אג'נדה של שליחות: כיצד עיתונות תלמידים מחזקת את הקהילה

Clapman, L. (2023). Advocacy Agenda: How Student Journalism Builds Healthier Communities. Principal Leadership, 19, 12–16

כיצד להקים מערכת חדשות בית ספרית?

• בחרו שם קליט, הקימו אתר אינטרנט חדשותי, פרסמו אותו, הפנו אליו מעמוד הבית והנכיחו אותו ברשתות החברתיות;
• השיקו פודקאסט בית ספרי ונהלו ריאיונות מדי שבוע או חודש;
• הזמינו תלמידי מגמות הומאניות לפרסם שירים, סיפורים קצרים, מאמרי דעה, ציורים, יצירות אומנות או קטעי סטנד-אפ;
• הפיצו ניוזלטר מקוון ומודפס המפרסם ומקדם את אתר החדשות;
• פנו לרשתות תקשורת מקומיות וארציות ובקשו לשלב קטעים, טורים, כתבות או סרטונים שערכתם;
• נסו להשיג מימון לפרויקט או תמיכה ממשרדים, יזמים או בעלי ממון.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא תוכניות העשרה

לימודי עיתונאות בבית הספר התיכון

האקלים הנוכחי מייצר הזדמנות לפתוח ולהרחיב מגמות ללימודי עיתונאות ותקשורת בבתי הספר. בעידן הפוסט-קורונה, בו תלמידים עדיין מתמודדים עם משברים נפשיים, שסעים חברתיים, קונפליקטים פוליטיים, מתקפות טרור והתחממות גלובלית, הם משוועים למצוא מקורות של אנרגיה, נחמה, חמלה, ייעוד וקהילתיות. בהקשר זה, מיזם Student Reporting Labs, אשר הולך וצובר פופולאריות בארה"ב ומחוץ לה, משמש כמגמת עיתונאות שנתית ברמה תיכונית המעניקה לתלמידים כישורי חשיבה ביקורתית, מיומנויות תקשורתיות, ידע טכני, אופציה תעסוקתית עתידית וניסיון מעשי בתחום מלהיב.

לתלמידים ניתנת הזדמנות לסקר סוגיות שמעסיקות אותם, להביע דעות, לכתוב מאמרי פובליציסטיקה, לקחת חלק בשיח הציבורי, לעבוד עם אנשי תקשורת מהתעשייה, לפרסם כתבות ברשתות תקשורת מקומיות וארציות ולראיין ספורטאים, זמרות, שחקנים או מועמדים לראשות העירייה. הנושאים הנידונים אינם, בהכרח, תחקירים עיתונאיים נשכניים והכתבות אינן מתיימרות לחשוף פרשות שחיתות בצמרת. אלא, נהוג לעסוק בנושאים קלילים יותר, המדברים ללב הצעירים, כמו: בידור, לייף סטייל, מוזיקה, משפחה, ספורט, תזונה, שופינג ורכילות.

עיתונאות אזרחית-קהילתית צעירה

בעידן הנוכחי, בו כל תיכוניסט נושא עמו מצלמה ומיקרופון בטלפון החכם, התלמידים יכולים להביא לקדמת הבא רעיונות וסיפורים מרעננים ולהשמיע את קולה של הקהילה הצעירה, קול שלרוב אינו נשמע. הכתבות שלהם יכולות להשתלב באתרי חדשות ידועים וחלק מבוגרי התוכנית אף עשויים להשתלב בעתיד במערכות תקשורת כעוזרי הפקה, תאורנים, טכנאי קול, צלמים, מנהלי תוכן, מקליטים, קַשָבים, כתבי ספורט ומבקרי מסעדות – בין אם כעבודה זמנית או כמשרה קבועה. בפועל, הקורסים כוללים תכנים פרקטיים כמו עריכת וידיאו, צילום ותאורה ועמידה מול מצלמה, לצד לימודים עיוניים בנושא אתיקה עיתונאית, הצלבת מקורות, שאיפה לאובייקטיביות, דיוק במידע ועוד.