תיאורית המעורבות הפעילה בלמידה והפעלת לומדים בסביבה מתוקשבת
תיאורית המעורבות הפעילה בלמידה גובשה במקור על ידי Kearsley & Shneiderman בסוף שנות ה90 והיא משמשת כיום כבסיס תיאורטי –תפיסתי חשוב להפעלת לומדים בתחומי התקשוב החינוכי וגם בתחומי למידה אחרים (כגון קריאה וכתיבה פעילה). נקודת המוצא של תיאורית המעורבות היא שהלומדים חייבים להיות מעורבים בצורה פעילה בפעילויות חינוכיות תוך כדי התמודדות עם מטלה משמעותית ותוך כדי אינטראקציה עם עמיתים. באופן עקרוני, המעורבות הפעילה של הלומדים אינה תלויה בהכרח בסביבה טכנולוגית, אך אינטרנט ותקשוב חינוכי יכולים להקל ולהמריץ את המעורבות של הלומדים. התפיסה של מעורבות פעילה בלמידה קשורה קשר אמיץ לתיאורית של למידה מצבית (Situated Learning Theories) המטפחת למידה עצמית והתנסותית. תיאורית המעורבות הפעילה בלמידה מבוססת על יצירת צוות למידה פעילים העובדים על פרויקטים מאתגרים מעבר לכיתת הלימוד, ההדגשים של מושאי הלמידה הם אותנטיים.
למידה שיתופית על פי תיאורית המעורבות הפעילה מחייבת תקשורת חברתית, תכנון ואינטראקציה. כאשר הלומדים עובדים בצוות פרויקט המוטיבציה שלהם גדלה ויש להם גם הזדמנות ללמוד מניסיונם של אחרים ולקבל תובנות של חברי צוות הפרויקט הבאים מרקע שונה. התלמידים המעורבים בפרויקט חייבים להיות שותפים כבר מתחילתו להגדרת רכיבי הפרויקט וצריכה להיות להם שליטה על כל הליכי הלמידה הקשורים לפרויקט וזאת כדי ליצור צלם תחושת בעלות על הלמידה. הדגש על למידה מאותגרת בעיות (Problem-based learning) בתפיסת המעורבות הפעילה שואב את השראתו מהתמודדות אותנטית של הכשרה מקצועת שמקובלת בתחומי הרפואה וענפי הטכנולוגיה (לדוגמא: Barrows & Tamblyn, 1980). עפ"י תפיסת המעורבות הפעילה פרויקט חייב להיות אותנטי בכך שיש לו "לקוח חיצוני" מחוץ לכיתת הלימודים או מושא התעניינות אמיתי כגון קבוצה בקהילה, צורך מסוים בחברה או בביה"ס או בקמפוס, בעיה הקיימת בשכונה או ביישוב. המימד האותנטי מגביר את המוטיבציה של הלומדים וגם את תחושת הסיפוק שלהם וללא ספק זהו המאפיין המייחד את תפיסת המעורבות הפעילה מתפיסות למידה פעילות אחרות.
Engagement Theory: A framework for technology-based teaching and learning
Adults' Engagement in Reading: A Test of Engagement Theory
Engagement theory :a universial paradigm?
References
Alavi, M.(1994). Computer-mediated collaborative learning: An empirical evaluation. MIS Quarterly, 18(2), 159-174
Barrows, H. & Tamblyn, R. (1980). Problem based learning: An approach to medical education. NY: Springer.
