סקירת מידע: מחסור במורים. ירושלים: הכנסת – מרכז המחקר והמידע

וייסבלאי, א' (2022). סקירת מידע: מחסור במורים. ירושלים: הכנסת – מרכז המחקר והמידע

עיקרי הדברים:

• 77.5%  מהמנהלים שהשיבו על השאלון דיווחו כי יש מחסור במורים בבית הספר לקראת שנת הלימודים תשפ"ג, וכי המחסור גדול או גדול משמעותית מאשר בשנים קודמות
• מאז שנת 2018 ניכרת ירידה במספר הבוגרים בכל המסלולים להכשרה להוראה ובשנת 2021 היה מספר הבוגרים הנמוך ביותר מאז שנת 2016 – כ-9,750 בוגרים
• ניכרת עלייה משמעותית בשיעור הפרישה של מורים חדשים ממערכת החינוך
• הגידול המשמעותי ביותר בביקוש למורים צפוי בחינוך החרדי

הטיפול במחסור במורים הוא אחד האתגרים של מערכת החינוך ויש לו השפעה מכרעת על איכות המורים, על ההוראה והלימוד כמו גם על הישגי התלמידים. סוגיה זו ידועה כבעיה כרונית וכלל עולמית, אך בחודשים האחרונים עולות טענות למחסור אקוטי במורים לקראת שנת הלימודים תשפ"ג (2022/23), שיגרום לפגיעה בהוראה ובמוסדות החינוך. לעומתם אחרים טוענים שאין כעת בעיה מיוחדת שלא נתקלנו בה בשנים קודמות. על רקע מחלוקת זו ולבקשת ח"כ עופר כסיף, סקר מרכז המחקר והמידע של הכנסת את הסוגיה הנדונה ובתוך כך את מדיניות משרד החינוך בנוגע למחסור במורים.

לסקירת המידע המלאה

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא מחסור במורים

חלקו הראשון של המסמך כולל נתונים מקיפים ממקורות שונים לגבי מחסור במורים ובחלקו השני מוצגת מדיניות משרד החינוך בנושא זה.

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה המפרסמת דרך קבע נתונים על היבטים שונים בנושא ההכשרה להוראה ועובדי הוראה מאפשרים לעמוד על מגמות בנושא ההיצע והביקוש למורים, ובהן:

1. מאז שנת 2018 ניכרת ירידה במספר הבוגרים בכל המסלולים להכשרה להוראה ובשנת 2021 היה מספר הבוגרים הנמוך ביותר מאז שנת 2016 – כ-9,750 בוגרים בכלל המסלולים.
2. בסה"כ פחות מ-70% ממסיימי הכשרה להוראה בכל שנה משתלבים בהוראה במערכת החינוך.
3. ככלל מספר המורים החדשים במערכת החינוך גדול ממספר המורים הפורשים.
4. ניכרת עלייה משמעותית בשיעור הפרישה של מורים חדשים ממערכת החינוך.
5. שיעור ההתאמה בין תחום ההכשרה למקצוע ההוראה בפועל במקצועות: עברית, מתמטיקה ואנגלית נמצא במגמת עלייה כמעט בכל המגזרים ושכבות הגיל. עם זאת, בחינוך העברי עדיין יש מורים רבים שאינם בעלי הכשרה מתאימה להוראת המקצוע שאותו הם מלמדים.
6. עד לשנת 2026 תידרש תוספת של כ-24,000 מורים למערכת החינוך, בתוכם כ-16,000 מורים בחינוך היסודי, 4,000 מורים בחטיבות הביניים ו-4,000 בחטיבה העליונה. הגידול המשמעותי ביותר בביקוש למורים צפוי בחינוך החרדי.

ביולי 2022 פנה מרכז המחקר והמידע של הכנסת למנהלי בתי הספר בשאלונים לגבי מחסור במורים בבית הספר. השאלונים נשלחו לכ-4,000 מנהלים ונתקבלו 583 תשובות המייצגות בתי ספר ממגזרים, שלבי חינוך וסוגי חינוך שונים. בין הממצאים המרכזיים העולים מדיווחי המנהלים שהשיבו על הסקר:

1. 5% מן המנהלים שהשיבו על השאלון דיווחו כי יש מחסור במורים בבית הספר לקראת שנת הלימודים תשפ"ג.
2. במחוזות תל-אביב והמרכז למעלה ממחצית מן המנהלים בחינוך העברי דיווחו על מחסור של שלושה מורים או יותר בבית הספר כאשר כ-70% ממנהלי בתי ספר במחוז תל-אביב וכ-60% ממנהלי בתי ספר במחוז המרכז דיווחו על מחסור של יותר מ-10% מן המורים בבית הספר .
3. 5% מן המנהלים העריכו כי המחסור השנה גדול או גדול במידה ניכרת משנים קודמות.
4. מבחינת התמודדות בתי הספר עם המחסור במורים וקושי בגיוס מורים לקראת שנת הלימודים הבאה עולה כי רוב מנהלי בתי הספר דיווחו על שימוש באסטרטגיות וכלים מינהליים שעשויות להיות להם השלכות שליליות על הלמידה ובהן: שיבוץ מורים ללא הכשרה מתאימה להוראה בכיתה והטלת תפקידים נוספים על מורים וחברי הנהלה.
5. כ-80% מן המנהלים שהשיבו לשאלה העוסקת בגורמים למחסור ציינו את שכר המורים בין הגורמים. גורמים אחרים שכל אחד מהם צויין על ידי כרבע עד 30% מן המשיבים הם: מעמד המורה, עומס, שחיקה וקושי בעבודת המורה, ותנאי ההעסקה של מורים.

