הכשרה טכנו-פדגוגית בקרב פרחי הוראה ומורים בשנות ההוראה הראשונות: הדרך לטיפוח מיומנויות האוריינות הדיגיטלית בישראל

ותד, ע' עצמון, ש' וטרכטינגוט, י' (2024). הכשרה טכנו-פדגוגית בקרב פרחי הוראה ומורים בשנות ההוראה הראשונות: הדרך לטיפוח מיומנויות האוריינות הדיגיטלית בישראל (נייר מדיניות). אלומות - מובילים הכשרת מורים באקדמיה.

עיקרי הדברים:

● רמתם של תלמידי ישראל נמוכה מהממוצע ב-OECD באוריינות קריאה, מתמטיקה ומדעים, ונראה שהפערים אינם נובעים רק מחוסר ידע במקצוע, אלא גם מפערים בכישורים הדיגיטליים

● התופעה הלא רצויה של אוריינות דיגיטלית נמוכה נובעת מהכשרת מורים לא מספקת בנושאי טכנו-פדגוגיה

● מערכת החינוך ובתי הספר הם סוכני החברות המרכזיים שבכוחם לשפר, ואף להזניק, את כישורי האוריינות הדיגיטלית של תלמידי ואזרחי המחר

● צוות הכתיבה מציע ומונה שלוש פתרונות אפשריים לתופעה זו: החדרת הוראה מבוססת טכנולוגיה לתוכניות ההכשרה להוראה, מינוי חונכים ורכזים טכנו-פדגוגיים פנים בית ספריים או פיתוח מקצועי סדור בתחום הטכנו-פדגוגיה

● צוות הכתיבה מסביר מדוע החלופה השלישית (פיתוח מקצועי) היא המומלצת ביותר

למאמר המלא

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא טכנולוגיה

הצגת הבעיה

מגוון מבחנים בינלאומיים שנעשו בעשור האחרון מראים כי בכמה תחומי אוריינות רמתם של תלמידי ישראל נמוכה מהממוצע ב-OECD באוריינות קריאה, מתמטיקה ומדעים. מבחנים אלו נערכו באופן דיגיטלי ונדמה כי הפערים אינם נובעים רק מחוסר ידע במקצוע, אלא גם מפערים בכישורים הדיגיטליים. לפערים אלו יש השלכות עתידיות משמעותיות, בשל ההבנה כי קיים קשר הדוק בין המבחנים הבינלאומיים לבין צמיחה כלכלית, תוצר גולמי ופריון לאומי. ישנו מתאם מובהק בין הישגי המדינות במבחנים הבינלאומיים בתחומי המתמטיקה, המדעים והקריאה לבין ההבדלים בשיעורי הצמיחה באותן המדינות. אף שמבחני פיזה אינם חזות הכול, הם מהווים אינדיקציה לכך שיש להתייחס למערכת החינוך כאל רכיב מהותי בחוסן הכלכלי של מדינת ישראל, בהווה ובעתיד.

הגדרת הבעיה וגורמיה

התופעה הלא רצויה של אוריינות דיגיטלית נמוכה נובעת מהכשרת מורים בלתי מספקת בנושאים טכנו-פדגוגיים (Boeskens et al., 2020). חתירה לפתרון בעיה זו עשויה, כפי המשוער, לצמצם את התופעה הבלתי רצויה של רמת מיומנויות וכישורים דיגיטליים נמוכים בקרב בוגרי מערכת החינוך הישראלית, כאשר לתהליך ההוראה חלק משמעותי בצמצום תופעה בלתי רצויה זו.

מערכת החינוך הממוסדת, בתי הספר וצוותי ההוראה ממלאים תפקיד מרכזי בהכנת התלמידים לעולם המחר. ככל שהמורים יכירו שיטות למידה טכנו-פדגוגיות ויאמנו את תלמידיהם בשימוש בהן, כך עתיד לגדול שיעור בעלי האוריינות הדיגיטלית הגבוהה בקרב האוכלוסייה. לא בכדי, מחקרים רבים מוכיחים כי האוריינות הדיגיטלית של צוותי ההוראה עצמם היא הגורם המשפיע ביותר לפיתוח כשירויות דיגיטליות של תלמידיהם. למרות זאת, נראה כי עדיין קיים פער בין ההכרה הבינלאומית בחשיבות שיש לפיתוח כישורי אוריינות דיגיטלית של עובדי הוראה לבין העדיפות הנמוכה הניתנת לכישורים אלה בשדה החינוך. כך, למשל, במחקר שהתפרסם בארצות הברית ב-2017 נמצא כי אף שמשרד החינוך האמריקאי וגופים אקדמיים שונים פרסמו סטנדרטים להכשרת פרחי הוראה לאוריינות דיגיטלית, נראה כי הם אינם מיושמים במכללות להכשרת מורים (2017 ,Hansen & Borthwick); בישראל המצב אינו שונה, ואף חמור יותר (בר-זוהר ושות', 2022).

חלופות אופרטיביות

צוות הכתיבה מציע שלוש חלופות שמטרתן הטמעת טכנו-פדגוגיה בקרב פרחי הוראה ומורים מתחילים. חלופה א' מתמקדת בהכנסת המודעות לטכנו-פדגוגיה באמצעות סילבוסים ותוכניות למידה בהכשרה להוראה. חלופה ב' מתמקדת במינוי ובהנחיית רכזי תקשוב למורים במהלך שנת ההתמחות ובצעדיהם הראשונים כמורים. זאת, על מנת שיתרגלו להטמיע תהליכים טכנו-פדגוגיים בתהליכי ההוראה כדרך טבעית. חלופה ג' מתמקדת בפיתוח מקצועי שיטתי בנושא הטכנולוגיה של מורים בשנותיהם הראשונות בבית הספר. להלן, מתוארת בקצרה כל אחת מהחלופות על דגשיה, יתרונותיה וחסרונותיה.

