דפוסי תירבות המשתקפים מנרטיבים של מורים אתיופים בישראל
Habshush, S. (2024). Acculturation patterns as reflected in narratives of Ethiopian Israeli teachers. Teaching and Teacher Education, 146, 1-9. https://doi.org/10.1016/j.tate.2024.104638
עיקרי הדברים:
● מורים אתיופים-ישראלים רבים סבורים כי הם מקבלים הכרה על סמך זיהויים האתני, ולא על פי כישורי ההוראה
● המורים האתיופים-ישראלים שהתראיינו רוצים, ואף מבהירים מפורשות, שייראו אותם כאינדיבידואלים, ולא כנציגי קולקטיב חברתי
● הזירה האקדמית בישראל מתאפיינת בתת-ייצוג ניכר של אתיופים-ישראלים
● הישגיות אקדמית תיכונית נמוכה יחסית, אשר נובעת מפערי שפה ותרבות, מונעת מאתיופים-ישראלים רבים לעמוד בתנאי הסף ודוחקת את רגליהם אל מחוץ לספסלי האקדמיה
● סטודנטים אתיופים מהווים רק 1.2% מכלל הסטודנטים בישראל, בזמן שפלח האוכלוסייה של אתיופים-ישראלים בגילאי 29-20 הינו 2.5% מהאוכלוסייה
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא הקהילה האתיופית
אסטרטגיות של תירבות וכשירות תרבותית
המרכיבים החשובים ביותר בהיטמעות והתאקלמות תרבותית של מהגרים הם הנכונות להשתלב בזרם המרכזי, לקבל את הנורמות הנהוגות ולרצות באמת ובתמים להתחבר לקבוצת הריבון, על שלל הסממנים התרבותיים והלאומיים הנהוגים. מנגד, צריך הריבון לקבל את המנהגים והסממנים התרבותיים שחברת המהגרים מביאה עמה. מעבר לכך, קונפליקט בין חברת המהגרים לבין הרוב עלול להיווצר כאשר ניבטים הבדליים מהותיים או מתרחשת התנכרות, היבדלות מרצון או חתרנות (Alcott & Watt, 2017).
סגולות ואתגרים של מורים מהגרים
בכוחם של מורים מהגרים ברחבי העולם, ובכלל זה בישראל, לתרום למערכת החינוך מבחינת כוח אדם ובקידום רב-תרבותיות. באופן עקיף, עצם הימצאותם בבית הספר מקלה על בני המשפחות של הקהילות המהגרות ושל קהילות מיעוט נוספות. שכן, אותם מורים נוהגים לנקוט וליישם פדגוגיה-רלוונטית-תרבות, רגישות חברתית-קהילתית ומודעות מוגברת לחוויות של קהילות מיעוט ולעברן.
עם זאת, מעבר להלם התרבות שאוחז בכל מהגר, מורים מהגרים עלולים להתמודד עם אתגרים משמעותיים עם כניסתם למערכת החינוך. הם עלולים לחוש בלתי-מוערכים, בלתי-מובנים, מבודדים, מנוכרים ושונים. בנוסף, הם עלולים לסבול מדעות קדומות, חשיבה סטריאוטיפית או אפליה מצד תלמידים, עמיתים וממונים. זאת ועוד, ישנו חשש שהמערכת תעדיף לקדם מועמדים ילידי המקום ומחקרים מראים שהם מופלים לרעה מבחינת תנאי שכר (Ironsi, 2021).
אינטגרציה של מורים אתיופים-יהודים במערכת החינוך ובישראל
הקהילה האתיופית שימרה את יהדותה במשך אלפי שנים, כולל תקופות של רדיפה דתית. אנשיה חיו בעיקר באזורים כפריים בפרובינציות הצפוניות של אתיופיה. גלי העלייה המרכזיים מאתיופיה לישראל אירעו במבצע משה ב-1984 ובמבצע שלמה ב-1991. לאחר מכן, עולים מאתיופיה המשיכו לעלות לישראל בקבוצות קטנות, והתמקמו בעיקר באזורים פריפריאליים בישראל. נכון לשנת 2022, הקהילה האתיופית בישראל מונה כ-169,000 איש ומהווה כ-1.7% מאוכלוסיית ישראל (Israel Central Bureau of Statistics, 2023).
