ניצחונות קטנים, השפעה גדולה: טיפוח כיתה צומחת עבור מורים ותלמידים

מאת: Berit Gordon
לחצו כדי להאזין לפריט

Gordon, B., & Shane, S. (2024). Small Wins, Big Impact: Cultivating a Thriving Classroom for Teachers and Students. Techniques: Connecting Education & Careers, 99(7), 14–17

עיקרי הדברים:

  • תלמידים חייבים להרגיש שהם יכולים להביע את עצמם בכיתה
  • אם התלמידים יודעים שאת תוצריהם הם יצטרכו להציג בפני תלמידים אחרים, מורי בית הספר, הורים, אנשי מקצוע או חברי קהילה, הם (התלמידים) צפויים לחוש שהעבודה הכיתתית היא משמעותית ורלוונטית
  • תחרויות ממוקדות-נושא, כמו השקת מיזם פרו-חברתי או סביבתי יכולות לייצר תחרות בריאה ולהפיח בתלמידים ביטחון, שייכות ומשמעות
  • מורים שדואגים להציג את תוצריהם והישגיהם בפני ידידים, עמיתים, ממונים ומנהלי אגפים מפתחים, תוך כדי תנועה, תחושות שייכות, משמעות וקהילתיות וצוברים ביטחון וידע
  • מתבגרים משוועים לעצמאות ולפעמים נעולים על תחום עניין או תחביב כלשהו - אפשר לרתום את הנושא הזה למטרות לימודיות

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא פיתוח מקצועי

זה יישמע מעט מפתיע, אבל הפיתוח המקצועי הטוב ביותר עבור מורים מתבצע במהלך העבודה השוטפת – אל מול התלמידים. זאת אומרת, הוצאה לפועל של התנסויות חדשות בשגרת היומיום וניתוחן לאחר מעשה. הרי, המורים מכירים הכי טוב את עצמם, את תלמידיהם ואת הצרכים המקצועיים האקטואליים, ולא בטוח שסדנה קבוצתית וכללית היא זו שתענה על מבוקשם. אדרבא, לפי מאמר זה, רק המורים יודעים מה דרוש להם כדי לספוג השראה, להתרענן, להתפתח ולקדם תלמידים.

כמורים, ישנן אינסוף אפשרויות לפיתוח מקצועי בשירות עצמי. לדוגמה, כתיבת מערך שיעור חדש או משודרג, אימוץ שיטת ניקוד חדשה של מבחנים ועבודות, קריאת מאמרים ומחקרים חדשניים מהתחום, שיתוף פעולה עם כיתה מקבילה, חיזוק האוריינות הטכנולוגית, התנסות בהוראת מקצוע לימוד אחר, השגת תואר אקדמי נוסף או קבלת משוב מתלמידים. עצם לקיחת השליטה על הפיתוח המקצועי שלנו יכולה להפיח מוטיבציה מחודשת, תשוקה למקצוע והנאה.

כיתה, קהילתיות ומשמעות

התלמידים חייבים להרגיש שהם יכולים להביע את עצמם בכיתה. אם התלמידים יודעים שאת תוצריהם הם יצטרכו להציג בפני תלמידים אחרים - מורי בית הספר, הורים, אנשי מקצוע או חברי קהילה - הם (התלמידים) צפויים לחוש שהעבודה הכיתתית היא משמעותית ורלוונטית. בהקשר זה, תחרויות ממוקדות-נושא, כמו השקת מיזם פרו-חברתי או סביבתי יכולות לייצר תחרות בריאה ולהפיח בתלמידים ביטחון, שייכות ומשמעות. בדומה לכך, מורים שדואגים להציג את תוצריהם והישגיהם בפני ידידים, עמיתים, ממונים ומנהלי אגפים מפתחים, תוך כדי תנועה, תחושות שייכות, משמעות וקהילתיות וצוברים ביטחון וידע.

מורים כדוברים מטעם עצמם

מעבר להוראה השוטפת, חשוב ללמד תלמידים איך לבטא, להציג ולדברר את תחביביהם, תוצריהם ותשוקותיהם בפני קהלי שומעים. באמצעות כך, הם יפתחו כושר התנסחות, תחושת אחריות וכישורי מנהיגות. כך, בדיוק, כאשר מורים מתכוננים או מבקשים להציג את סדר יומם המקצועי והתקדמות התלמידים, והם עושים זאת בקפידה וברהיטות, הדבר יכול לפוגג אנרגיות שליליות, תחושת בדידות או שחיקה, להעלות על סדר היום סוגיות חשובות, להרשים את הסובבים אותם ולקדמם במערכת.

