ללמוד להאט ולבדוק עובדות: קריאה דקדקנית, ניתוח מקורות וחינוך אזרחי יסייעו לתלמידים להבחין בין עובדה לבדיה

Miller, A. K. (2024). Learning to Slow Down and FACT-CHECK: The principles of close reading, source analysis, and civics education can prepare students to sort fact from fiction--now and in the future. Educational Leadership, 82(3), 53–57

עיקרי הדברים:

• קיימת תפיסה שגויה רווחת שלפיה שיעורי אזרחות עוסקים בפוליטיקה בלבד. יש להפריך מיתוס זה
• אזרחות אינה עוסקת בטיפוח אג׳נדות פוליטיות, אלא בטיפוח יחידים המעורבים באופן פעיל בקהילות שלהם
• באקלים הנוכחי, אזרחים רבים פוסלים מקורות כ"מוטים" או ממהרים לשייך ידיעה חדשותית למפלגה פוליטית או לאג׳נדה מסוימת
• התוצאה: אף שבמקרים מסוימים הידיעה עשויה להיות נכונה, היא עלולה להיפסל רק בשל כך
• עד סיום כיתה י"ב, תלמידים אמורים להיות מסוגלים להעדיף ראיות המבוססות על מידע ממקורות מרובים, ולאתר אי־עקביות במקורות לשם תיקון או חיזוק טענות
• יש להסביר לתלמידים שלא תמיד תוצאת החיפוש הראשונה אמינה או הכי מתאימה, וכי עליהם להטיל בה ספק ולבדוק גם את התוצאות הבאות
• על התלמידים לנתח מקורות מרובים ולהשוותם כדי לזהות דמיון ושוני. יש להורות להם להעריך את חוזק הראיות שמקורות שונים מצטטים, ולשקול טענות-נגד
• המאמר מציג הצעה למערך שיעור יעיל בנושא אוריינות דיגיטלית

לא קל למצוא מידע מדויק ברשת. כלי תקשורת, רשתות חברתיות, בינה מלאכותית ומנועי חיפוש יוצרים מבוך של פרסומות וקידומים, זיופים עמוקים (deep fakes), תעמולה פוליטית, טענות שקריות ותכנים חשודים נוספים, אשר מציפים בקלות את התלמידים (והמורים) כאשר הם מנסים לבצע מחקר או למצוא מקורות אמינים. אתגר זה מורכב במיוחד כאשר צוללים לסוגיות אזרחיות ופוליטיות.

לתקציר המאמר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא חשיבה ביקורתית

אזרחות איננה פוליטיקה

קיימת תפיסה שגויה רווחת שלפיה שיעורי אזרחות עוסקים בפוליטיקה בלבד. יש להפריך מיתוס זה. בעוד שפוליטיקה עוסקת במדיניות, אזרחות עוסקת במעורבות ללא תלות במדיניות. אזרחות אינה עוסקת בטיפוח אג׳נדות פוליטיות, אלא בטיפוח יחידים המעורבים באופן פעיל בקהילות שלהם. כדי לצמצם את האמונה שאזרחות היא עניין פוליטי גרידא, עלינו למסגר את הלמידה האזרחית סביב סוגיות וערכים משותפים, לימוד נקודות מבט מרובות, וקידום פתרונות מגוונים תוך הקפדה על עיסוק בהטיות.

באקלים הנוכחי, אזרחים רבים פוסלים מקורות כ"מוטים" או ממהרים לשייך ידיעה חדשותית למפלגה פוליטית או לאג׳נדה מסוימת. אף שבמקרים מסוימים הידיעה עשויה להיות נכונה, היא עלולה להיפסל רק בשל כך. עלינו להכין תלמידים לנתח ולהעריך מקורות בזהירות ולא למהר לשפוט. יש ללמדם "תגובה איטית למדיה מהירה" (Krutka, 2024).

הערכת מקורות

יש להקנות לתלמידים כלים של איסוף והערכה של מקורות. עד סיום כיתה י"ב, תלמידים אמורים להיות מסוגלים להעדיף ראיות המבוססות על מידע ממקורות מרובים, ולאתר אי־עקביות במקורות לשם תיקון או חיזוק טענות.