אתיופים-ישראלים חווים אפליה מתמשכת על בסיס גזע הבאה לידי ביטוי ביחס מצד קבוצת הריבון, בקושי להתברג בעמדות-מפתח בשוק התעסוקה ובתת-ייצוג חברתי. תסכולים אלו הובילו למספר מחאות לאורך השנים, וממשלת ישראל, מצדה, השיקה תוכניות התערבות שמטרתן אינטגרציה אופטימלית של הקהילה. בתוך כך, משרד המשפטים והיחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות הקימו את הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה שהציב לפניו את היעדים הבאים:
- סגירת תוכניות ומוסדות לימוד על בסיס גזעי;
- קידום הפוטנציאל הטמון בכל אינדיבידואל ודגש על מצוינות בקהילה;
- מתן ייצוג שווה ונוכחות בעמדות-מפתח בשוק התעסוקה ובאקדמיה;
- חיזוק האמון והשותפות בין כוחות המשטרה לבין אזרחים אתיופים-ישראלים.
הזירה האקדמית בישראל מתאפיינת בתת-ייצוג ניכר של אתיופים-ישראלים. אמנם, בשני העשורים האחרונים גדל משמעותית מספר הסטודנטים האתיופים. ברם, הם עדיין מהווים רק 1.2% מכלל הסטודנטים. זאת, בזמן שפלח האוכלוסייה של אתיופים-ישראלים בגילאי 29-20 מהווה 2.5% מהאוכלוסייה. אחת הסיבות לשיעור הרישום הנמוך היא הישגיות אקדמית תיכונית נמוכה יחסית, אשר נובעת מפערי שפה ותרבות. זו מונעת מהם לעמוד בתנאי הסף ודוחקת את רגליהם מספסלי האקדמיה. אם לא די בכך, ישנו תת-ייצוג של מורים אתיופים במערכת החינוך היסודית והעל-יסודית. לצורך ההמחשה, בזמן שאתיופים-ישראלים מהווים 1.7% מכלל הנרשמים ללימודי הוראה, רק 0.4% מכלל המורים בישראל ממוצא אתיופי.
מתודולוגיה
14 מורים (11 נשים ושלושה גברים) ממוצא אתיופי, בגילאי 49-30, רואיינו למחקר נרטיבי דו-שלבי שהתבסס על שני ראיונות עוקבים. הריאיון הראשון עסק בדרך שעברו המורים מהרגע שבחרו בלימודי הוראה ועד היום. המרואיינים שפכו את אשר על לבם והורשו לדבר ולספר על מסעם במערכת החינוך ללא קטיעתם וללא הגבלת זמן. עבור הריאיון השני, חוברו שאלות קונקרטיות ופתוחות על רקע סיפורו האישי של כל מורה.
דפוסי היטמעות של מורים
סיפורי המורים שיקפו שתי אסטרטגיות של היטמעות תרבותית בבתי הספר:
- היטמעות מתוך נקודת מבט השוואתית – בשל חוויות העבר, לחלק מן המורים היו ספקות לגבי התאמתם למקצוע או לבית הספר. לכן, לאורך השנים מקפידים המורים, בינם לבין עצמם, לבחון את מקומם והתאמתם לבית הספר בפרט ולחברה הישראלית בכלל ולהשוות בינם לבין עמיתיהם ה"צברים". הם משקללים את ההצלחות לעומת הכישלונות, ורואים בהמשך מילוי תפקידם אשרור של השתלבותם בחברה הישראלית.