מדיניות משרד החינוך להתמודדות עם מחסור במורים מנוסחת בתכנית העבודה של המשרד לשנת 2022  בה הוצגה לראשונה תוכנית מערכתית לצמצום חוסרי מורים. עם זאת ביעדי התפוקה של התכנית לא צוינו ערכים עתידיים ולא נקבעו לתכנית לוחות זמנים או הוקצו תקציבים ייעודיים משמעותיים. בעקבות כך, נראה כי רוב מרכיבי התכנית עדיין לא הגיעו לביטוי משמעותי בפועל.

אחד המרכיבים החשובים בגיבוש אסטרטגיה ומדיניות ולתכנון אפקטיבי של כוח האדם בהוראה ולהתמודדות עם פערים בתחום הוא קביעת מדדים ובניית מנגנונים לבחינת מצבת כוח האדם בהוראה בהווה והביקוש לעובדי הוראה בעתיד. בהקשר זה פיתח משרד החינוך כמה כלים: מיפוי חוסרים קיימים בבתי הספר באמצעות רפרנטים ייעודיים בכל מחוז שבוצע בקיץ 2022 שריכזו דיווחי מפקחים באמצעות מנגנון דיווח אחיד. על פי ממצאי המיפוי ביולי 2022 היו 6,118 תקני עובדי הוראה שאינם מאויישים בהם 1,307 תקנים בחינוך המיוחד. בדיקה מחודשת של בתי הספר שדיווחו על תקני הוראה שאינם מאויישים שנערכו סמוך לפתיחת שנת הלימודים מצאה כי רוב תקני ההוראה שלא היו מאויישים אוישו ונותרו 2,441 תקני עובדי הוראה שאינם מאויישים בסה"כ, בהם 403 בחינוך המיוחד.

"תמונת הרמזור" – כלי תכנון לחיזוי המחסור במורים פר מקצוע המדרג את המקצועות בחינוך העברי הממלכתי והממ"ד בהתאם למודל הבוחן את ההתאמה בין יעדי הכשרה שנקבעו על בסיס צרכי מערכת החינוך ומצבת המורים בפועל לבין המתחילים ללמוד במוסדות להכשרת מורים בתחומים השונים. על בסיס המודל נקבעים מקצועות ירוקים שאינם במחסור, מקצועות צהובים ומקצועות אדומים שמצויים במחסור.

פיתוח מודל חדש בנושא חוסרי מורים בשיתוף חברה חיצונית – מודל MNS . המודל בוחן את צרכי ההוראה והחסרים הקיימים בפועל על בסיס נתוני ארגון הלמידה ושיבוץ המורים המשמשים את מנהלי בתי הספר במסגרת עבודתו השוטפת של בית הספר. בשלב ראשון של פעילות המערכת צפוי להתקיים פיילוט על מקצוע בודד בדצמבר 2022 . על בסיס תוצרי הפיילוט תבחן המשך הפעלתה.

כמו כן הוגדר "מדד יעילות המשפך" המתייחס לשלבים נוספים של ההשתלבות בהוראה ומערך העבודה של מורים.

האמצעי המרכזי שמשרד החינוך משתמש בו להתמודדות עם מחסור במורים, הוא קידום גיוס מועמדים להוראה למקצועות שבחוסר במוסדות להכשרת מורים. לצורך כך פעל המשרד בשנים האחרונות בכמה ערוצים לרבות:

1. הפעלת מודל תקצוב במוסדות להכשרת מורים המתייחס למכסות לומדים שנקבעות בהתאם למודל הרמזור.
2. פרסום קולות קוראים ייעודיים למוסדות להכשרת מורים במסגרתם תומך המשרד בתכניות או במסלולים שהוא מעוניין בהם במוסדות להכשרת מורים;
3. הצעת הלוואות מותנות לסטודנטים להוראה בתכניות ייעודיות או במקצועות נדרשים לפי מודל הרמזור;
4. בנוסף מפעיל משרד החינוך תכניות להשמה ולשיבוץ מורים בתוכם תכנית "משלבים ומשתלבים" לשילוב מורים מהחברה הערבית בחינוך העברי שבאמצעותה שולבו מאז שנת 2018 כ-600 מורים בבתי ספר 240 מתוכם בשנת הלימודים תשפ"ג. כן מפעיל המשרד מערכת ומרכז השמה עבור מועמדים חדשים ומנהלי בתי הספר.
5. סמוך לפתיחת שנת הלימודים תשפ"ג הודיע משרד החינוך למנהלי המחוזות כי הם רשאים להפעיל כלים מסויימים להתמודדות עם המחסור, בהם העסקת גמלאים ופרחי הוראה, קיצור יום הלימודים בחינוך המיוחד וקיצור שבוע הלימודים לחמישה ימים בגני הילדים. על פי נציגי משרד החינוך הכלי העיקרי שנעשה בו שימוש בהקשר זה הוא העסקת מורים גמלאים או סטודנטים בשנה השלישית ללימודיהם. השימוש בכלי זה לא נעשה בהכרח מתוך מעורבות של משרד החינוך ולכן אין בידי המשרד נתונים מלאים על כך.