תרבות ארגונית ו"שביעות רצון" בקרב מורים בחינוך המיוחד

בשארה, ס' (2012). "תרבות ארגונית" ו"שביעות רצון" בקרב מורים בחינוך המיוחד. במעגלי חינוך, 2, 104-86. נדלה מתוך כתב העת המקוון של מכללת דוד ילין .

תארנים: אקלים ארגוני, אקלים בית ספר, הנעה לעבודה, בתי ספר לחינוך מיוחד, הבדלים בין מגדריים

המושג "תרבות הארגון" נקשר לסביבת העבודה של אנשים בתוך הארגון שבו הם עובדים. למעשה מושג זה נשען בעיקר על תפיסתם של העובדים את תפקידם ברמה האישית, את עיסוקם המקצועי ואת סביבת עבודתם. תרבות הארגון מוגדרת בצורות שונות, ובהן כללי התנהגות בקרב חברי הארגון, נורמות, ערכים דומיננטיים שהארגון קובע, מדיניות הארגון כלפי עובדיו וכלפי צרכיו, והאווירה הכללית הקיימת בתוך הארגון. ניתן למדוד את תרבות בית הספר באמצעות חמישה מדדים: (1) מידת קיומה של סביבה תומכת והנהלה תומכת; (2) בהירות התפקידים; (3) ערך עצמי מקצועי; (4) מידת ההשתתפות של המורים בפתרון בעיות בית ספריות; (5) הנהלה וצוות שמעודדים שינויים.

המושג "שביעות רצון" מעיד על תחושת הסיפוק של אדם ממצב או מפעולה. שביעות רצון של אנשים בעבודה מביעה סיפוק מהתפקוד ומהתנאים השוררים בעבודה, כך שאנשים עם שביעות רצון נשארים במקום עבודתם ומעודדים נפשית; בהיעדר שביעות רצון מתעוררת אצלם נטייה להחליף את מקום העבודה או שהם נעדרים ממנו תכופות. עובדים שבעי רצון מגלים רצון לעבוד ולהיות מעורבים יותר בנעשה בתחום עבודתם. שביעות רצון היא פועל יוצא של תגמולים הנתפסים בידי הפרט כחיוביים, ובכך מאופיינת שביעות הרצון בקבלת תגמולים, והפרט מרוצה ממה שהוא מקבל בהשוואה למה שהוא חושב שמגיע לו. שביעות רצון מחוזקת באמצעות התמיכה שהעובד זוכה לה בתוך הארגון. תמיכה זו יכולה לבוא לידי ביטוי באמצעות השתלמויות ובאמצעות פיקוח והדרכה.
המורים בחינוך המיוחד זקוקים ליחס שונה ולתמיכה רצופה מטעם בית הספר שבו הם מועסקים. הם עובדים עם אוכלוסיית תלמידים קשה, שיש לה יכולות קוגניטיביות נמוכות, ובעיות התנהגותיות, רגשיות או נפשיות.

המורים בחינוך המיוחד נתקלים מדי יום בעיות לא-שגרתיות, בעיות אלו עלולות לשבש את תכנית יום הלימודים של המורה וליצור חוסר יכולת להתקדם בתכניותיו. נוסף לכך, אי-יכולת לקדם בצורה הולמת את התלמידים בתחומים שנקבעו, גורם למורים תסכול ולפעמים גם תחושה של ייאוש ונטייה לנטישה.

במחקר זה נבדק הקשר בין תרבות ארגונית לבין רמת שביעות הרצון בקרב מורים בחינוך המיוחד. הבנת קשר זה מסייעת להתמודד עם מגוון תופעות המתקשרות לתחום הפדגוגי כגון צמצום תופעות הנשירה הן בקרב המורים והן בקרב התלמידים, טיפוח המוטיבציה לעבודה, ושיפור רמת הישגי התלמידים. יתר על כן, נבדקו הבדלים בין מורות לבין מורים בדבר תפיסת תרבות הארגון ורמת שביעות רצון בעבודה. השערות המחקר הן:

1. ככל שתפיסת מורי החינוך המיוחד את התרבות הארגונית הנהוגה בבית ספרם חיובית יותר, כך גם רמת שביעות הרצון של המורים תהיה גבוהה יותר.

2. תפיסת התרבות הארגונית הנהוגה בבית ספר בקרב המורות בחינוך המיוחד, חיובית יותר בהשוואה למורים בחינוך המיוחד.

