תגובות פוגעניות בסקרי הערכת קורסים כנגד נשים ואוכלוסיות מיעוט באקדמיה

Heffernan, T. (2023). Abusive comments in student evaluations of courses and teaching: the attacks women and marginalized academics endure. Higher Education, 85, 1, 225–239. https://doi.org/10.1007/s10734-022-00831-x

מדוע מוסדות אקדמיים מבצעים סקרי הערכת מרצים?

מוסדות אקדמיים משקיעים זמן וכסף רב בשאלוני הערכת מרצים מכיוון שהסקרים האלו יכולים לספק מידע חשוב ממקור אותנטי. הסטודנטים, אלו שנמצאים בפועל עם המרצים בכיתה, מציעים להנהלה משוב אנונימי המשמש כמדד להערכה וככלי להתייעלות, התפתחות, שינוי ושדרוג של קורסים עתידיים. סקרי ההוראה הינם פופולאריים עד כדי כך שמהווים נדבך חשוב בתיק העבודות של מרצים מחפשי עבודה ומהווים שיקול של ועדות קבלה אקדמיות בארה"ב בענייני העסקת מרצים או קידום או פיטור של אנשי סגל.

עם זאת, ההסתמכות על סקרי ההוראה עלולה להיות צבועה במידע מוטה, בחוות דעת בלתי מקצועית ואף בנקמות אישיות מצד הסטודנטים. כל אלו סמויים מעיניהם של הוועדות הבוחנות. לראיה, וכפי שמחקר זה מראה, בעשורים האחרונים ניכרת מגמה לפיה אנשי אקדמיה מקבוצות מיעוט מקבלים ציונים נמוכים במיוחד ולחוות דעת שלילית ופוגענית.

השפעת סקרי הוראה על קבוצות מוחלשות

ברמה הגלובלית ומבחינה סטטיסטית, נשים הן הקבוצה הנפגעת ביותר מסקרי ההוראה. אפילו נשים המצליחות להגיע להישגים יוצאי-דופן בזירה המחקרית, מקבלות ציונים נמוכים בכ-37% מעמיתיהם הגברים בסקרי הוראה. מגמה זו בולטת בעיקר במקצועות הנחשבים לגבריים, כמו מתמטיקה ומדעים מדויקים. במקביל, מרצים המגיעים מקבוצות אתניות שונות מקבלים, באופן מסורתי ומתמשך, ציונים נמוכים. ההטיה השלילית מקצינה כאשר מושא הסקר הינו אישה המגיעה מקבוצת מיעוט או מרצה חבר להט"ב מוצהר, זקן או נכה.

עוד ראוי לציין כי ישנם אלמנטים חיצוניים, אשר אינם קשורים במישרין למרצים, או לרקע הדמוגרפי שלהם, אשר משפיעים, לחיוב או לשלילה, על סקרי ההוראה שממלאים הסטודנטים:

1. עיצוב הכיתה;
2. ניקיון הקמפוס;
3. איכות אתר האינטרנט של המוסד האקדמי;
4. שירותי הספרייה;
5. איכות הקפטריה.

מתודולוגיה

שאלונים חולקו ל-647 מרצים מרחבי העולם אשר היוו מושאים של סקרי הוראה. הנשאלים התבקשו למסור את סקרי ההוראה שלהם לעיון צוות המחקר ובמקביל לדווח על הרקע הסוציו-אקונומי והדמוגרפי שלהם, על המחלקה, הוותק והניסיון האקדמי שלהם, על דרגתם ועל אופציות הקידום שלהם במוסד האקדמי. לבסוף, סיפרו המרצים על יחסיהם עם הסטודנטים לאורך השנים ועל התמודדותם עם סקרי ההוראה בפועל. כל זאת, בכדי להשיב לשאלות המחקר הבאות:

1. אילו קבוצות מקבלות את המשובים הפוגעניים ביותר?
2. אילו סוגים של הערות מקבלים המרצים?
3. כיצד משפיעים משובים ותגובות פוגעניות על המרצים?

ערכם ועתידם של סקרי ההוראה

סקרי ההוראה אינם מודדים את איכות הקורס או את יכולתו של המרצה להעביר את חומרי הלימוד. נהפוך הוא, הם מיטיבים לאמוד את שביעות הרצון של הלקוחות, קרי הסטודנטים, ונועדו להעניק להם תחושת שליטה ומעורבות. ולא בכדי, הרי מידת שביעות הרצון של הסטודנטים יכולה לקבוע את יחסי הציבור, דעת הקהל, השיח ברשתות החברתיות ושיעור ההרשמה בשנים הבאות, ולעיתים אף את עתידו הקיומי של המוסד (בעיקר במכללות הפרטיות). על רקע זה, מדווח כי ראשי האוניברסיטאות מודעים לנזק הפוטנציאלי הטמון בתגובות הפוגעניות של סקרי ההוראה, אך מציינים כי תגובות פוגעניות מופיעות רק ב-1% מן הסקרים ועדיין נמנעים מהשגת מידע באמצעים אחרים. זאת, על מנת לחסוך בכוח העבודה הדרוש לצורך קבוצות דיון, ראיונות עם סטודנטים או שיפוט עמיתים.

על רקע זה, צוות המחקר סבור כי סקרי הערכה הינם בלתי-יעילים ומיותרים משום שהמוסדות האקדמיים יכולים לדעת את רצונות הסטודנטים גם בלעדיהם. לפי חוקרים אלו, לסטודנטים יש מגוון דרכים להשמיע את קולם ואף קיימים איגודים מקצועיים הפועלים לרווחתם. כאלטרנטיבה לסקרי ההוראה, צוות המחקר מציע לנהל ראיונות אישיים עם סטודנטים או לערוך קבוצות דיון כדי לשאוב מהם ידע בצורה חפה מהטיות.

דיון והצעות אופרטיביות

בשל אופיין הפוגעני, יש לשקול להסיר או לצנזר את ההערות המילוליות מסקרי ההוראה ולחשוב על דרכים חלופיות להערכת מרצים. שכן, כפי שנכתב לעיל, הסקרים מפלים לרעה נשים ואוכלוסיות מיעוט וצבועים בגוונים של הטיה, גזענות ונקמנות. הצעה נוספת ומתונה יותר היא שראשי הסגל יעיינו בסקרים וימחקו את ההערות הפוגעניות לפני מסירתן למרצה.

לצורך ההמחשה, להלן מוצגות ההערות הזדוניות ביותר: "הוא זקן מדי כדי ללמד", "המרצה הזה שמן מדי כדי ללמד על בריאות", "המרצה הזאת כלבה", "המרצה הזאת היא פרה שמנה", "המרצה הזאת שווה וצריכה ללמד בלי חולצה כדי לשפר את החוויה הסטודנטיאלית", "יש לה ת** יפה וכיף לראות אותה מסתובבת", ו"המרצה הזה צריך להיזהר בסמטה חשוכה שלא יפתיע אותו סטודנט".

בטווח הארוך, הערות פוגעניות אשר מוטחות במרצים עלולות לפגוע בבריאותם הנפשית, ברווחתם, בביטחונם האישי ובאווירה בסביבת עבודתם ואף לשכנע את ממוניהם שלא לקדמם. לעיתים רחוקות, ההערות אף כוללות איומים מרומזים ודוחקות מרצי קבוצות מיעוט אל מחוץ לשערי האקדמיה. מעבר לכך, עצם הקריאה של חוות דעת אנונימית הינה, לכשעצמה, בעלת פוטנציאל פוגעני.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא מרצים