Shneiderman, B. (1994) Education by Engagement and Construction: Can Distance Education be Better than Face-to-Face? http://www.hitl.washington.edu/scivw/EVE/distance.html
לדעתי תאוריה זו נכונה משום שגישה למקורות מידע זמינים ועדכניים תוך שיתוף פעילה עם עמיתים היוצרת הפרייה הדדית היא הדרך הטובה ביותר ללמידההמשולבת עם הנאה לתלמידים
על פי דעתי תיאוריה זו אכן יעילה למידה באמצעות עימיתים עמוקה יותר ויוצרת אינטרקציה לימודית מפרה הן נאת הסביבה ואת הלומד כפרט. על פי דעתי לומד אשר ילמד באופן קבוצתי יפעיל את חשיבתו וכושר ביטוי וקיימת חובה לתת את הדעת על אחת סוגיות אשר בכיתה ייתכן והלומד יהיה פסיבי בהקשרן למידה מתוקשבת שבה הלומד נותן את הדעת על כלל הסוגיות
גם אני כמו שאר משתתפי הפורום, מסכימה עם התאוריה המוצגית לעיל. אין לי ספק כי למידה בסביבה מתוקשבת בכלל ולמידה שיתופית בפרט הינה למידה חוויתית, מהנה ובעלת אופי לימודי לא שיגרתי. אלה תורמים ומובילים ללמידה יעילה ומשמעותית הנחרטת בזיכרון לטווח הארוך. כמו כן, למידה מסוג זה מטפחת לומד עצמאי ואינטראקציה חברתית. אולם, כדי ללמוד בשיטה זו נדרשת מהתלמיד משמעת עצמית, עמידה בזמנים ורצינותדבר שאין לכל אחד. בנוסף,יש לזכור כי כל תלמיד בעל סגנון למידה שונה ולא לכל אחד מתאימה שיטת לימוד זו, ישנם תלמידים שחייבים הדרכה פיזית וויזואלית של מורה.
אני מסכימה עם תיאורית המעורבות הפעילה. היא בהחלט מטפחת למידה עצמית והתנסותית, היא מעודדת למידה שיתופית, איטראקציה עם שאר הלומדים, מגביר מוטיבציה ומקדם משמעותית תלמידים חלשים. אך צריכה להיות משמעת עצמית חזקה לאדם בכדי להיכנס וללמוד בסביבה מתוקשבת לבד. אין הגבלה של זמן. האדם יכול למצוא את עצמו בחוסר עניין ולכן חשוב שתהיה תמיכה בסטודנט, אמצעי המחשה והקלה ככל שניתן ולארגן את התכנים שייקל על הלומד כי הלימוד פחות מסגרתי.
אני מסכימה עם תיאוריה וגישה זו: יצירת צוותי למידה פעילים העובדים על פרויקטים מאתגרים מעבר לכיתת הלימוד תוך מתן הדגשים של מושאי הלמידה אותנטיים ועבודת צוות "טובים השניים מן האחד". בנוסף, כל אחד תורם "צבע וגוון" מניסיונו שלו ליצירה משותפת שתורמת בסה"כ לרמת קשב גבוהה, מעורבות אישית מעבר למקובל והרגשת סיפוק גבוהה בקידום והצלחת הפרויקט. מאמר זה מחדד לי את החשיבות בעבודה בקבוצות ובחירת "מטרות" מעניינות שהתלמידים יכולים להרגיש שותפים מלאים ואף מובילים משלב התכנון ועד סיומו.
אני מסכימה עם תאוריה זו, משום שלמידה בסביבה מתוקשבת תורמת ללמידה מעשירה וחיונית לילדים. התלמידים צריכים להיות פעילים על מנת להצליח ליישם את המטלות הנדרשות מהם.כמובן שחשוב להעניק לתלמידים תמיכה ועידוד כדיי לקדם אותם ולהגיע להצלחה.לדעתי באמצעות למידה באופן מתוקשב הילד לומד דברים חדשים אשר מפתחים את יכולת חשיבתו. תאוריה זו יכולה לא להתאים לכל תלמיד. אך לילדים בעלי קשיים בכתיבה ובכלל במוטוריקה עדינה זוהי דרך של למידה נכונה ויעילה.מאמר זה עניין אותי מאוד והעשיר אותי מפני שהוא מתאים גם לחיי החברה שבה אנו חיים.