3. תפיסת שביעות הרצון הנהוגה בבית הספר בקרב המורות בחינוך המיוחד, חיובית יותר בהשוואה למורים בחינוך המיוחד.

במחקר השתתפו 115 מורים ואנשי צוות מהחינוך המיוחד המועסקים בשלושה בתי ספר שונים, מתוכם 80 מורות (69.6%) ו-35 מורים (30.4%). הגיל הממוצע של המורים שהשתתפו במחקר הוא 33 שנים (SD=7.48). ממוצע הוותק בהוראה הוא 11 שנים (SD=6.93). ממוצע שנות וותק באותו מוסד הוא 7 שנים (SD=4.43). כל המורים בעלי תעודת בוגר בהוראה ממכללה למורים (B.Ed), וממוצע מספר שעות עבודתם בשבוע עמד על 23 שעות. רוב המורים (73.3%) הם מורים מקצועיים בית הספר, והיתר (26.7%) נושאים בתפקידים כמו חינוך כיתה או ריכוזי מקצוע. כל המורים שהשתתפו במחקר התגוררו באזור המרכז, ביישובים הכפריים ובערים.

מדידת התרבות הארגונית ומדידת שביעות הרצון בבית הספר, נעשתה באמצעות שאלון דיווח עצמי אשר הועבר למורים פעם אחת במהלך שנת הלימודים. השאלון מורכב מ-49 היגדים. זהו מחקר משווה מכיוון שלא נעשתה במהלכו התערבות במשתנה הבלתי תלוי. דהיינו, אין חלוקה לקבוצות ניסוי וביקורת. המשתנה הבלתי תלוי שאותו ביקשו לאפיין במחקר הוא תפיסת המורים את התרבות הארגונית הנהוגה בית ספרם, והמשתנה התלוי הוא רמת שביעות הרצון של המורים בעבודה – שניהם נבדקו באמצעות מרכיבים רלוונטיים משאלון המחקר. משתנה בלתי תלוי נוסף ששימש במחקר זה היה מגדר.

מהממצאים עולה שקיים מתאם קשר חיובי מובהק סטטיסטית בין תפיסת התרבות הארגונית של בית הספר לבין מידת שביעות הרצון של המורים. כלומר, השערת המחקר הראשונה אוששה, ונמצא שככל שתפיסת התרבות הארגונית בקרב המורים חיובית יותר, כך גם מידת שביעות הרצון של המורים גבוהה יותר. בנוסף, עולה שקיימים הבדלים בין מורות לבין מורים בדבר תפיסת התרבות הארגונית ושביעות הרצון. המורות תופסות את התרבות הארגונית באופן חיובי יותר, ורמת שביעות הרצון בקרב המורות גבוהה יותר מאשר בקרב המורים. ממצאים אלה מאששים את השערות המחקר השנייה והשלישית.

אחת ההשלכות המחקריות העולות ממחקר זה היא שבמקרים הבודקים את התרבות הארגונית ואת שביעות הרצון של המורים, יש לבדוק את האפיון המגדרי. כמו כן, מבחינה פדגוגית מומלץ לשפר את דרכי התמיכה והתגמולים הניתנים למורים במהלך עבודתם כדי לעודדם להתנהגות חיובית ופעילה. יש לטפח את רמת תרבות הארגון בבית הספר.

לפי ממצאי המחקר תרבות הארגון נמצאה בעלת קשר עם רמת שביעות רצון המורים בעבודה. אפשר לעודד טיפוח אווירה חיובית בבית הספר, קיום יחסי גומלין טובים בין חברי הארגון, וסגנון ניהול מעודד ותומך. העלאת המוטיבציה לעבודה והחוללות העצמית הפדגוגית בקרב המורים בחינוך המיוחד חשובה מאוד לעבודתם של המורים בכיתה. רמה גבוהה של שביעות רצון, עשויה להוביל למגוון תופעות המתקשרות לתחום הפדגוגי בבית הספר, כגון: צמצום תופעת ההיעדרויות והנשירה, טיפוח המוטיבציה לעבודה ועשייה והעלאת רמת הישגי התלמידים.

הסיכום נתכת ע"י ד"ר נתן ברבר ממכון מופ"ת

לכתב העת המקוון

ראה גם :

השפעת אקלים כיתה ארגוני על שחיקה בין מורי כיתה ומורי חינוך מיוחד בתי ספר רגילים

תרבות ארגונית של בית ספר