אזרחות דיגיטלית, חשיבה ביקורתית ופעולה אזרחית

הדגשת מיומנויות של אזרחות דיגיטלית וחשיבה ביקורתית במסגרת חינוך אזרחי מחזקת את יכולתם של תלמידים להבין לעומק סוגיות מורכבות בתחומי תוכן שונים. תלמידים יכולים, למשל, לעסוק בפעולה אזרחית כדי לטפל בסוגיות סביבתיות באגן ניקוז מקומי. הדבר יכול לא רק לסייע להם להבין את הזיקות ההדדיות והתלות ההדדית של מערכות אקולוגיות, אלא גם לבנות הרגלים של קבלת החלטות אישיות וקולקטיביות לקידום קיימות. בדומה לכך, שיעור על חופש הביטוי בבתי ספר יכול להוות הזדמנות עבור תלמידים לחקור טיעונים שונים בעד ונגד סוגיה מסוימת, ולאחר מכן לפתח מיומנויות כתיבה שכנועית כדי לנסח המלצות מדיניות עבור בית ספרם ומחוזם. כך ניתן להפוך את התלמידים לאזרחים מיודעים שמבינים מהו מקור מידע וכיצד לפרש אותו.

תמיכה במיומנויות דיגיטליות יסודיות

תלמידים יכולים ללמוד מהאופן שבו בודקי עובדות מקצועיים במערכות חדשות או באקדמיה מעריכים מקורות (McGrew & Breakstone, 2023). בודקי עובדות מיומנים "קוראים לרוחב" (Lateral reading). משמעות הדבר היא האטת קצב הבדיקה של המידע המוצג בפניהם, חקירה מעמיקה יותר של המקור, ובחינת מקורות נוספים בנושא.

תרגול "ריסון קליקים"

לעיתים קרובות, כשאנחנו מקלידים מילות מפתח כדי לחפש מידע ברשת, האינסטינקט שלנו הוא ללחוץ על התוצאה הראשונה בעמוד. עם זאת, פרקטיקה טובה יותר היא לתרגל "ריסון קליקים" ולסרוק את כל התוצאות כדי לקבל החלטה מושכלת יותר, תוך הערכה מאין מגיע המקור, מי הם הכותב או הארגון, ועד כמה המידע שמוצג תואם לשאלת המחקר שלך.

מורה יכולה להדגים מיומנות זו על־ידי חשיבה בקול רם מול תוצאות חיפוש בנושא מסוים. היא יכולה להראות לתלמידים כיצד לנתח את רשימת הקישורים כדי לזהות את המקור או את הרלוונטיות של כל תוצאה, ולהצביע על דברים כמו קישורים "מקודמים" או "ממומנים" שעשויים לשאת אג’נדה מסוימת או למכור מוצר.

הערכה יסודית של מקור

היכולת להעריך מקור היא כנראה המיומנות הדיגיטלית הנפוצה ביותר שמורים עוסקים בה בכיתה. כאשר הם גוללים ברשתות חברתיות, תלמידים נתקלים בסרטונים או בפוסטים קצרים שבהם מישהו מציג טענה ומקשר למאמר. אך כיצד יודעים התלמידים אם המאמר אמין?

מחנכים יכולים ללמד תלמידים ללכת מעבר למראה השטחי של אתר מעוצב היטב, ולוודא שהמקור אכן תקף. הם יכולים גם לסייע לתלמידים להעריך את הראיות – או את היעדר הראיות – שהמקורות משתמשים בהן כדי לבסס את טענותיהם.

שקילת מקורות נוספים

באמצעות מציאה של מקורות מרובים בנושא מחקרי ושקילת גישות ודעות שונות, תלמידים מפתחים הבנה מורכבת ומעודנת יותר של הנושא. מחנכים יכולים להדגים מיומנות זו באמצעות ניתוח של מקורות מרובים והשוואתם כדי לזהות דמיון ושוני. הם יכולים לבקש מהתלמידים להעריך את חוזק הראיות שמקורות שונים מצטטים, ולשקול טענות-נגד (counterclaims) כדי לקבל תמונה מחקרית מלאה ועשירה יותר.

