10 סיבות לנסות את שיטת 20% זמן בכיתה
אם לא שמעת על 20% זמן בכיתה , הנחת היסוד היא פשוטה: הענק לתלמידים שלך 20% מהזמן שלהם בכיתה כדי ללמוד מה שהם רוצים. השיטה פותחה במקור בחברת גוגל והוכיחה עצמה בפיתוח יצירתיות וחדשנות של עובדים סקרנים. להלן רשימה של 10 סיבות לכך שכדאי לך לשקול 20% זמן בבית הספר שלך:
1. אתה תצטרף לקהילת לומדים גדולה . כאשר מחבר הפוסט ביצע את פרויקט 20% עם תלמידיו לראשונה, לא עמדה לרשותו קהילה של מורים או לומדים. בתוך חודשים זה השתנה כשמספר של מורים מצוינים החלו לשתף לפניו ואחריו את סיפורי ה-20% שלהם באופן מקוון , הקבוצה הפעילה הגדולה ביותר היא מורי ה-Genius Hour , שקיבלה השראה מדניאל פינק ((Daniel Pink, הכוללת צ'טים וויקי מצוין (http://geniushour.wikispaces.com).
2. אתה תאפשר לתלמידים להעמיק בנושא המעורר בהם השראה
אחד מהנושאים המרכזיים העומדים בפנינו בבתי הספר כיום הוא כיסוי כמות נרחבת של מידע, במקום לאפשר לתלמידים לקבל עומק אמיתי של ידע. תלמידים המשתמשים ב-20% זמן יכולים להתעמק בתחום ידע שהינו בעל משמעות עבורם, אשר לעיתים קרובות גוזל את זמנם החופשי בבית כדי ללמוד עוד.
3. קיים לחץ עמיתים חיובי רב
כאשר נערך יום הצגת הפרויקטים לתלמידים בבית הספר של מחבר הפוסט, הם זוכים לשתף את כל הכיתה במה שהם עובדים עליו. הכרזה פומבית של מה שהם מנסים להשיג הופכת את המטרה לממשית. תלמידים זוכים לראות מה שעמיתיהם עובדים עליו ורוצים להבטיח שהפרויקטים שלהם עומדים בפני שאר הכיתה.
4. הדבר מקל על התלמידים את "משחק בית הספר"
לעיתים קרובות מדי תלמידים משלימים מטלות עבור הציון. הם יוצאים לידי חובה כדי לקבל טפיחה על השכם חיצונית. 20% זמן מסיר את "משחק בית הספר". הוא מחזיר את אהבת הלמידה למען הלמידה.
5. זה כיף!
רנדי פאוש (Randy Pausch) אמר כידוע, "אם אתה חושב שאינך יכול ללמוד וליהנות באותו הזמן, אז אינני חושב שיש לך הבנה טובה של אף אחד מהם". ללא ספק זהו הזמן הטוב ביותר של השבוע. האזן כיצד מורה של Genius Hour משתפת את התרגשות תלמידיה להגעתו של זמן זה.
6. הכיתה שלך תכסה את לימודי הליבה המשותפים מכל הסוגים
אין זה משנה אם אתה מלמד בבית ספר יסודי, חטיבה או תיכון. הפרויקטים של Genius Hour ו-20% זמן מכסים לימודי ליבה משותפים רבים . מחבר הפוסט מציין כי היו להם מורים אשר הציעו בחזרה סוג זה של למידה להנהלה שלהם באמצעות מחקר מדהים.
7. זוהי דיפרנציאציה במיטבה
תלמידים עובדים ברמתם, וכמורים עלינו לעזור כדי לאתגר כל אחד מהלומדים שלנו בקצב וביכולת הטובה ביותר שלהם. הואיל וכל פרויקט הוא שונה, תלמידים אינם נמצאים בקשיים הנובעים מביצוע אותם הצעדים של חבריהם לכיתה. הכיתה כולה לומדת, אך היא באמת בדיפרנציאציה.
8. אתה לומד מתוך מה שאתה עושה, לא מתוך מה שאתה שומע
למידה חווייתית ומבוססת אתגר מחזירה את השליטה לידי התלמידים. מחבר הפוסט מציין שהם מספקים הדרכה ותמריצים לאורך הדרך, אך התלמידים הם אלו ה"עושים" ו"יוצרים". קונפוציוס (Confucius) ניסח זאת בצורה מושלמת: "אני שומע ואני שוכח. אני רואה ואני זוכר. אני עושה ואני מבין".
9. זוהי דרך מושלמת להדגים למידה מתמדת
מחבר הפוסט מציין כי ביצע את 20% זמן עם תלמידיו ולקח על עצמו ללמוד כיצד לקודד וליצור אפליקציה מן היסוד. הוא לא הצליח ליצור את האפליקציה הזו. אך הניסיון שלו ללמוד כיצד לתכנת הותירה אותו עם פרספקטיבה חדשה לגמרי, והיווה רגע הניתן ללימוד לגבי מה שאנו מכנים "כישלון". אין באמת דרך להיכשל בפרויקט שבו "למידה" היא המטרה הסופית.
10. התלמידים שלך לעולם לא יישכחו איך זה הרגיש ליצור
כאשר אתה יותר מוצר, הוא הופך לחלק ממי שאתה, ומעורבת בזה "דאגה" שאנו פשוט אף פעם לא רואים במבחנים רב-ברירתיים.
מה אתה היית רוצה עבור ילדך?
עתה, יותר מאשר כל זמן אחר במהלך 100 השנים האחרונות, החינוך נראה על סף שינוי פרדיגמטי. במאה האחרונה, מרבית השינוי החינוכי היה "בעשיית דברים ישנים בדרכים חדשות". כיום, אנו מתחילים לראות מחנכים, מוסדות חינוכיים, וחברות חינוכיות עושים "דברים חדשים בדרכים חדשות".
למאמר המקורי באנגלית
רעיון נהדר המוכיח את עצמו. חולמת שיסלול דרך ללמידה חוויתית של המורים לגבי עצמם,להכיר מה מעורר השראה וסקרנות אצלם, כך שיוכלו להטען מחדש באנרגיה ומוטבציות בעבודתם. האנרגיות החיוביות שיפיקו מהתהליך יחזרו גם לתלמידים.
שווה קריאה…
הרעיון נראה מצויין. צריך להודות שחלק מזמן השעור כמעט תמיד ״בורח״ לעניינים אחרים, אז נשאר רק לנתב את הזמן הזה למשהו מועיל.10 הסיבות נראות נכונות מאד