אוטונומיה והבעת העצמי

מתבגרים משוועים לעצמאות ולפעמים נעולים על תחום עניין או תחביב. מדוע לא לרתום את הנושא הזה למטרות לימודיות? גם אם תחום העניין שלהם נראה תלוש מהמציאות הבית ספרית, לא כדאי לשלול זאת על הסף. לצורך ההמחשה, אם יש תלמיד שמתעניין מאוד בהיאבקות, מה שנראה תחילה כרחוק שנות אור מן ההוויה הבית ספרית, אפשר בהחלט למצוא, כמעט בכל מקצוע, מטלה הולמת. למשל, לבקש ממנו לכתוב בשיעור אזרחות מאמר דעה בעד או נגד ספורט לחימה. בשיעור ספרות ניתן לחבר סיפור קצר המבטא נרטיבים של רע נגד טוב, כנגד כל הסיכויים או השלכות של הפסדים וניצחונות לאורך החיים. לא זו בלבד, אפשר לנתח את תחום ההיאבקות מהיבטים ביולוגיים, כלכליים, סוציולוגיים, עסקיים, פיזיקליים ואפילו מתמטיים.

כך, בדיוק, יכול להתרחש פיתוח מקצועי מקביל של מורה. אם יש למורה תחום עניין או תחביב בו הוא בקיא, כמו גינון, ציור, צילום או שחמט, ישנן בהחלט דרכים לשלב אותם במרחב הכיתתי, ואף רצוי לעשות כן. כך, יכול המורה להביע את עצמו טוב יותר, להנות מתהליך ההוראה ולשלב את התחביב בהתאם למקצוע הלימוד כמטלת כתיבה, מערך שיעור, מיזם קבוצתי או דיון כיתתי. מבחינה פרקטית, אפשר, למשל, לגדל עציצים בכיתה ולחקור אותם מבחינה ביולוגית או פיזיקלית, לפתור בעיות על לוח השחמט בשיעורי מתמטיקה וגאומטריה או לערוך תערוכת צילום או ציור כיתתית כחלק משיעורי אומנות.

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
מאת: Berit Gordon
לחצו כדי להאזין לפריט

Gordon, B., & Shane, S. (2024). Small Wins, Big Impact: Cultivating a Thriving Classroom for Teachers and Students. Techniques: Connecting Education & Careers, 99(7), 14–17

עיקרי הדברים:

  • תלמידים חייבים להרגיש שהם יכולים להביע את עצמם בכיתה
  • אם התלמידים יודעים שאת תוצריהם הם יצטרכו להציג בפני תלמידים אחרים, מורי בית הספר, הורים, אנשי מקצוע או חברי קהילה, הם (התלמידים) צפויים לחוש שהעבודה הכיתתית היא משמעותית ורלוונטית
  • תחרויות ממוקדות-נושא, כמו השקת מיזם פרו-חברתי או סביבתי יכולות לייצר תחרות בריאה ולהפיח בתלמידים ביטחון, שייכות ומשמעות
  • מורים שדואגים להציג את תוצריהם והישגיהם בפני ידידים, עמיתים, ממונים ומנהלי אגפים מפתחים, תוך כדי תנועה, תחושות שייכות, משמעות וקהילתיות וצוברים ביטחון וידע
  • מתבגרים משוועים לעצמאות ולפעמים נעולים על תחום עניין או תחביב כלשהו - אפשר לרתום את הנושא הזה למטרות לימודיות

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא פיתוח מקצועי

זה יישמע מעט מפתיע, אבל הפיתוח המקצועי הטוב ביותר עבור מורים מתבצע במהלך העבודה השוטפת – אל מול התלמידים. זאת אומרת, הוצאה לפועל של התנסויות חדשות בשגרת היומיום וניתוחן לאחר מעשה. הרי, המורים מכירים הכי טוב את עצמם, את תלמידיהם ואת הצרכים המקצועיים האקטואליים, ולא בטוח שסדנה קבוצתית וכללית היא זו שתענה על מבוקשם. אדרבא, לפי מאמר זה, רק המורים יודעים מה דרוש להם כדי לספוג השראה, להתרענן, להתפתח ולקדם תלמידים.

