השפעה של סביבת למידה חוץ-בית-ספרית על הוראת STEM: מודעות של מורים ומיומנויות המאה ה-21
Cevi̇k, M., Baki̇oglu, B., & Temi̇z, Z. (2024). The Effects of Out-of-School Learning Environments on STEM Education: Teachers’ Awareness and 21st-Century Skills. Journal of Theoretical Educational Science 17(1), 57–79. https://doi-org/10.30831/akukeg.1309078
עיקרי הדברים:
● חתרו לשיתופי פעולה עם מוזיאונים, האקתונים, מרכזי מדע, ירידים, סדנאות וספריות הנמצאים בקרבת בית הספר
● שלבו בטיולים השנתיים מיזמים בתחומי המדעים, האקולוגיה והביולוגיה
● פתחו קורסי וחוגי העשרה בתחומים כמו אסטרונומיה, מדעי הסביבה, רובוטיקה, קידוד ותכנות ואתגרו תלמידים להשתתף בתחרויות בינלאומיות וכנסים מדעיים
● חשבו מחדש על תוכנית הלימודים ומערכי השיעור וקשרו את מקצועות ה-STEM לתחומים כמו אומנות, היסטוריה ואזרחות (כדי לספק חוויה לימודית הוליסטית)
● הכשירו או מקצעו מורים בתחום של הנחלת מיומנויות המאה ה-21 והקימו רשתות עבודה מקצועיות המאפשרות למורים להחליף רשמים, משאבים וכלים בנושא זה
● עודדו תלמידים להוביל מיזמי עשה-זאת-בעצמך, מתוך שאיפה להניעם לעצמאות, יזמות, ניסיון מעשי ופתרון בעיות
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא הוראת מדעים
תוכנית הלימודים בחטיבת הביניים מתבססת לרוב על למידה מובְנת וידועה מראש. כתוספת וכמענה לכך, סביבות למידה בלתי-רשמיות וחוץ-בית-ספריות יכולות להציע חוויה לימודית משלימה ומעוררת לחשיבה. לדוגמה, גני חיות, מוזיאונים, מפעלי תעשיה צבאית ואווירית, מעבדות, מרכזי מדע, טכנולוגיה וחלל, מרפאות, מתקני ספורט, סטודיו לאומניות ופארקים ציבוריים. לחילופין, למידה חוץ-בית-ספרית יכולה להתבצע גם בפלטפורמות מקוונות, כגון אתרים חינוכיים, רשתות חברתיות ומנועי בינה מלאכותית.
עם השאיפה להקנות ללומדים את מיומנויות המאה ה-21, למידה חוץ-בית-ספרית מעוררת עניין בקרב מערכות חינוך. שכן, גישה חינוכית זו מיטיבה לשלב בין פנאי לבין פדגוגיה, לחשוף את התלמידים לעולם שבחוץ ולסייע להם ליישם את חומרי הלימוד באמצעות צפייה, חישה, גילוי, המצאה, ניסוי וטעיה. אולם, אפילו אם אתרי הלמידה החוץ-כיתתית עומדים לרשות בית הספר, סגנון ההוראה צריך להיות מותאם, המורים צריכים להיות מוכשרים לכך ומערך השיעור צריך להיות מוכוון מטרה (ולא מאולתר או בידורי).
למידה חוץ-בית-ספרית ו-STEM
מקורם של מקצועות המדעים, הטכנולוגיה וההנדסה הינו בטבע. לכן, טוב יהיה ללמד אותם בסביבת למידה טבעית. הסביבה הטבעית והבנויה שבחוץ מציעה שלל חומרים, תופעות, תהליכים ובעיות לפתירה. הלמידה החוץ-בית-ספרית מסייעת לתלמידים לרכוש מיומנויות קוגניטיביות, חברתיות, טכניות ומדעיות, כמו גם אחריות, חשיבה ביקורתית, ערכיות וניסיון מקצועי ואף מהווה כר פורה עבור מורים לרענן את מערכי השיעור ולחתור לתובנות חדשות.
מתודולוגיה
מחקר איכותני וכמותני זה בוחן את ההשפעה של שיעורי STEM חוץ-בית-ספריים על פיתוח והקנייה של מיומנויות המאה ה-21. לשם כך, 23 מורים (17 נשים, 6 גברים) למדעים, מתמטיקה, טכנולוגיה ועיצוב מחטיבות ביניים, שלקחו בעברם קורס בנושא הוראה חוץ-בית-ספרית, השיבו על שאלון ולקחו חלק בריאיון עומק חצי-מובנה. השאלות המרכזיות סביבן נסוב הריאיון היו:
- מהן הפעילויות החוץ-בית-ספריות הטובות ביותר להקניית מיומנויות המאה ה-21?
- אילו פעילויות חוץ-בית-ספריות אינן תורמות להקניית מיומנויות המאה ה-21?
- כיצד פעילויות חוץ-בית-ספריות מפתחות אותך כמורה?
- איזו דיסצפלינה מדעית מתאימה במיוחד להוראה חוץ-בית-ספרית?
ממצאים וניתוח
המחקר הנוכחי מדגים כי בכוחה של למידה חוץ-בית-ספרית להציע פעילות רב-תחומית ולהשפיע לחיוב על כושר ספיגת וקליטת חומרי STEM בקרב תלמידים, בעיקר בסביבות כמו ירידים מדעיים, מוזיאונים, מעבדות ומרכזי מדע וטכנולוגיה. לפי המורים, הזירות המועדפות ביותר הן אלו המצליחות לשלב בין חללי למידה טבעיים לבין כיתות לימוד מאובזרות ובין זירות מציאותיות לבין וירטואליות.
הלמידה החוץ-בית-ספרית מעוררת התלהבות בקרב התלמידים, מספקת להם ניסיון מעשי, מטפחת את תחושת הקבוצתיות ומעודדת למידה חדשנית. במקביל, מבחינת המורים, הלמידה החוץ-בית-ספרית מהווה כר פורה להנחלת מיומנויות המאה ה-21, לניסוי שיטות הוראה חדשות ולהוספת כלים טכנולוגיים חדשים ל"ארגז הכלים" שלהם, כמו מד לייזר, סרגלי מדידה אלקטרוניים ואפליקציות לימודיות-מדעיות.
עם זאת, המורים העידו כי הלמידה החוץ-בית-ספרית אינה תורמת בהכרח להיבטים ערכיים כמו אחריות חברתית, כישורי אזרחות ומנהיגות או חשיבה על מסלול קריירה עתידי. בנוסף, המורים דיווחו על קשיים נלווים, כמו שליטה בתלמידים בשטח גדול, בעיות התחברות לאינטרנט ותשתיות טכנולוגיות רעועות או מיושנות.
דיון
הוראה חוץ-בית-ספרית לצורך הקניית מיומנויות המאה ה-21 אינה נלמדת בהכרח במוסדות ההכשרה להוראה או בסדנאות הפיתוח המקצועי. וחבל שכך, משום שזו חיונית ומצריכה הדרכה והכוונה. לכן, צוות המחקר קורא להכשיר מורים לגישה פדגוגית זו, בעיקר בחטיבה העליונה, ולספק למתכשרים עצמם חוויות רפלקטיביות ופדגוגיות של למידה חוץ-בית-ספרית באתרי מורשת, בחללי תעשייה, במוזיאונים, בספריות ובמרכזים מדעיים.