טיפול באנטישימיות כאקט של גיוון, הכללה והגינות

Greenspan, N. (2022). Addressing Antisemitism as a DEI Priority. Inide Higher ed

נעמי גרינשפאן משמשת כמנהלת "היוזמה לשיפור האווירה בקמפוס ברשת המעורבות האקדמית", ארגון חינוכי ללא מטרות רווח הממוקם בוושינגטון. מאמרה עוסק בגילויי אנטישמיות בארה"ב בשנים האחרונות ובייחוד בקמפוסים. היהודים על פי גרינשפאן חשים שהם בודדים במערכה נגד האנטישמיות הגואה. תחושה זו חזקה במיוחד בקמפוסים שבהם האנטישמיות אינה מטופלת ברצינות.

למאמר המלא

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא יהדות התפוצות

האנטישמיות המגיעה מקבוצות השייכות לימין הקיצוני כמו הניאו-נאצים קלה לזיהוי על ידי המנהלנים וקל לגנות אותם באופן פומבי. ואולם אנטישמיות המגיעה מן השמאל, במיוחד כשהיא קשורה לישראל, אינה מובנת למנהלני הקמפוסים. גרינשפאן מזהה את הביקורת כלפי ישראל בקמפוסים ככזו הכוללת מסרים אנטי-יהודיים. המנהלנים מפענחים את הביקורת על הציונות כחלק מדיון פוליטי ולא כמתקפה על הזהות היהודית.

אחת הסיבות המרכזיות לחוסר היכולת של מנהלנים לזהות סוג זה של אנטישמיות היא שאינם מכירים את הזהות היהודית ואת ההיסטוריה של האנטישמיות. הם רואים ביהדות מערכת אמונות ופרקטיקות ואינם מקשרים אותה ללאום, לאומיות ומדינת ישראל. כתוצאה מכך, הם לא מצליחים לתפוס כיצד הדמוניזציה והדה-לגיטימיזציה של ישראל פוגעת פגיעה אישית ביהודים רבים בקמפוס.  בגלל בורותם הם אינם  תופסים שבתוך הביקורת לכאורה כלפי ישראל מסתתרים מוטיבים אנטי-יהודיים. מה שמחמיר את השנאה הוא העובדה שהיהודים האמריקאים נתפסים בתרבות האמריקאית כלבנים, דבר המעורר את השיח על היהודים כפריבילגים עשירים ואת החשיבה הקונספירטיבית המאפיינת אנטישמיות.

למרות זאת, ישנה נכונות מצד המנהלנים ללמוד יותר על הזהות היהודית והאנטישמיות וישנם ארגונים יהודיים (לחינוך או לזכויות אדם) שעושים מאמץ ליצור תכניות לימודיות בנושא. תכניות אלה מתמקדות בחוויה היהודית ובאנטישמיות ומסייעות למנהלנים להעמיק את הבנתם בנושא באופן שיאפשר להם לטפל ביעילות רבה יותר בקהילות היהודיות בקמפוס. כדי ליצור סביבה מכילה בקמפוס חייבים ליצור מרחב שבו כל הסטודנטים ולא משנה עם איזו קבוצה הם מזדהים – ירגישו ביטחון ותמיכה.  טיפול באנטישמיות חייב להיתפס כמאבק משותף כנגד המאבק בכל סוג של הדרה על בסיס זהות תרבותית.