לא מה שחשבתם: זהו הפער הדיגיטלי החדש

דרור, י' (2025). לא מה שחשבתם: זהו הפער הדיגיטלי החדש. דה מרקר

רשימה זו מצביעה על פערים מדאיגים שיוצרת הבינה המלאכותית, בין בנים לבנות, וכן בין מי שמשתמשים בה באופן ביקורתי ואקטיבי למי שמשתמשים בה באופן מכני ופסיבי. לדעת הכותב, במציאות כזאת המורים נחוצים יותר מתמיד.

לרשימה המלאה באתר דה מרקר

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא בינה מלאכותית

בבחינת הפערים במערב אירופה בין המינים בשימוש בצ'טבוטים בהקשרים אקדמיים, עלו ממצאים בעלי משמעות: כ־94% מן הבנים דיווחו על שימוש בכלי בינה מלאכותית לפחות פעם אחת, לעומת כ־80% בלבד מן הבנות. כ־30% מן הבנים דיווחו על שימוש "תדיר" בכלי בינה מלאכותית, לעומת רק כ־8% מקרב הבנות. כ־80% מן הבנים הפנו אל הצ'טבוטים שאלות במקצועות המדעים המדויקים – פיזיקה, כימיה וביולוגיה – לעומת 48% מן הבנות בלבד. גם במקצועות ההומניסטיים נעזרים בנים בצ'טבוטים בשיעור גבוה יותר מבנות, אם כי הפער צר יותר (66% לעומת 55%).

מאחר שבנים מנסים ומשתמשים בכלי הבינה המלאכותית יותר מבנות, הם ייהפכו מנוסים ומקצועיים יותר, כך שהפער בין המינים עלול להחריף.

במחקר מתגלה פער דיגיטלי נוסף הנוגע לשאלה האם התלמידים בוחנים את תשובות הבוטים לפני הגשת העבודה. מן הממצאים עולה כי רק 20% מן התלמידים בני 13־16 דיווחו שהם "תמיד" בוחנים את תשובות הבוטים לצורך עריכה או בדיקה; זאת לעומת כ־40% מן הסטודנטים בגילאי 20 ומעלה.

ממצא זה מצביע על שתי בעיות: ראשית, ארבעה מתוך חמישה תלמידים צעירים מפנים שאלה אל הבינה המלאכותית  ולאחר מכן מעתיקים את התשובה ומגישים אותה מבלי לבחון אותה. ממצא זה מדאיג לא רק לאור נטייתם של הבוטים להמציא נתונים ולספק תשובות שגויות, אלא גם, ובעיקר, לאור הפסיביות והעצלות המחשבתית שעליהן הוא מעיד.

ייתכן שממצא זה מצביע על פער דיגיטלי נוסף, זה הנפער בין אלה המבינים שצ'טבוטים נוטים לטעות לבין אלה שאולי מבינים אך אינם רואים בכך חשיבות; בין אלה המשתדלים להפעיל חשיבה ביקורתית לפני הגשת עבודה לבין אלה המוותרים על כך. ייתכן שמתגלה כאן גם פער בין אלה הלומדים אצל מורים המקפידים על מרכיב מקורי וחושב בעבודות התלמידים לבין מי שכבר התייאשו מכך.

יש הסבורים בטעות כי לא נחוצה עבודה עצמאית וביקורתית בעידן הבינה המלאכותית, שיכולה לעשות את העבודה במקומנו כמו שמחשבונים יכולים לחשב עבורנו. ואולם, תגובה זו מחמיצה את לב התהליך הלימודי. ראשית, קיים ערך פדגוגי ואינטלקטואלי בהבנת הדרך שבה יש לפתור בעיה מתמטית, גם אם ניתן להגיע אל התשובה הסופית באמצעות מחשבון. שנית, מחשבון אינו טועה ואינו ממציא תשובות, בעוד שהבינה המלאכותית נוטה לעשות את שני הדברים. בעולם של בוטים הסתברותיים קיים יתרון לתלמידים, ובהמשך לעובדים, המסוגלים להפגין חשיבה ביקורתית ביחס לתוצרים שהם מקבלים.

זו הסיבה לכך שחשיבותם של המורים בעולם החדש לא ירדה, אלא דווקא עלתה.