תומס גרין: הוראה וידע בפילוסופיה האנאליטית החינוכית
מקור: כתב העת המקוון e-mago
אחת מטענותיו המרכזיות של תומס גרין בפרק השלישי של ספרו “The Activities of Teachings” היא כי אחת ממטרות ההוראה היא לעצב, לארגן או לשקם את מערכת האמונות של התלמיד.
במאמר זה מבקש המחבר אריה קיזל , לחלוק על מסקנה מרכזית זו של גרין ולהתווכח עימה. לדעתו של קיזל מסקנתו זו אינה מתיישבת עם המציאות הנהוגה במערכת החינוך. במקום זאת, הוא מבקש להציע כי מטרתה של ההוראה צריכה להיות שחרור התלמיד ממערכת אמונות שניטעו בו על ידי כוחות חברתיים, כוחות סביבתיים, כוחות משפחתיים, כוחות קהילתיים ולעיתים גם כוחות פנים בית ספריים. תוצאת כוחות אלה היא כבילת התלמיד לתוך מערכת, אשר זכתה לכינוי מערכת מנרמלת.
הוראה טובה תשחרר את התלמיד ממערכת זו על ידי כך שתציע לו דרך חדשה להביט על המציאות, דרך שבה הוא יקבל ידע מגוון ככל האפשר, יזכה לחופש מכבליו. שחרור זה ייעשה רק באמצעות פלורליזם שאחד מיסודותיו החשובים עיצוב יכולת הביקורת של התלמיד. אין מטרתה של מערכת זו לעצב רק את יכולת הביקורת ככלי לשחרור משעבוד ותיקון עוול ואי-צדק, אלא מערכת זו תאפשר לתלמיד לפתח את הסוכן המוסרי שבתוכו. הוראה חייבת לעודד את אותו שיח מוסרי שבו התלמיד יוכל לזכות למקום של כבוד.
אין כל סתירה בין שתי התפיסות. שתי המטרות הן "לארגן ולשקם את אמונותיו של התלמיד" והן "לחנך לחשיבה ביקורתית", הן מטרות חשובות וראויות. הראשונה מקדמת ומשפרת את הידיעה האינפורמטיבית העומדת בבסיס הדעת, והשנייה מטפחת ומעודדת שיקול דעת ביקורתי-מוסרי. עלינו לזכור שבלי דעת אין שיקול דעת – כי אין מה לשקול.