותיות ללכד למקשה אחת תופעות שאיש לא קישר ביניהן עד כה.
כאשר אנו מהרהרים בטיבם של הדברים הנמדדים – יכולת, הבנה, אינטליגנציה וכדומה – אנו מגלים כי המציאות מורכבת ומבלבלת הרבה יותר מהתמונה המספרית שהוצמדה לה. מסונוורים מהקפדנות ומההימנות לכאורה של אלגוריתמיים מספריים, אנו נוטים לשכוח כי התאמת ציונים לפעולות תלמידים היא עניין של שיפוט אנושי שאינו מתנהל לפי מרשמים קבועים. ואכן, לעתים קרובות התמונה המספרית הנקייה של הלמידה אינה אלא מסך עשן שנפרש כדי להעלים לא פחות מתוהו ובוהו. השיח המספרי דוחף חלקים מגוונים של המציאות לתוך קטגוריות מספריות אחידות, וכך הוא יותר את אשליית הסדר. הדבר דומה לדרך שאחיותיה של סינדרלה דחפו את כפות רגליהן לנעל הזכוכית הזעירה: הן גזרו את החתיכות של "נכנסו". לא זו הדרך הטובה ביותר להבנה מעמיקה של הלמידה, ובטח שזו לא הדרך המובילה לתובנות שיוכלו לשפר את דרכינו אנו כמורים.
היזהרו ממספרים בשיח החינוכי
בזכות מנגנוני שיח מסוימים הגיוון והשוני יכולים לקבל חזות של אחידות, וספקולציות לא מבוססות יכולות להצטייר כאמת מוצקה. כששתי אשליות אלה חוברות יחדיו, הן מולידות אבחנות מזיקות, המובילות לעתים להחלטות הרות אסון. אירוני שדווקא הכלי המספרי, האהוד כל כך על אלה שאמורים לעזור ללומדים, עלול להפוך למכשול ראשון במעלה ללמידה.
המסקנה בלתי נמנעת: אנו יכולים, ואף חייבים, לערער על הערכות מספריות ולחפש דרכים חלופיות לתיאור המציאות. נכון, קל לומר מלבצע. בעיקרון, הערכה חינוכית אינה חייבת להיות מספרית. למשל, אם מטרתה של ההערכה הבית-ספרית לספק לתלמידים משוב על התקדמותם, הדרך הטובה ביותר היא לבצע ניתוח דוגמאות של עבודתם ולאתר היבטים בעייתיים טעוני שיפור. הערכה איכותנית כזו חופשייה מכל חולשותיה של ההערכה הכמותית, ולא זו בלבד אלא שהיא גם יעילה יותר: היא מספקת ללומדים מידע מפורט, תפור לפי מידתם, על מה שעליהם לשנות ואת הדרכים לשינוי, אך להערכה מסוג זה אין את התכונה של ההערכה המספרית. התכונה שהפכה אותה ליקירת הפוליטיקאים ומקבלי ההחלטות: היא אינה תומכת בהשוואות ואינה מסדרת את כל התלמידים לאורך סרגל מדידה אחד. בלי סידור ליניארי שכזה אין הבחנה בין "נורמאלי" ל"חריג" או בין "בריא" לפתולוגי", ואין גם אפשרות לדבר במונחים של "קווים אדומים", "ממוצעים", "שיאים" ו"תחתית הבאר". והרי הביטויים האלה הם בדיוק מה שנחוץ למקבלי ההחלטות כדי שיוכלו לבצע את תפקידם החשוב מכול: למיין ולחלק לקטגוריות: לקדם אחדים ולחסום את דרכם של אחרים (למרבה הצער החברה שלנו אינה ערוכה לחיים בלא מיונים והוצאות מן הכלל). לפיכך, אין לצפות שהם יוותרו על הכלי האהוד עליהם כל כך בלי מאבק. אולם גם אם המשימה כמעט בלתי אפשרית, עלינו לנצל כל הזדמנות את שלטונה של ההערכה המספרית. המאמר הזה קורא למרד – למאבק נגד קדחת המדידה החינוכית המשתוללת.
yyya
תודה. כולי תקווה שמאמר זה ודברייך החשובים כל-כך להתפתחותם של האינדיוידואלים בחברתנו העולמית יובילו לנבואה חדשה שתגשים את עצמה ותפתח חברה המאפשרת לעצמה להתפתח יחד ולא רק בנפרד.