אזרחות ומקורות דיגיטליים

קחו לדוגמה מורת מדעי החברה בחטיבת ביניים, המבקשת להעביר שיעור אזרחות בנושא שהתלמידים שלה מתעניינים בו ומעורבים בו רגשית. לאחר ששוחחה איתם, היא הבינה שרבים מהם מודאגים מהאופן שבו מגפת הקורונה השפיעה על נוכחות בבית הספר ושינתה את תחושותיהם לגבי הגעה לבית הספר כשחולים, גם כמה שנים לאחר סיום המגפה. לתלמידים נותרו חששות מתמשכים סביב בטיחות, עטיית מסכות והשאלה מתי להישאר בבית בשל מחלה.

המורה רצתה לעזור לתלמידיה להרגיש בטוחים יותר, ובמקביל להעניק להם הזדמנות להתמודד עם אתגר בעל השלכות אזרחיות. בתחילה חשבה להציג שאלה לדיון: האם עלינו להשאיר את המדיניות הנוכחית על כנה? אולם מכיוון שרצתה שהתלמידים יקבלו מבט מורכב ומעודן יותר על הסוגייה, היא גיבשה שאלה שתבנה תחושת קהילה וערכים משותפים .(Barton & Ho, 2023) בסופו של דבר, בחרה בשאלה "איך נוכל לעזור לחברינו התלמידים להיות בטוחים, בריאים ומאושרים?"

הצעד הראשון שלה היה לבקש מהתלמידים להעלות רעיונות כיצד לשמור על חבריהם התלמידים בטוחים ובריאים. התלמידים שיתפו רעיונות רבים, בהם עטיית מסכות כשהם חולים או לא מרגישים בנוח, דרישת חיסונים לכל התלמידים, מתן תרופות לתלמידים, ודרישה מתלמידים להישאר בבית כאשר הם חולים.

המורה ביקשה מהתלמידים לעבוד בצוותים כדי לחשוב על ההשלכות המתוכננוץ והבלתי מתוכננות של הרעיונות שהוזכרו, ולנקוט "פעולה נבונה" — פעולה הנתמכת בראיות ונבדקה בקפידה, ולא פעולה המבוססת רק על דעות או רעיונות ראשוניים .(Barton & Ho, 2022)

לאחר מכן היא בחרה מיומנות אוריינות דיגיטלית להתמקד בה. מכיוון שתלמידיה נטו ללחוץ במהירות על התוצאה הראשונה שמופיעה במנוע חיפוש כשהם עושים מחקר, היא החליטה להדגיש את חשיבות "ריסון הקליקים". היא יצרה קשר עם עמיתיה ממדעי הטבע, ויחד הם ניסו מונחי חיפוש שונים, כגון "חובת עטיית מסכות" ו"הגנה מפני נגיפים בבית הספר".

כאשר חיפשו התלמידים "חובת עטיית מסכות", התוצאה הראשונה שעלתה הייתה פרסומת שמומנה על־ידי חברת בריאות שניסתה למכור מסכה, בעוד שמתחתיה הופיע מידע מבתי ספר, מגופי ממשל ומגורמי בריאות אחרים. המורה והתלמידים דנו בדוגמה זו, בצורך להתאפק ולא ללחוץ על תוצאת החיפוש הראשונה, ובסיבות לכך.

המורה גם הבחינה שהתלמידים לחצו על "תוצאות ממומנות", וזה איפשר לה לדון בשאלה מהי תוצאה ממומנת, וכיצד גם מקורות שמכילים מילים שנשמעות מכובדות כמו  "חדשות" צריכים להיבחן לעומק כדי לבדוק הטיה או תוקף.

המורה ביקשה מהתלמידים להשלים רפלקציה על מה שלמדו ולהציג שני מקורות שמצאו יעילים. בסיום השיעור קבעה המורה שהתלמידים לא רק למדו רבות על "ריסון קליקים", אלא גם הפגינו מיומנויות של שיקול־דעת אזרחי (civic deliberation) בסוגיה שהייתה משמעותית עבורם. במקום תשובות פשוטות של "כן" או "לא", לתלמידים היו המלצות מגוונות, מבוססות הקשר וראיות שנבדקו.