כמורים, ישנן אינסוף אפשרויות לפיתוח מקצועי בשירות עצמי. לדוגמה, כתיבת מערך שיעור חדש או משודרג, אימוץ שיטת ניקוד חדשה של מבחנים ועבודות, קריאת מאמרים ומחקרים חדשניים מהתחום, שיתוף פעולה עם כיתה מקבילה, חיזוק האוריינות הטכנולוגית, התנסות בהוראת מקצוע לימוד אחר, השגת תואר אקדמי נוסף או קבלת משוב מתלמידים. עצם לקיחת השליטה על הפיתוח המקצועי שלנו יכולה להפיח מוטיבציה מחודשת, תשוקה למקצוע והנאה.

כיתה, קהילתיות ומשמעות

התלמידים חייבים להרגיש שהם יכולים להביע את עצמם בכיתה. אם התלמידים יודעים שאת תוצריהם הם יצטרכו להציג בפני תלמידים אחרים - מורי בית הספר, הורים, אנשי מקצוע או חברי קהילה - הם (התלמידים) צפויים לחוש שהעבודה הכיתתית היא משמעותית ורלוונטית. בהקשר זה, תחרויות ממוקדות-נושא, כמו השקת מיזם פרו-חברתי או סביבתי יכולות לייצר תחרות בריאה ולהפיח בתלמידים ביטחון, שייכות ומשמעות. בדומה לכך, מורים שדואגים להציג את תוצריהם והישגיהם בפני ידידים, עמיתים, ממונים ומנהלי אגפים מפתחים, תוך כדי תנועה, תחושות שייכות, משמעות וקהילתיות וצוברים ביטחון וידע.

מורים כדוברים מטעם עצמם

מעבר להוראה השוטפת, חשוב ללמד תלמידים איך לבטא, להציג ולדברר את תחביביהם, תוצריהם ותשוקותיהם בפני קהלי שומעים. באמצעות כך, הם יפתחו כושר התנסחות, תחושת אחריות וכישורי מנהיגות. כך, בדיוק, כאשר מורים מתכוננים או מבקשים להציג את סדר יומם המקצועי והתקדמות התלמידים, והם עושים זאת בקפידה וברהיטות, הדבר יכול לפוגג אנרגיות שליליות, תחושת בדידות או שחיקה, להעלות על סדר היום סוגיות חשובות, להרשים את הסובבים אותם ולקדמם במערכת.

אוטונומיה והבעת העצמי

מתבגרים משוועים לעצמאות ולפעמים נעולים על תחום עניין או תחביב. מדוע לא לרתום את הנושא הזה למטרות לימודיות? גם אם תחום העניין שלהם נראה תלוש מהמציאות הבית ספרית, לא כדאי לשלול זאת על הסף. לצורך ההמחשה, אם יש תלמיד שמתעניין מאוד בהיאבקות, מה שנראה תחילה כרחוק שנות אור מן ההוויה הבית ספרית, אפשר בהחלט למצוא, כמעט בכל מקצוע, מטלה הולמת. למשל, לבקש ממנו לכתוב בשיעור אזרחות מאמר דעה בעד או נגד ספורט לחימה. בשיעור ספרות ניתן לחבר סיפור קצר המבטא נרטיבים של רע נגד טוב, כנגד כל הסיכויים או השלכות של הפסדים וניצחונות לאורך החיים. לא זו בלבד, אפשר לנתח את תחום ההיאבקות מהיבטים ביולוגיים, כלכליים, סוציולוגיים, עסקיים, פיזיקליים ואפילו מתמטיים.

כך, בדיוק, יכול להתרחש פיתוח מקצועי מקביל של מורה. אם יש למורה תחום עניין או תחביב בו הוא בקיא, כמו גינון, ציור, צילום או שחמט, ישנן בהחלט דרכים לשלב אותם במרחב הכיתתי, ואף רצוי לעשות כן. כך, יכול המורה להביע את עצמו טוב יותר, להנות מתהליך ההוראה ולשלב את התחביב בהתאם למקצוע הלימוד כמטלת כתיבה, מערך שיעור, מיזם קבוצתי או דיון כיתתי. מבחינה פרקטית, אפשר, למשל, לגדל עציצים בכיתה ולחקור אותם מבחינה ביולוגית או פיזיקלית, לפתור בעיות על לוח השחמט בשיעורי מתמטיקה וגאומטריה או לערוך תערוכת צילום או ציור כיתתית כחלק משיעורי אומנות.

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?