תכנון, הפעלה והערכה של השתלמות בית ספרית במתכונת מחקר פעולה שיתופי – מודל לפיתוח צוות מקצועי בבית הספר

 מקורף תכנון, הפעלה והערכה של השתלמות בית ספרית במתכונת מחקר פעולה שיתופי (COLLABORATIVE ACTION RESEARCH ). מודל לפיתוח צוות מקצועי בבית הספר.

מחקר-הפעולה יכול לשמש אמצעי לפיתוח צוות מקצועי בבית-הספר. החקירה המוצגת בעבודה זו התבצעה בשתי רמות מקבילות: א.מחקר-פעולה שיתופי שנערך על-ידי צוותים של מורים בבתי הספר ו-ב. מחקר-פעולה אישי על עבודת ההנחיה, שנערך על-ידי כותבת המחקר שהנחתה את קבוצות המחקר השיתופיות, לשם שיפור ההבנה והידע המקצועי הכרוך בהנחיה של צוות חוקר.

מחקר-פעולה שיתופי מאפשר להתאים את התקדמות התהליך למשתתפים. בקבוצה מתרחשים שינויים כתגובה לידע הנרכש במהלך החקירה ולאינטראקציה הבין-אישית הנוצרת בעת ההתדיינות. רצוי שתהליך המחקר יהלום את הצרכים החדשים שאותרו בעת ליבון הדילמות וכך השותפות מקבלת משמעות. Tandon (1988) מדגיש את מעורבותם ושליטתם של השותפים במחקר בכל שלבי התהליך וכך ניתן לשקול ולנסח מחדש את השאלות ואת דרכי החקירה.

שאלות המחקר. כתוצאה מהתפתחות ושינוי שחל במורות- חוקרות בעת השותפות בתהליך חקירה קבוצתי, ננטשה שאלת המחקר המקורית, דבר שזרע מבוכה כל עוד לא אותרו שאלות מחקר חדשות. משנוסחה שאלת מחקר חדשה הממוקדת ומעוגנת בתפיסות החדשות של החוקרות, יכלו השותפות להתקדם ולהגיע למטרתן. התמיכה החיצונית (האקדמית) עזרה למקד את שאלות המחקר אבל לא הכתיבה אותן.

צוותי מורים, העובדים בשיתוף פעולה, יכולים לשפר את יכולת ההתמודדות שלהם עם בעיות תוך עיצוב מחודש של פעילותם וייחוסה לתנאים הסביבתיים הקיימים במקום עבודתם.

מחקר זה מנתח את השימוש במחקר-פעולה שיתופי כאמצעי להתמקצעות מורים בבית-הספר והוא מוצג בשלושה היבטים (רמות) של חקירה. ההיבט הראשון, המתעד, מציע מודל לעבודת צוות במסגרת מחקר-פעולה שיתופי המתבסס על נסיון שנצבר במהלך שלוש שנות הפעלתו בצוותים שונים. ההיבט השני מנתח ומעריך באופן איכותי את ההזדמנות להתמקצעות וללימוד באמצעות ניתוח ביקורתי של אפיזודות מדיוני הקבוצות החוקרות וההיבט השלישי מנתח את מעורבות המנחה בהנחית הדיונים.

 שאלות המחקר ומטרותיו

שאלות המחקר הן שאלות הנגזרות מהאופי היישומי שלו.

א. כיצד מחקר-פעולה תורם להתפתחות המיקצועית של המורה בבית הספר?
ב. מהם התנאים הנדרשים לביצוע וכיצד ניתן להפעיל את מחקר-הפעולה השיתופי בבית-הספר התיכון?

לצורך הטיפול בשאלות אלה הוגדרו מחקר שלוש מטרות מרכזיות:

א. לפתח מודל להפעלה של מחקר-פעולה שיתופי בצוות מקצועי בבית-ספר; מטרה זו חייבה: ללמוד כיצד ניתן להפעיל מחקר-פעולה שיתופי, לתעד את מהלך החקירה, להפיק ממנו מודל כללי יישומי ולבחון את הפעלתו במהלך היישום עם קבוצות של מורים חוקרים.

ב. לבדוק ולתאר כיצד מחקר-פעולה שיתופי מקנה הזדמנות ללימוד ולהתפתחות מקצועית;

ג. לתאר ולאפיין את מהלך ההנחיה של צוות מורים חוקר במסגרת מחקר-פעולה שיתופי.

סיכום

בתרבות הפוסט-מודרנית ובסביבה טכנולוגית מתקדמת אנו מרבים להדגיש את התהליך כמטרה והלמידה נתפסת כמערך של כשרים שהקוריקולום נועד לפתח בתלמידיו. תרבות מיקצועית כזו, מתיחסת אל המורה כאל מיקצוען שתפקידו לפתח את מערך הכשרים הללו באמצעות עיצוב קפדני של ההזדמנות הלימודית על יסוד צרכים משתנים, סביבה משתנה והתאמתם ללומד. המנהיגות הנדרשת מהמורה מחייבת שיקולי דעת תבוניים אשר מקפלים בתוכם את הידע המיקצועי הפרקטי, נשענים על הידע המיקצועי האקדמי ומתחשבים בנכסים התרבותיים והמוסריים של חברתנו.

מחקר-פעולה שיתופי בצוותים יוצר הזדמנות קבועה לקיומו של דיון מעמיק בבעיות הקשורות להוראה, מתן לגיטימציה לידע המיקצועי, לתהליכי חשיבה רפלקטיביים וביקורתיים ולקבלת החלטות על בסיס שקילה שיטתית. במחקר היישומי מתקיימת בחינה דיאלקטית של התאוריות והמעשה בשעה שהמבצע מגדיר באמצעות ידיעותיו וניסיונו את התאוריות והעקרונות ומציע תוכנית פעולה. תהליכים רפלקטיביים מסייעים לבחון את מהות היחס שבין התאוריה והמעשה ואת מימוש המטרות והעקרונות בפועל. ניסוח הידע המיקצועי אינו רק תהליך של תרגום החשיבה למילים. בעת הניסוח הידע המיקצועי מופרה ומתעצב. התאוריה האקדמית יכולה אז לשרת את מסגור הידע, הרחבתו והעמקתו. אסטרטגית פעולה משופרת מחייבת ברור עקרונות בטרם בחירת תוכנית פעולה. מחקר-פעולה שיתופי מקנה הזדמנות מובנית לתהליך של התפתחות מיקצועית, אך מידת השפעתה תלויה במעורבותו ובאישיותו של המשתתף.

שינוי שיוזמתו מתחילה בשינוי קונספטואלי אצל המבצע הינו בעל סיכויים טובים יותר למימוש ולהשפעה, בתנאי שיקבל את התמיכה ההולמת. מחקר-פעולה שיתופי יוצר לטווח רחוק פורום לטיפוח אחריות מורים על עבודתם. צוותי מורים, העובדים בשיתוף פעולה, יכולים לשפר את יכולת ההתמודדות שלהם במצבי עמימות תוך עיצוב מחודש של פעילותם וייחוסה לתנאים הסביבתיים הקיימים במקום עבודתם. הידע המיקצועי הרב המצוי אצל המורים זוכה להכרה ולהערכה ובאמצעות עבודה וחשיבה משותפת הוא נרתם להפעלת תהליכי שינוי ויוצר אפשרות לביקורת אישית וקבוצתית.