כיצד לייצר כיתות מלאות חמלה בזמנים קשים, עלינו לתמוך ולדאוג לסטודנטים
Carello, J. (2023). How to Create Compassionate Classrooms In troubled times, we must support and care for students. Liberal Education, 109(2), 8–12
מחוץ לספסל הלימודים, ויותר מכפי הנראה לעין, סטודנטים מתמודדים עם טראומות אישיות רציניות, כגון: אובדן של הורה, אח, בן משפחה או אדם קרוב, פציעה או מחלה מסכנת-חיים, אלימות בתוך המשפחה או עוני מחפיר. כאשר מרצים מבקשים לסייע בהתמודדות עם הטראומות האלו, הם עלולים שלא למצוא את המילים הנכונות או הפעולות המתבקשות. לשם כך, פותחה גישה ששמה חינוך מודע-טראומה (Trauma informed education).
לפי גישה זו, חשוב, בראש ובראשונה, להכיר ולהבין את שיעור השכיחות של התופעה כעמה הסטודנט מתמודד, את האופן בו היא משפיעה על החברה ואת הפרקטיקות שבכוחן להפחית את הכאב, החרדה, המתח והחשש. לרוב, תלמידים וסטודנטים שחווים טראומה מבריזים משיעורים, נכשלים במטלות, מתעלמים מתוכנית הלימודים, משנים דפוסי התנהגות וחשוב מכך – נמנעים מלבקש עזרה ממרצה או חבר.
שינויים קטנים עושים הבדל גדול
על רקע התמורות והתנודות בעידן הנוכחי, העובדת הסוציאלית, ג'ניס קארלו, גיבשה קבוצת חשיבה הכוללת שני פסיכולוגים מומחים בהתמודדות עם טראומות. יחדיו, גיבש הצוות מסמך המלצות המבקש לשמש כקו מנחה עבור מנהלי מחלקות אקדמיות, מרצים וחברי סגלי הוראה אשר מלמדים סטודנטים השרויים במצב טראומתי או משברי:
- היו צפויים – סטודנטים שחוו טראומה עתידים להיכנס למגננה, לחוש מתוחים ולהיות מנותקים. הנחיות ברורות הניתנות מראש עשויות לשמש עבורם כקו מנחה, לבנות יחסי אמון ולייצר שגרה בריאה.
- היו גמישים – טראומה עלולה לייצר תחושה של אי-סדר מוחלט. לכן, חוקים נוקשים או אנכרוניסטיים עלולים להיתפס כמלחיצים במיוחד ולא-הוגנים. אפשר, אם כך, במקרים מיוחדים להתאים עבורם דרישות ופעילויות אקדמיות הכרחיות, כגון מבחנים, עבודות קבוצתיות או פרזנטציות כיתתיות, ובאמצעות כך להוריד את מפלסי המתח והחרדה. אפשר למשל, להציע מועדי ב' או ג', להעניק הערכת זמן, להבליג על איחור של 10-5 דקות לשיעור או להגמיש מעט את שעות הקבלה.
- שדרו אמפתיה – אחרי או במהלך חוויה טראומטית, סטודנטים עלולים להתבודד, להיות חשדניים יתר-על-המידה או לאבד אמון בסביבה. הפגנת אמפתיה כלפיהם עשויה לסייע להם לחוש מוגנים ומשדרת להם שהם קיימים, מוערכים ואהובים. נסו, בתור התחלה, להקשיב להם, להימנע משיפוטיות, להציע עזרה ולציין את הצלחותיהם – אם יגיעו כאלה.
- הימנעו ממאבקי כוח – המילים שלכם עלולות לפגוע. הימנעו מלגעור בתלמידים מול חבריהם לכיתה או להשמיע הערות עוקצניות משום שאלו עלולים להתפרש כאיום או להוביל לוויכוחים מיותרים. במקום זאת, עדיף לשוחח פרטנית עם הלומד, לברר את קשייו ובעיותיו ואף להציע לו לגשת ליועצת או לקבל סיוע.
- נרמלו פנייה לעזרה – לפעמים, לבקש עזרה זה קשה או מביך, בעיקר אחרי חוויה טראומתית פתאומית כאשר משאבי הסיוע אינם מוכרים. בכוחם של חברי הסגל להעצים את הסטודנטים על ידי הצגת משאבי התמיכה בקמפוס ובקהילה. עצם העובדה שהדברים נידונים בחלל הפתוח, מנרמלת את התפיסה שזה בסדר ונורמלי להושיט יד לעזרה.