לקחת הפסקה נכונה: חוקרת מציגה את השיטות הטובות ביותר
Heubeck, E. (2025). Getting recess right: A researcher shares best practices. Education Week, 45(5), 10–17
עיקרי הדברים:
- עבור תהליכי למידה מיטביים והתפתחות מוחית, ההפסקות מהלימודים חשובות לא פחות מהלמידה עצמה
- בשונה מניהול והובלת שיעור, נדמה כי אין מערך מובנה להובלת הפסקות ולהכוונת התלמידים להפסקות בריאות, מפרות, מועילות ומשחקיות
- הדרך הטובה ביותר בה תלמידים יכולים להעביר את ההפסקה היא שיתוף פעולה, תחרות בריאה וניהול משא ומתן, ואילו הדרכים הגרועות ביותר הן שעמום ובריונות
- חשוב לראות בהפסקות סדנה פרקטית או פלטפורמה מיטבית להנחלת ערכים, הטמעת ויסות רגשי וכישורים חברתיים, שיפור מיומנויות תקשורת וניהול סכסוכים;
- כדאי להימנע מהטלת עונשים המבטלים את ההפסקה עבור כיתה או תלמיד כי אין לכך ערך וזה רק מסלים מתחים ומדיר תלמידים
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא בתי ספר
להפסקות הבית ספריות חשיבות מכרעת והשפעה ניכרת על תהליכי הלמידה וההתפתחות המוחית. לכן, קמה אגודת מומחים בשם Global Recess Alliance, הרואה בהפסקה משך זמן הכרחי מבחינה פדגוגית ושואפת לוודא כי התלמידים זוכים להפסקות יזומות, ראויות, פעילות ומספקות. ראשת האגודה, רבקה לונדון, מקדישה את עבודתה המחקרית לתצפיות וניתוח של הפסקות בחצרות בתי ספר. היא מצביעה על פרקטיקות ההפסקה הנכונות ביותר מבחינה ניהולית, משחקית וזמנית. כמו כן, היא מבהירה מהי החשיבות של הפסקות ומהן ההשלכות של הימנעות מהפסקות, ומציגה קווי מנחה של הפסקות פעילות בבית הספר.
הפסקות בית ספריות: מחקר, פדגוגיה ומדיניות
להפסקות מהלימודים יש קשר ישיר להתפתחות אנושית, רגשית, חברתית, פיזית ופדגוגית, ובכוחן לאפשר ללומדים צעירים לעבד מידע, לפתח סקרנות, לצבור חוויות, ללמוד באמצעות משחק, למלא מצברים ולחזור מרוכזים לכיתה. למרות זאת, כמחצית ממחוזות החינוך בארה"ב אינם מגדירים את ההפסקות כחוק, ומכאן שבתי ספר רשאים לבטל הפסקות או לצמצמן משמעותית, לפעמים לכדי 30 דקות ליום לימודים באורך שמונה שעות. במקרים קיצוניים, לתלמידים אין מספיק זמן לאכול.
נדיר במיוחד לשמוע על מכללה אקדמית לחינוך שמלמדת את הסטודנטים על הפסקות וחשיבותן בבית הספר. חמור מכך, המימון אינו מוזרם לייעול ההפסקות. בתי ספר רבים מתנערים מאחריות ואף מתעלמים לחלוטין מההפסקות. בשונה מניהול והובלת שיעור, נדמה כי אין בשום מקום מערך מובנה להובלת וניהול הפסקות ולהכוונת התלמידים להפסקות בריאות, מפרות, מועילות ומשחקיות. במצב הנוכחי, מאות ילדים נשלחים לחצר בית הספר ללא הנחיות ברורות או קווי מנחה כלליים, לרשותם כמה כדורי ספוג ומתקני שעשועים - וזה אינו ניצול מיטבי של הזמן והמרחב.
הנחיות לניהול מיטבי של הפסקות בבית הספר
ההפסקות מהוות הזדמנות לחלץ עצמות, להפיג מתחים, לשחרר כעסים, לשבור שגרה, להתכונן לשיעור הבא ולמלא צרכים אישיים. בתוך כך, חשוב להבין שלכל תלמיד צרכים נבדלים. אחד חייב לרוץ והשני חייב שקט מוחלט. אחת אוהבת לחקור את החרקים בחצר והשנייה להראות לחברות צעדי ריקוד חדשים. לכן, ברור כי ההפסקות צריכות להציע מגוון של חוויות ומתן אוטונומיה לתלמידים, לצד פיקוח מרחוק.
