תפיסות של ChatGPT בקרב מורים ומחנכים: ממצאים מקדמיים

Ogurlu, U., & Mossholder, J. (2023). The Perception of ChatGPT among Educators: Preliminary Findings. Research in Social Sciences & Technology (RESSAT), 8(4), 196–215. https://doi-org/10.46303/ressat.2023.39

האם וכיצד אפשר לשלב את ChatGPT במערכת החינוך היסודית והעל-יסודית?

● הציגו קווי מנחה וגבולות אתיים ברורים לגבי שימוש מקובל ואסור ב-ChatGPT, על מנת למנוע הסתמכות-יתר או העתקות ולשאוף יושרה אקדמית

● עודדו תלמידים לחשיבה ביקורתית והשתמשו ב-ChatGPT לצורך ניתוח והסקה, ולא לכתיבת תשובות אינפורמטיביות

● השתמשו ב-ChatGPT כעוזר פרטי לסיעור מוחות, חידוד ניסוחים וחידוש שיעורים

● שקלו לבדוק את מטלות התלמידים בעזרת יישומי בינה מלאכותית לזיהוי העתקות, כמו AIDetect או QuillBot

● בקשו מהתלמידים להשתמש ב-ChatGPT כדי לקבל רעיונות והשראה להנעת מיזמים

● אפשרו לתלמידים להשתמש ב-ChatGPT כאשר הם נתקעים עם שיעורי הבית. לפעמים, בעיקר בחטיבה העליונה, ההורים כבר לא מכירים את החומר, אבל ChatGPT מתמצא בכל נושא

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא בינה מלאכותית

מאז השקתו בנובמבר 2022, הצית ChatGPT דיון סוער במגזר החינוכי. מורים, מחנכים, מנהלים וחוקרי חינוך מחזיקים בדעות מעורבות, חלקן אף נוטות לשלילת השימוש ב-ChatGPT על הסף. לא במקרה, מחלקות החינוך בניו יורק ובלוס אנג'לס, כדוגמאות בודדות מני רבות, אוסרות את השימוש בו. עם זאת, אט אט, מסכימים בתי ספר לאמץ את ChatGPT, לומדים כיצד להסתייע בו ככלי פדגוגי, רותמים אותו לצרכיהם ואף מאפשרים לתלמידים לבצע מטלות מאתגרות בעזרתו.

הכלי והיפוכו

ChatGPT יכול לכתוב ולסכם טקסט, לפתור בעיות בחשבון, להסביר ולפשט מושגים מורכבים ותיאוריות במדעים, לתקן טעויות דקדוק ותחביר ולכתוב שירים, סיפורים קצרים ונובלות - בהספק אדיר ובמהירות הבזק. לא זו בלבד, ל-ChatGPT זיכרון חישובי והוא יכול לספק משובי Follow-up לעבודות שהוגשו לפני חודשים ארוכים, להציע כיווני חשיבה עתידיים ולייעל משמעותית תהליכי הוראה.

עם זאת, רוב המורים אינם שולטים ברזי הבינה המלאכותית ולא הוכשרו להסתייעות פדגוגית בכלי זה. מעבר לכך, מדווחים מורים כי ChatGPT אינו מתאים בהכרח לשפת האם בה הם מלמדים ולדידם הוא מעודד את תלמידיהם, בעקיפין, לחוסר יושרה, חשיבה מוטה, חוסר קבלת אחריות על הדברים הנכתבים וקיצורי דרך. נכון לעכשיו, נדמה כי בשדה החינוך ישנן מגבלות בלתי-פתירות, כמו גניבות ספרותיות, העתקות, חוסר יושרה והיעדר מקוריות החומר שמגישים התלמידים. בפשטות, ChatGPT מהווה איום ממשי וישיר על האותנטיות של כתיבת מטלות קצרות.

תיאוריית הקבלה הטכנולוגית ו-ChatGPT

מודל הקבלה הטכנולוגית (The technology acceptance model) נחשב לתיאוריה ישימה ונפוצה לבחינת הקבלה של כלי טכנולוגי חדש בקרב בני אדם. לפיו, ככל שבני האדם יתפסו את הכלי כידידותי למשתמש, קל לתפעול, יעיל ומאיץ תפוקתיות, הם ייטו לקבלו ולאמצו. על רקע זה, מחקרים שבוחנים את ChatGPT בראי תיאוריית הקבלה הטכנולוגית בקרב אנשי חינוך מוצאים כי הוא אכן נתפס כיעיל וידידותי לשימוש וכי עתידו להתמסד כמדיום הגמוני. יתר על כן, חוקרי חינוך ועתידנים מזהים בו פוטנציאל להשתלב בשגרת היומיום הלימודית, ממש כמו מחשבון או כיתות מחשבים, ואף לעשות בו שימוש מבוקר ומאתגר במבחנים פסיכומטריים.