חלופה א': שילוב הוראה מבוססת טכנולוגיה בתוכנית הלימודים ובסילבוסים בהכשרה להוראה

מבצעי החלופה: המועצה להשכלה גבוהה וראשי המכללות

חלופה זו מתמקדת בהכשרה טכנולוגית במכללות להוראה באמצעות חיוב המרצים בשנה ג' לשלב בסילבוסים הוראה מבוססת טכנולוגיה – הן בתוכן, הן בתפיסה והן במיומנויות. הסילבוסים מחויבים להיות בעלי זיקה לאוריינות דיגיטלית-טכנולוגית והמרצים יתבקשו להטמיע הוראה מבוססת טכנולוגיה בסילבוס של הקורס. לדוגמה, הרצאות סינכרוניות וא-סינכרוניות, כלים דיגיטליים, מטלות ממוחשבות, הערכה ממוחשבת ועוד. לרשות המרצים יועמד סיוע טכני וייעוץ טכנולוגי-פדגוגי.

העלאת המודעות בקרב המרצים תתבצע דרך פיתוח מקצועי ממוקד בן שש שעות שבועיות והמרצים יזכו לתגמול צנוע ועקבי. זאת ועוד, יינתן תגמול מסוים למרצים אשר הסילבוסים שלהם יפגינו רמה טכנו-פדגוגית גבוהה, אך מטבע הדברים אלו לא יהיו כולם.

חלופה ב': מינוי והנחיית רכזים

מבצעי החלופה: משרד החינוך ומנהלי בתי הספר

חלופה זו מתמקדת בפעולה במרחב הבית ספרי, בשלב בו פרחי ההוראה מתחילים ללמד בפועל. הלכה למעשה, ההצעה הזו מבקשת להוסיף לרכזי תקשוב הפועלים בבתי הספר, אם אכן קיימים כאלו, תפקיד נוסף – הנחיה של מורים חדשים וליווי שלהם בתחום הטכנו-פדגוגי. רכזי התקשוב יתוגמלו על כך בתוספת כספית ויוקדשו מספר שעות שבועיות למשרה ייחודיות זו. האישור לכך יינתן על ידי אגף התקשוב במשרד החינוך, והפעולה תיעשה באחריותם של מנהלי ומנהלות בתי הספר.

חלופה ג': פיתוח מקצועי בתחום הטכנו-פדגוגיה בתוך בית הספר

מבצעי החלופה: מנהלי בתי הספר, המחנכים והמורים

חלופה זו מתמקדת בהחדרת והטמעת התחום הטכנו-פדגוגי אל תהליך ההכשרה שעוברים המורים במקביל לכניסתם להוראה בבית הספר. ההכשרה הטכנו-פדגוגית תוכנס לשנת הסטאז', שחובה על המורים לעבור בכניסתם לבית הספר, ותתפרס על פני כ-60 שעות. בנוסף, תחויב כניסת ההכשרה בתחום הטכנו-פדגוגיה גם לפיתוח המקצועי של המוסד, בהיקף של 10 שעות במשך שלוש שנים, שהן כשליש מכלל ההכשרה. אין מדובר בהוספת קורס, אלא בשילוב רכיבים טכנו-פדגוגיים במבנה ההכשרה.

כיום ההכשרה בתחום הטכנו-פדגוגיה אינה קיימת באופן מחייב בתהליכי הפיתוח המקצועי, והכנסתה בהיקף של כשליש מכלל כל הכשרה מוסדית תחייב להוציא ממנה תכנים אחרים. לשם כך מומלץ להכניס את הטכנו-פדגוגיה כיחידת לימוד בתוך תהליך ההכשרה המקצועית המוסדית ומרכזי הפסג"ה (פיתוח סגלי הוראה), תחת הסעיף פיתוח לומד עצמאי בטכנו-פדגוגיה. ברמה הבירוקרטית, ניתן יהיה להסתמך על הנוהל המאפשר ומעודד למידה לאורך החיים.

החלופה המומלצת

מתוך הסתכלות רוחבית, כלכלית ומעמיקה, צוות הכתיבה ממליץ על חלופה ג': הכנסת הכשרות בתחומים טכנו-פדגוגיים לתוך הסטאז' ותוכנית הפיתוח המקצועי בתוך בית הספר. זאת, בשל העלות הנמוכה ובעיקר בגלל התועלת הפוטנציאלית הגבוהה שחלופה זו עשויה להביא. בשקלול כלל הקריטריונים, חלופה זו מקבלת את הציון הגבוה ביותר, ולכן צוות הכתיבה ממליץ על יישומה. חלופה זו נתמכת במחקרים העוסקים בתרומתן של מעורבות המורים ושל התרבות הארגונית לאפקטיביות ההכשרה.

רשימת המקורות

בר-זוהר, ב׳, יוספסברג בן-יהושע, ל׳ ואבידב-אונגר, א'. (2022). מדידה, הערכה ופיתוח מקצועי דיגיטלי של מיומנויות דיגיטליות בחינוך לפי תשתית הנציבות האירופית (DigCompEdu). מכון מופ"ת.

Boeskens, L., Nusche, D., & Yurita, M. (2020). Policies to support teachers' continuing professional learning: A conceptual framework and mapping of OECD data. OECD Education Working Papers, (235), 1-79

Borthwick, A. C., & Hansen, R. (2017). Digital literacy in teacher education: Are teacher educators competent? Journal of Digital Learning in Teacher Education, 33(2), 46-48