יש שלוש דרכים מרכזיות לניהול הפסקות:
- הפסקה מובנית (Structured recess) – בדומה לשיעורי התעמלות, יש מבוגר אחראי שמורה לתלמידים בדיוק מה צריך לעשות. למשל, "היום נשחק כדורגל" או "היום הבנים ישחקו כדורסל והבנות כדורעף".
- הפסקה בלתי מובנית (Unstructured recess) – ההפסקה מנוהלת תוך פיקוח מרחוק והתערבות רק במקרים של פגיעה פוטנציאלית. המסר שמועבר לתלמידים הוא: "יש בחצר ים של מציאות, חול, צמחים, חברים, מתקני שעשועים וספורט ועוד. אתם ברשות עצמכם, לכו, תיהנו ותחזרו רגועים"!
- הפסקה מונחית (Facilitated recess) – זו הגישה המועדפת על המחברת, אך היא מצריכה מאמץ והשקעת משאבים. לתלמידים מוענקת בחירה חופשית ומוצבות בחצר מגוון רחב של הזדמנויות ללמידה משחקית, המחולקת לפי תחומים, אזורים וציוד ייעודי. ממשחקי כדור ואתלטיקה, למוטוריקה עדינה, פאזלים, ניווט ומשחקי חשיבה. התלמידים אינם מתחייבים למשחק אחד, ומוזמנים להחליף תחנות. לא כולם חייבים לרוץ ולנתר או לפתור בעיות הנדסיות. ישנם גם כמובן, מתחמים בטוחים בהם תלמידים יכולים לשבת בשקט ולשוחח. אופציה ייחודית וזולה, שנוסתה והצליחה בכמה חטיבות ביניים, היא סלילת "מסלול דיבור" בו תלמידים אמורים ללכת ולדבר, ולפעמים אף היועצת או סגן המנהל מצטרפים ולוקחים תלמיד לשיחה. המורים אינם הולכים בטל. במהלך ההפסקות, חשוב שהמורים המשגיחים ימנעו מלתקוע עיניים בטלפון החכם ולהרים את הראש מדי פעם כדי לגעור: "אל תעשו את זה" או "עזוב אותו". במקום זאת, חשוב שהם יהיו מעורבים בהפסקה, ישוחחו עם תלמידים ואף ייזמו וינהלו תחנות ומשחקים.
המורים משמשים מודל לחיקוי בתחום החברתי-רגשי, ומהם התלמידים יונקים מיומנויות רגשיות. ההפסקה, לפעמים יותר משיעורי חברה, היא הזדמנות נפלאה להדגים ולהשריש בתלמידים ערכים ונהלים, משום שההפסקה גועשת ושוצפת אינטראקציות חברתיות. לכן, בדיוק, מצופה מהמורים לנצל את ההפסקות לטפח סביבה חברתית בריאה, ליישב ויכוחים ולהוביל דיונים בנושאים רלוונטיים לחיי התלמידים. לדוגמה, להפסיד בכבוד, כבוד ליריב או לצמוח וללמוד מהפסדים ומשברים.
זמני ומועדי הפסקות: המלצות
חובה לתת לתלמידים הפסקת עשר לארוחת בוקר, משום שקשה יותר ללמוד ולהתרכז על בטן ריקה. כשהתלמידים מגיעים לאמצע-סוף יום הלימודים, סביב 11:30 או 12:00, הם חשים צורך עז לצאת, למתוח איברים ולדבר עם חברים. אין למנוע זאת מהם ורצוי לתת להם הפסקה גדולה של 30-20 דקות. באותן שעות, מגיעה גם ארוחת הצהרים, וכלל האצבע הוא קודם לשחק, אחר כך לאכול. ראשית, נכון יותר להוציא אנרגיה ולהגיע רעבים לארוחה. שנית, לא רצוי לשחק, לרוץ ולקפוץ על בטן מלאה. מעבר לכך, חייבת להיות יותר מהפסקה אחת ביום, עם עדיפות לשלוש מרכזיות ב-10:00, 12:00 ו-14:30 ל-15 דקות, 25 דקות ו-20 דקות (בהתאמה). אם מוגשת ארוחה במהלך ההפסקה, רצוי להוסיף כמה דקות.
עצות נוספות:
- חשוב לראות בהפסקות סדנה פרקטית או פלטפורמה מיטבית להנחלת ערכים, ויסות רגשי והטמעת כישורים, שיפור מיומנויות תקשורת וניהול סכסוכים;
- כדאי להימנע מהטלת עונשים המבטלים את ההפסקה עבור כיתה או תלמיד כי אין לכך ערך וזה רק מסלים מתחים ומדיר תלמידים.