מתודולוגיה

מחקר איכותני זה שואף לבחון את החששות והיתרונות הפוטנציאליים העכשוויים של ChatGPT מבחינתם של מורים ומחנכים. לשם כך, חולק שאלון פתוח מקוון ל-85 מורי ומחנכי כיתות א'-י"ב במרכז ארה"ב.

ממצאים וניתוח

בזמן ש-ChatGPT נחשב לנושא שנוי במחלוקת בשדה החינוך, ואף אסור לשימוש בחלק מבתי הספר, נקודת המבט של המורים והמחנכים משקפת דווקא עמדה חיובית כלפי הכלי. מתוך השאלונים, אפשר היה להצביע על נרטיב אחיד לפיו: מורים ומחנכים לא יודעים מספיק על הכלי ומעולם לא הוכשרו להשתמש בו. עם זאת, הם בהחלט מעוניינים ללמוד כיצד לתפעל אותו, להיעזר בו ולהסתמך עליו.

חששות מ-ChatGPT

צוות המחקר זיהה מגוון רחב של קטגוריות מהן חוששים המורים:

1. העתקות וחוסר יכולת לזהותן;
2. אובדן יכולת החשיבה האוטונומית והניתוח המעמיק של תלמידים;
3. חוסר מקוריות, יצירתיות או יזמות של תלמידים;
4. תלות-יתר בטכנולוגיה;
5. הסתמכות על מידע בלתי-מבוסס (ואף שגוי) וקריסת החשיבה הביקורתית;
6. פחד מהבלתי-נודע או טכנופוביה.

יתרונות פוטנציאליים של ה-ChatGPT

1. הפחתה משמעותית של עומס העבודה של המורים והמחנכים;
2. גישה מיידית לאינסוף מידע;
3. הוראה מבוססת-טכנולוגיה;
4. פיתוח מערכי שיעור חדשניים;
5. העשרת חוויית הלמידה;
6. קידום פרסונליזציה של למידה.

דיון והמלצות

אמנם עדיין אין תחליף למוח האנושי, אך אין להתעלם מנכונותם של מורים ומחנכים לאמץ את ChatGPT, או לכל הפחות להכירו ולהבינו. שכן, בכוחו של כלי זה, וכלים דומים לו של חברות מתחרות, לתפקד כעוזר הוראה וכמורה פרטי וירטואלי. על רקע זה מציע צוות המחקר להתקדם לקראת שילוב ChatGPT במערכת החינוך, תוך שמירה על הכללים הבאים:

1. הציגו קווי מנחה וגבולות אתיים ברורים לגבי שימוש מקובל ואסור ב-ChatGPT, על מנת למנוע הסתמכות-יתר או העתקות ולשאוף יושרה אקדמית;
2. עודדו תלמידים לחשיבה ביקורתית והשתמשו ב-ChatGPT לצורך ניתוח והסקה, במקום כתיבת תשובות אינפורמטיביות;
3. השתמשו ב-ChatGPT כעוזר פרטי לסיעור מוחות, חידוד ניסוחים וחידוש שיעורים;
4. שקלו לבדוק את מטלות התלמידים בעזרת יישומי בינה מלאכותית לזיהוי העתקות, כמו AIDetect או QuillBot;
5. בקשו מהתלמידים להשתמש ב-ChatGPT כדי לקבל רעיונות והשראה להנעת מיזמים;
6. אפשרו לתלמידים להשתמש ב-ChatGPT כאשר הם נתקעים עם שיעורי הבית. לפעמים, בעיקר בחטיבה העליונה, ההורים כבר לא מכירים את החומר, אבל ה-ChatG מתמצא בכל נושא.

לסיכום, אם וכאשר יוחלט על הכנסת כלי בינה מלאכותית לבתי הספר, חשוב יהיה לעשות זאת לאחר שהמחנכים והמורים יוסמכו לכך על ידי מומחים בתחום ולאחר שיוצגו בפניהם הפוטנציאל, המכשלות והשיקולים האתיים. יישום והטמעה אופטימליים יצריכו אסטרטגיית הכשרה והסמכה למורי העתיד ומערכת תמיכה ומקצוע יעילה למורי ההווה.