התלמידים כתבו גם טענות-נגד, והצליחו לשתף פעולה עם חבריהם לגיבוש המלצות שהסתמכו על נקודות מבט מרובות על הסוגייה. בכיתה נרשמה המשך התעניינות במדיניות בית הספר ובבריאות, והתלמידים רצו לבחון נושאים נוספים הקשורים לבריאות בקהילה.

מערך שיעור לדוגמה

מחבר המאמר מציע ראשי פרקים למערך שיעור אזרחות בנושא אוריינות דיגיטלית:

הגדרת הקשר אזרחי אותנטי

• בשיתוף עם התלמידים, המורה מגדירה הקשר או אתגר אזרחי רלוונטי (מקומי, אזורי, ארצי).
• המורה מנסחת שאלה הפותחת ב–“איך…” כדי לעגן את השיעור בערכים משותפים, בקהילה ובריבוי נקודות מבט.

בחירת מיומנות דיגיטלית להוראה

• המורה בוחרת מיומנות אחת להתמקד בה (ריסון קליקים, הערכת מקור, שקילת מקורות נוספים).

הדגמה  

• המורה מאתרת משאבים הקשורים לנושא האזרחי כדי להדגים לתלמידים מונחי חיפוש ומציאת מידע רלוונטי.
• כדי לתמוך בהתמחות קוגניטיבית, המורה משתפת את התלמידים בתהליך החשיבה המומחית בקול רם.

תרגול בקבוצות  

• בשיתוף עם התלמידים, המורה אוצרת רשימת מקורות בנושא.
• התלמידים מתחלקים לקבוצות כדי להעריך אחד מן המקורות.
• התלמידים משתפים את הממצאים עם חבריהם לכיתה.

מחקר עצמאי

• התלמידים מתרגלים את המיומנויות באופן עצמאי במהלך חקר הנושא האזרחי.
• המורה מספקת כלי תמיכה כמו מארגנים גרפיים וצ’קליסטים.

הערכת מיומנויות

• המורה יוצרת או אוספת כלי הערכה כמו יומן למידה והערות שוליים לצורך הערכת רכישת המיומנויות הדיגיטליות.
• המורה נותנת משוב באופן פרטני או לכלל הכיתה על אופן השימוש במיומנויות.

הגדרת צעדי פעולה אפשריים

• התלמידים משתמשים בראיות כדי לנסח צעדי פעולה אפשריים.
• התלמידים נותנים זה לזה משוב על רעיונותיהם.
• התלמידים מנתחים את ההשלכות המתוכננות והבלתי מתוכננות של רעיונותיהם.
• התלמידים מדייקים את צעדי הפעולה האזרחיים שבהם בחרו, ומציגים אותם
  למורה ולחבריהם לכיתה.

קביעת צעדי המשך לחיזוק  

• המורה משקפת מה נדרש לתלמידים בהמשך הלמידה.

• המורה מתכננת שיעור נוסף כדי לחזק ולהעמיק את הלמידה הקשורה למיומנויות הדיגיטליות בנושא אזרחי אחר.

ביבליוגרפיה

Barton, K. C., & Ho, L.-C. (2022). Curriculum for justice and harmony: Deliberation, knowledge, and action in social and civic education. Routledge.

Barton, K. C., & Ho, L.-C. (2023). Collaborative deliberation in the classroom. Phi Delta Kappan, 104(5), 44–49.

Krutka, D. G. (2024). Anti-social media: Teaching slow responses to fast media. Social Education, 88(1), 34–37.

McGrew, S., & Breakstone, J. (2023). Civic online reasoning across the curriculum: Developing and testing the efficacy of digital literacy lessons. AERA Open, 9. National Council for the Social Studies.

(NCSS). (2013). The College, Career, and Civic Life (C3) framework for social studies state standards: Guidance for enhancing the rigor of K-12 civics, economics, geography, and history.