תיאורית המעורבות הפעילה בלמידה – כמו שמלמדת כבר 18 בדרך הקונבציונלית, למרות שאני מאוד משתדלת ללמד בדרכים מגוונות, הקריאה בעניין תיאוריה זו מעניינת, מרעננת ונותנת תחושה שיש דרכים אחרות ואפשר אחרת. המעורבות הישירה של התלמיד, החקר והעבודה בצוות הם כלים נפלאים. התלמידים השותפים בפרוייקט מגלים אחריות ורצון להיות מעורבים – מעל לכל אני מאמינה כי הלימוד בחברותא הוא בעל ערך רב.
תאוריית המעורבות החברתיתתאוריית המעורבות הפעילה יכולה להוות אחת מדרכי הוראה למידה בכיתה. כמצויין במאמר לתאוריה יתרונות משלה והם חשובים מאד, אך כדי שהלמידה תהיה אפקטיבית, יש ליצור קבוצה הטרוגנית מבחינת רמת חברי הקבוצה הן מבחינה אינטלקטואלית, והן מבחינת ביצועית. יש חשיבות לבדוק שכל אחד ירגיש שהוא שותף לעשייה, כמובן על פי יכולתו. אין ספק שההפרייה ההדדית כאן באה לידי ביטוי. ערך מוסף הוא ההיבט החברתי, כי עצם האינטראקציה בין חברי הקבוצה במפגשים אלה, לה יתרונות משלה, מעבר לתכנים הנלמדים.
אני חושבת שלמידה בה מעורבותו של התלמיד פעילה היא יעילה מבחינת הבנת החומר הנלמד,היא הופכת לחווייתית ויעילה יותר מלמידה פרונטלית.שילוב של סביבה מתוקשבת,מאפשרת לתלמיד מקורות מידע מגוונים יותר ממידע המופיע בספרי לימוד.אני אישית מפיקה יותר מלמידת עמיתים מאשר מהרצאה ששמעתי.הקושי בצורת למידה זו הוא שילוב התלמיד המתקשה,הזקוק לעזרה ולתווך או החסר בטחון שיתקשה לעמוד מול חבריובלמידת עמיתים,או להשפיע.שילוב של למידה ברשת האנטרנט המאפשרת נגישות לחומרים שכתבת חושפת את התלמיד הפגיע.אך אני מסכימה עם הכתוב במאמר למידה שכזאת מעניינת ומתאימה לתקופה העכשווית בה האנטרנט והמחשב הם חלק חשוב בחיינו.
אני מסכימה עם התיאוריה זו למידה בסביבה מתוקשבת מבחינתי אכן יעילה ומפרה בעיקרה את הסביבה הלימודית. למידה זו אכן מביאה את הלומדים למעורבות מלאה ומכאן כתוצאה ממעורבתם אין סיבה שהידע והטמעתו לא יתבצעו, העלאת מוטיבציה מהתנסיות האחרים, רעיוניות וכו'. מבחינתי ומנסיוני האישי למידה מסוג זה הופכת לרכה ופחות מאימת בייחוד בתחומים שבהם הילד פחות חזק, מעבר ליד הלימודי הלומד מפתח מיומניות חברתיות חשובות לעתיד כגון הקשבה, כושר ביטוי בקבוצה אשר מעלות את ביטחונו האישי. תלמידים מתקשים או בעלי לקויות אשר מקשות על למידה מסוג זה יגלה המורה עירנות ויכוון את התנהלותו בקבוצה ובנוסף חשוב לציין שדווקא למידה מסוג זה יכולה להקל עליהם אפילו תחילה על ידי הקשבה ולא מעורבות מלאה זה אכן תלוי בסוד הקושי.
אני מסכימה עם עיקרי הדברים,אך יש תלמידים שמתקשים באופן כללי לימודית וחברתית ולכן יש לשים לב לקב' תלמידים מסוג זה בעיקר כאשר מדובר בפרוייקט משותף. אם משובר בקושי לימודי , צריך להקפיד שהתלמיד המתקשה יתרום את חלקו ולא יסתמך על עבודתם של יתר חברי הקבוצה. אם מדובר בקושי חברתי (תלמיד שמתקשה להשתלב או דחוי ) יש לסייע לתלמיד להשתלב בקב' מסויימת ולעקוב כיצד הוא מתפקד בעבודה הקבוצתית.