- היטמעות מלאה – חלק מן המורים גרס כי, בשלב זה של חייהם, הם אינם מייצגים "אחרוּת" ואין הבדל בינם לבין המורים האחרים. הם אינם זקוקים לתוכניות תמיכה חיצוניות או פנימיות ולא מתמודדים עם אתגרים שונים מעמיתיהם. אדרבא, הם מהווים חלק אינטגרלי מהחברה הישראלית. הם לא עוסקים בשורשיהם האתניים ביומיום, וכאשר הנושא מוזכר, הם רואים עצמם כמודל לחיקוי של רב-תרבותיות עבור קהילת בית הספר. חלקם אף ציין את שירותם הצבאי ככזה שתרם משמעותית לתחושת שייכותם המלאה.
שורשים של שייכות
המורים האתיופים-ישראלים רוצים, ואף מבהירים מפורשות, שייראו אותם כאינדיבידואלים, ולא כנציגי קולקטיב חברתי. דווקא כמיהה זו היא שמוכיחה שהם נתפסים ונמדדים על ידי עמיתיהם, בראש ובראשונה, בראי זהותם האתנית. זוהי תופעה סוציולוגית מורכבת המשקפת מתח בין זהות מקצועית לבין זהות תרבותית.
מתוך הסתכלותם הביקורתית של טננבאום-דומוויץ' ושות' (Tenenbaum-Domnowitch et al., 2018) מדובר בהסתכלות לבנה (white gaze) אשר רואה את צבע העור הכהה, כשוני המחזק את זהותם שלהם. ההסתכלות הלבנה בוחנת בביקורתיות בני-אדם עם גוון עור שחור, ומסווגת אותם, לעיתים באופן תת-מודע, כבלתי-כשירים, בלתי-רצויים או ניתנים להחלפה.
המורים שרואיינו אינם מתכחשים או מבדלים עצמם מן הזהות התרבותית השורשית שלהם. אלא, מבקשים להיתפס כחלק אינטגרלי ובלתי-נפרד מהפסיפס הישראלי החברתי-תרבותי. לשם כך, נדרשת החברה הישראלית לגמישות מחשבתית, כשירות חברתית והשקפה רב-תרבותית, ולא רק כלפי האתיופים.
למעשה, מחקר זה מדגיש את החשיבות של הגברת המודעות לזהויות פנים-תרבותיות, מתוך שאיפה לגבש וללכד את החברה הישראלית. בזמן שמחקרים רבים עוסקים בחוויות ובאתגרים של מורים מהגרים או מורים מאוכלוסיות מיעוט, מעטים האירו את הזרקור לכיוון מורים אתיופים בישראל, ומכאן נובעת חשיבותו של מחקר זה.
המלצות
לאור כמיהת המורים לשוויוניות העולה ממחקר זה, מומלץ כי צוותים חינוכיים וניהוליים יזכו להכשרה הולמת-תרבות בנושא של מורים-מהגרים, קליטתם, ליוויים וקבלתם. בנוסף, ראוי שהצוותים החינוכיים, ולא מן הנמנע שגם תלמידים ומורים, ינהגו ברגישות ויכירו את הסיפורים האישיים והשורשים המשפחתיים וההיסטוריים ואת הדרכים הנכונות לטפח את היטמעותם ולהעניק להם תחושה של שווים. כמו כן, על המורים-חונכים אשר קולטים ומלווים את המורים המהגרים בבתי הספר להבין את העמדה הייחודית בה הם נמצאים ולקיים עמם דיאלוג פתוח בנוגע לזהותם הייחודית כאתיופים-ישראלים.
רשימת מקורות
Alcott, Y. D., & Watt, S. E. (2017). Acculturation strategy and racial group in the
perception of immigrants. Journal of Pacific Rim Psychology, 11, 1–16
Bense, K. (2016). International teacher Ironsi, C. S. (2021). African immigrant teachers teaching young EFL learners: A racial discrimination study. IAFOR Journal of Education, 9(1), 59–76
Israel Central Bureau of Statistics. (2023). The Ethiopian population in Israel in 2023 (Press release). Israel Central Bureau of Statistics
Tenenbaum-Domnowitch, C., Gideon, I., & Gilat, I. (2018). The integration of Ethiopian-Israeli teachers in schools. Levinsky College of Education