מניעת בריונות באמצעות קידום אמפתיה: השפעת הנוכחות הפסיבית של מורים
Palade, T., & Pascal, E. (2023). Reducing Bullying through Empathy Training: The Effect of Teacher’s Passive Presence. Behavioral Sciences, 13(3), 216-230. https://doi/10.3390/bs13030216
תופעת הבריונות
בריונות בית ספרית עלולה להופיע במספר צורות: מילולית, פיזית, חברתית וברשתות חברתיות. לאורך השנים, מחקרים ותיאורטיות רבות ניסו להבין את התהליך שמסביר וחוזה נטייה של ילד להתנהגות אגרסיבית או בריונית. לפי התיאוריה הקלאסית בתחום, התנהגות בריונית נובעת מתסבוכת של גורמים פנימיים, משפחתיים, חינוכיים, סביבתיים ותרבותיים.
בריונות ואמפתיה
אמפתיה מהווה מרכיב הכרחי בפיתוח יחסים חברתיים תקינים, בקיום אינטראקציות משמעותיות ובמניעת בריונות. גורם נוסף שעשוי להשפיע לחיוב על מניעת בריונות בסביבה הבית ספרית היא נוכחותו הפיזית של המורה. גם אם המורה נמצא בעמדה פסיבית, ואינו מרצה, מסביר או מתריע, עצם נוכחותו במרחב מדרבנת את התלמידים להיות קשובים ומרוכזים ולחוש בטוחים.
אחריות בית הספר
בדרך כלל, בית הספר אחראי למנוע בריונות מילולית או פיזית בסביבתו, לתמוך בקורבן ולארגן וליזום תוכניות התערבות בנוכחות מורים, יועצים חינוכיים, בעלי מקצוע ומתנדבים מהקהילה. אולם, ללא הבנה תיאורטית ופרקטית מעמיקה של מניעת בריונות, שיטות הטיפול המיושמות על ידי מורים או יועצים חינוכיים הן לרוב אינטואיטיביות ובלתי-מספיקות.
מתודולוגיה
מאמר זה בוחן את מידת היעילות של תוכנית מניעת בריונות מבוססת-אמפתיה, שפותחה והותאמה לצרכי המחקר. התוכנית כוללת 11 שיעורים באורך 50 דקות הנפרשים על פני חמישה ימים רצופים (בשונה מהתוכנית המקורית שאורכת 11 שבועות). על רקע זה, 64 תלמידי כיתה ג' ברומניה חולקו לשלוש קבוצות ניסוי בנות 21 או 22 משתתפים כל אחת:
- קבוצה א' – לא השתתפה בתוכנית ההתערבות;
- קבוצה ב' - השתתפה בתוכנית ההתערבות בנוכחות מורה למשך חמישה ימים רצופים;
- קבוצה ג' - השתתפה בתוכנית ההתערבות ללא נוכחות מורה למשך חמישה ימים רצופים.
כל משתתף השיב לשלושה שאלונים נבדלים בנושא שגרת יומם של התלמידים, אלימות בבית הספר והיחשפות למקרי אלימות. על השאלונים הם השיבו לפני, במהלך ואחרי תוכנית ההתערבות. מקרי האלימות שתוארו נותחו, חולקו לקטגוריות ודורגו לפי מידת עצימותם או אכזריותם. במקביל, השאלונים העריכו את מידת האמפתיה של התלמידים ואת תגובתם הרגשית או המעשית למקרי אלימות.
ממצאים וניתוח
בשונה ממחקרים המצדדים בתוכניות התערבות חודשיות או ארוכות טווח, ממצאי מחקר זה גורסים כי התערבות זריזה ואינטנסיבית בת חמישה ימים הינה יעילה עבור תלמידים צעירים. באופן הסותר מחקרים קודמים בתחום, מחקר זו גורס כי תוכנית התערבות מהירה הינה יעילה גם בטווח הארוך.
בנוסף, להימצאותו של המורה בקרבת מקום יש השפעה מכרעת על מניעת אלימות, בעיקר מילולית. שכן, המורה נתפס כדמות אחראית, מנהיגותית וסמכותית אשר משרה ביטחון, תורם לאווירה הלימודית ומסוגל, במקרה הצורך, לתווך לתלמידים מידע מורכב וליישב סכסוכים בצורה נבונה ורגועה.
דיון
הבריונות מהווה בעיה רצינית בבתי ספר ברחבי העולם. חרף שלל יוזמות חיוביות, ממשלתיות, עירוניות ובית ספריות, כ-34% מתלמידי היסודי ברומניה עדיין נחשפים לאלימות כזו או אחרת בבית הספר. מדאיג לגלות כי ישנן מדינות בהן שיעור הנחשפים לאלימות בית ספרית חמור אף יותר, לדוגמה, בלגיה (46.7%), לטביה (49.7%), ליטא (54%), טורקיה (55.5%) ומצרים (70%).
לכן, איתור ויישום של אסטרטגיות יעילות לטיפול באלימות במערכת החינוך צריכה להיות בחשיבות עליונה. על תוכניות ההתערבות לעורר מודעות בקרב התלמידים בנוגע לרגשות של אחרים, לפתח אמפתיה, להתחשב בזולת, להיות קשובים ואחראים ולעזור לחבר בצרה. כמו כן, חשוב שהתוכניות יגרמו לתלמידים להבין את ההשפעות הנוראיות של הבריונות ולסגל ההוראה להתעדכן בתקנונים ובחוקים למניעת אלימות מילולית ופיזית.