אני מסכימה עם התיאוריה שבה למידה בסביבה מתוקשבת הינה מפרה ומועילה, עם זאת אין היא מתאימה עבור כל אחד. הלומד צריל להיות לומד פעיל, יש תלמידים שזקוקים לתמיכה, להדרכה ולתיווך ואין להם מיומנויות והרגלים של לומד עצמאי. כמו כן הוא צריך שיהיו לו מיומנויות בו הוא מסוגל לבחון את הדברים ולברור מה נכון ומתאים עבורו והאם הוא מסכים לדברים שנאמרו. הוא צריך להיות בעל בטחון, מאחר וזו למידה חושפנית. כולם יכולים לקרוא את מה שכתבת או חשבת עליו, לעיתים זה יכול אפילו לשתק אותך. במאמר דעברו על העלאת רעיונות, לא כל אחד יצירתי ויש הזקוקים להכוונה. כך שהתאוריה שבבסיסה לעודד למידה ולפתח חשיבה יכולה לא להתאים לכל אחד. עם זאת המאמר מעניין והגישה מתאימה לשינויים שחלים בחברה בחברה בה אנו חיים.כרמית
אני מסכימה עם התיאוריה שבה למידה בסביבה מתוקשבת הינה מפרה ומועילה, עם זאת אין היא מתאימה עבור כל אחד. הלומד צריל להיות לומד פעיל, יש תלמידים שזקוקים לתמיכה, להדרכה ולתיווך ואין להם מיומנויות והרגלים של לומד עצמאי. כמו כן הוא צריך שיהיו לו מיומנויות בו הוא מסוגל לבחון את הדברים ולברור מה נכון ומתאים עבורו והאם הוא מסכים לדברים שנאמרו. הוא צריך להיות בעל בטחון, מאחר וזו למידה חושפנית. כולם יכולים לקרוא את מה שכתבת או חשבת עליו, לעיתים זה יכול אפילו לשתק אותך. במאמר דעברו על העלאת רעיונות, לא כל אחד יצירתי ויש הזקוקים להכוונה. כך שהתאוריה שבבסיסה לעודד למידה ולפתח חשיבה יכולה לא להתאים לכל אחד. עם זאת המאמר מעניין והגישה מתאימה לשינויים שחלים בחברה בחברה בה אנו חיים.כרמית
אני מסכימה עם התאוריה שבה למידה בסביבה מתוקשבת הינה מפרה ומועילה, עם זאת אין היא מתאימה עבור כל אחד. הלומד צריך להיות לומד פעיל, יש תלמידים שזקוקים לתמיכה, להדרכה . בגלל קשיים דווקא חברתיים לכן לא יביע דעה מפחד תגובות הקבוצה. לדעתי הוא צריך להיות בעל בטחון, מאחר וזו למידה חושפנית. כולם יכולים לקרוא את מה שכתבת או חשבת עליו,חשוב להעניק לתלמידים תמיכה ועידוד כדיי לקדם אותם ולהגיע להצלחה.אך כדי שהלמידה תהיה אפקטיבית, יש ליצור קבוצה הטרוגנית מבחינת רמת חברי הקבוצה הן מבחינה אינטלקטואלית, והן מבחינת ביצועית. יש חשיבות לבדוק שכל אחד ירגיש שהוא שותף לעשייה, כמובן על פי יכולתו. אין ספק שההפריה ההדדית כאן באה לידי ביטוי. ערך מוסף הוא ההיבט החברתי, כי עצם האינטראקציה בין חברי הקבוצה במפגשים אלה, לה יתרונות משלה, מעבר לתכנים הנלמדים.