הצלחה של למידה חברתית-רגשית תלויה במורים

Will, M. (2020). The Success of SEL Hinges on Teachers. Education Week, 39(29), 19–24

עיקרי הדברים:

● בעתות חרום, מורים ומחנכים צריכים להסתמך על למידה חברתית-רגשית ביתר-שאת

● לעיתים קרובות, מורים ומחנכים נדרשים ליישם פרקטיקות חדשניות של למידה חברתית-רגשית, מבלי לקבל הכשרה פדגוגית או תמיכה שוטפת והולמת בזמן אמת

● מחוזות לימוד רבים בארה"ב מתחילים להעסיק מנחי למידה חברתית-רגשית, מתוך מטרה לעבוד פרטנית עם מורים, להנחות פעילויות העשרה וסדנאות, לבצע תצפיות כיתתיות והדגמות, להעצים את מסוגלותם הפדגוגית החברתית-רגשית ולהגביר את מחויבותם

● מורים ומחנכים זקוקים בעצמם ליחס ניהולי חברתי-רגשי, כזה המשדר אכפתיות, הערכה ודאגה מצד הממונים עליהם

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא למידה חברתית-רגשית

למידה חברתית-רגשית בעתות משבר

בעתות חרום, בתי הספר עוברים ללמידה מרחוק והתלמידים נאלצים לבהות שעות במסכים, להימנע מהגעה לבית הספר ולוותר על מפגשים חברתיים. אלו הם, למעשה, זמנים בהם מחנכים ומורים צריכים להסתמך על למידה חברתית-רגשית ביתר-שאת. שכן, השבועות הממושכים בבתים עלולים לייצר פחדים, חרדות או טראומות ארוכות-טווח בקרב התלמידים. אבל, לעיתים קרובות, המורים נדרשים ליישם פרקטיקות חדשניות של למידה חברתית-רגשית מבלי הכשרה פדגוגית או תמיכה שוטפת והולמת בזמן אמת.

בתקופת משבר הקורונה, המעבר ללמידה מרחוק התבצע במהירות, בטוטאליות ובאופן מאולץ. ואולם, מעטים הם חוקרי החינוך שיטענו שהלמידה מרחוק ענתה על הצרכים הפדגוגיים, הרגשיים וההתפתחותיים של התלמידים. זאת ועוד, כידוע, בעוד שהמורים נדרשו לעבור ללמידה מקוונת, רובם המוחץ לא הוכשר לפורמט פדגוגי זה. כמענה לכך, מחוזות לימוד רבים בארה"ב החלו להעסיק מנחי למידה חברתית-רגשית. זאת, מתוך מטרה לעבוד פרטנית עם מורים, להנחות פעילויות העשרה וסדנאות למידה חברתית-רגשית, לבצע תצפיות כיתתיות והדגמות, להעצים את מסוגלותם הפדגוגית החברתית-רגשית ולהגביר את מחויבותם.

ביצוע התאמות ורפורמות

במחוז לימוד בבוסטון, לדוגמה, בו לומדים כ-6,000 תלמידים, גובשה קבוצת עבודה שמטרתה היא אחת: הטמעת למידה חברתית-רגשית בבתי הספר. הקבוצה הזו מנחה מורים, משתפת ומערבת את הקהילה בתוכנית הלימודים, נוטעת בתלמידים תחושת מחויבות ומטפחת אקלים בית ספרי בטוח. בתוך כך, מורי המחוז עוברים סדנה בת עשרה ימים מטעם מומחים שמגיעים לבית הספר, כאשר המורים המצטיינים והמתבלטים יכולים להפוך למנחים בעצמם.

נדמה כי המאמצים האלו נושאים פרי. שכן, בסקר שממלאים התלמידים מדי שנה נמצאה צמיחה של ממש בתחושות הביטחון והשייכות של התלמידים לקהילת בית הספר. ממצא מעניין נוסף עלה בקרב תלמידים אשר אנגלית היא שפתם השנייה, המהווים כ-30% מתלמידי המחוז. הם ציינו כי לשביעות רצונם המורים החלו לשים דגש על רקעם התרבותי, התייחסו לכך במערכי השיעור ודאגו לבטא את שמם נכון. משמע, המורים החלו לנקוט בפדגוגיה רלוונטית תרבות.

תפקידם של מנהיגים בית ספריים

כדי להבין את רחשי לבם של מורי בית הספר ולעודד אותם לספק תפוקה מרבית, יש לנסות להיכנס לנעליהם. בפועל, יום העבודה של המורים הינו ארוך, מייגע ותובעני. לכן, הם זקוקים בעצמם לגישה ניהולית חברתית-רגשית, כזו המשדרת אכפתיות, הערכה ודאגה מצד הממונים עליהם. אפשר, למשל, לחשוב על פתרונות יצירתיים לבעיות בישיבת הצוות, לתאם סדנת מיינדפולנס, לצאת לקולנוע לצפות בסרט כערב גיבוש, לארגון טורניר ספורטיבי או אפילו לצאת להליכה קצרה כדי לנקות את הראש ולנשום אוויר צח.

למידה חברתית-רגשית כתהליך מתמשך

לבסוף, חשוב לזכור כי אפילו בתרבות בית ספרית תומכת, לוקח למורים זמן ליישם ולהטמיע למידה חבריתית-רגשית בכיתה. מחקרים מראים כי הטמעת לח"ר מאתגרת במיוחד בקרב מורי על-יסודי. שכן, מטרתם המרכזית היא ללמד תכנים פדגוגיים מורכבים והם מחויבים לסיים את החומר ולהכין את תלמידיהם למבחני הגמר. כך, לכאורה, ככל שעולים בשכבות הגיל נזנחים ההיבטים החברתיים-רגשיים לטובת מדדים פדגוגיים-אקדמיים.