הערכה דיגיטלית: סקר בקרב מרצים להוראה ברומניה בנוגע לפרקטיקות וצרכים

Grosseck, G., Bran, R. A., & Țîru, L. G. (2024). Digital Assessment: A Survey of Romanian Higher Education Teachers’ Practices and Needs. Education Sciences, 14(1), 32. https://10.3390/educsci14010032

למה יזדקקו מרצים להוראה בעתיד הקרוב כדי להעריך סטודנטים?

● הכשרה או הדרכה לשימוש במנועי בינה מלאכותית

● עיצוב מחדש של שיטות להערכת לומדים, והתאמתן לעידן הבינה המלאכותית

● זניחת שיטות ההערכה הסטטיסטיות, והגברת השימוש בהערכות מילוליות ואיכותניות אשר מבוססות על מודל שפה גדול (Large Language Model)

● הגברת האמון של המוסד בטכנולוגיות חדשניות והצבת אבזור ותשתיות טכנולוגיות מתקדמות

● גיבוש חזון או תקנון יושרה אקדמית ברוח עידן מנועי הבינה המלאכותית

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא הערכה

הערכה בחינוך

הערכה חינוכית היא פעילות דידקטית, דינמית ובסיסית אשר מתבצעת בזירות חינוכיות כחלק אינטגרלי מתהליכים פדגוגיים שנתיים. במובנה הבסיסי ביותר, הערכה איכותית כוללת את השלבים הבאים:

1. מדידה – השגת מידע והתרשמות ממנו על בסיס ידע או מיומנות מסוימת;
2. שיפוט – הערכת ההתקדמות על פי התוצאות האיכותיות או הכמותיות בשטח;
3. פסיקה – קבלת תמונה כללית והצעת דרכים לשיפור.

הערכה בעידן הדיגיטלי

הגם שהערכה יכולה להתבצע בזירות מסורתיות בצורה קפדנית ואיכותית, היא עשויה להשתדרג משמעותית בעזרת שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות. למעשה, ככל שהטכנולוגיה מתפתחת ומתקדמת, כך מתרבים הכלים שבכוחם לסייע ולשדרג את מנגנוני ההערכה המסורתיים במוסדות האקדמיים מבחינה איכותית וכמותית.

מחקר זה יוצא מנקודת הנחה שהערכה מקוונת (שנעשית מרחוק) שונה במהותה ובפוטנציאל הגלום בה מהערכה מסורתית (שמתבצעת בחלל פיזי מסוים). מצד אחד, הערכה מקוונת עלולה להיות מורכבת ומסורבלת. שכן, היא תלויה בתשתיות טכניות ובאוריינות הדיגיטלית של המרצה והסטודנט ומוגבלת מבחינת מגע אנושי-רגשי, קשיים טכניים, סכנות ברשת ופערים דיגיטליים. מצד שני, בכוחה של הערכה מקוונת להפחית את הנטל האדמיניסטרטיבי, להקל על עומס העבודה ולהציע נגישות מכל מקום, גמישות בזמנים, מערכת ניקוד מובנית, מתועדת ומשוכללת וניתוח נתונים מתקדם ברמת המיקרו והמקרו.

יוזמת הנציבות האירופית  

תשתית ה-DigCompEdu ותוכנית הפעולה של החינוך הדיגיטלי (Digital Education Action Plan) מטעם הנציבות האירופית מדגישות מספר תנאים בסיסיים שנחוצים כדי ליישם ולהטמיע מנגנוני הערכה מקוונים מבוססי-טכנולוגיה עד שנת 2027:

1. הגברת ההסתמכות על טכנולוגיות דיגיטליות עבור תהליכי הערכה בחינוך;
2. הגדלת והרחבת מגוון הכלים הדיגיטליים העומדים לרשות המרצה המעריך;
3. שכלול ותיעוד תהליכי ההערכה לשם שימור, למידה, מעקב ומישוב פרטני ומערכתי.

מתודולוגיה

60 מרצים להוראה (78% נשים) מאוניברסיטאות ומכללות אקדמיות ברומניה השיבו לשאלון בנושא שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות לצורך הערכת סטודנטים. על רקע זה, שאלות המחקר הן:

1. מהן שיטות ההערכה הדיגיטליות הקיימות במערכת ההשכלה הגבוהה?
2. כיצד מרצים רותמים טכנולוגיות דיגיטליות לטובת הערכת סטודנטים?
3. באילו כלים דיגיטליים נוהגים המרצים להשתמש לצורכי הערכת סטודנטים?
4. מהם היתרונות והאתגרים הטמונים בשימוש בכלים דיגיטליים לצורכי הערכה?
5. איזו הכשרה, הדרכה או תמיכה דרושה כדי לשפר את האוריינות הדיגיטלית של המרצים?

העתיד כבר כאן?

פרקטיקות של הערכה דיגיטלית הן דבר שבשגרה בשדה ההכשרה להוראה ברומניה. המרצים עושים שימוש במגוון רחב של כלים דיגיטליים חדשניים לצורכי הערכה. לדוגמה, משאלים, סקרים, יומנים רפלקטיביים, תיקי עבודה דיגיטליים, פרזנטציות מקוונות, מיזמים יחידניים או קבוצתיים, סימולציות תלת מימד, מציאות מדומה ומציאות רבודה, פורומים מקוונים, עריכה גרפית מתקדמת ומנועי חיפוש מתקדמים.

עם זאת, הקדמה הטכנולוגית נעה במהירות מסחררת עבור המרצים. בזמן שהטמעת כלים דיגיטליים חדשניים נעשית בקפידה ותוך למידה, ניסוי וטעיה, פורצים כלים דיגיטליים חדשים לשוק. הכלים הדיגיטליים החדשים מובילים להתיישנות של הכלים העכשוויים, שרק לפני 5-4 שנים נחשבו לפורצי-דרך. כך, למשל, דיווחו המרצים שאינם חשים ממוקצעים דיו בבינה מלאכותית יוצרת (Generative (AI, במנועי צ'אט-בוט מבוססי בינה מלאכותית כמו ChatGPT, ובמודלי שפה גדולים (Large Language Model). לפיהם, השימוש בכלים אלו מצריך הדרכות, התארגנות מחדש, התנהלות חדשה ותמיכה מדרגי ההנהלה.

דיון

עם מבט מפוכח לעתיד, למנועי בינה מלאכותית פוטנציאל עצום וחסר-תקדים בביצוע מטלות הערכה אוטומטיות, כמו בדיקת מבחנים ומטלות בקצב מהיר ובאופן מדויק ושוויוני, מתן משוב מותאם והדרכה פרטנית. לא זו בלבד, מנועים אלו צפויים להשתפר ולהתחדד בתשובותיהם ובפעולותיהם ככול שייעשה בהם שימוש. עם זאת, אותם מנועים מעוררים דאגה בקרב קובעי המדיניות בנוגע לחוסר האיזון בין האינטליגנציה האנושית-רגשית הנחוצה בלימודי הוראה לבין האוטומטיזציה הרובוטית ה"עיוורת" ובנוגע לשיקולים אקדמיים-אתיים מהותיים, כמו העתקות ורמאות.