תוכניות קליטה למורים מתחילים בשנים 1997 – 2006 (מכונות בארה"ב "הגל הרביעי")

מקור:
Quality teacher induction: "Fourth – Wave" (1997-2006) induction programs, The New Educator, 5, pp. 1-23.
המאמר תורגם, סוכם ונערך ע"י ד"ר פנינה כץ, מכון מופ"ת
 
רקע
תוכניות "הגל הרביעי" מאופיינות בשיטה המשלבת תהליכי הדרכה ותהליכי הערכה הניתנים למורים המתחילים באסטרטגיות מגוונות (Ingersol & Smith, 2004; Bartell, 2005). תוכניות אלה מספקות היקף רחב של חונכות מלמדת (educative mentoring), התפתחות מקצועית ופעילויות של הערכה מעצבת.
 
קליטת מורים איכותית: ההגדרה של קליטת מורים מתחילים איכותית על פי המאמר היא שזהו "תהליך רב פנים של התפתחות מקצועית ולמידה מתמשכת כיצד ללמד באמצעות תוכניות התפתחות מקצועיות ומאורגנות של מורה חונך מדריך ומעריך" (Feiman-Nemser et al, 2001a;Odell & Huling, 2000;  Britton et al, 2003). תוכנית קליטה איכותית מקדמת למידת מורים היא מערכת רבת-רבדים הכוללת פעילויות מתוכננות ומובנות התומכות בהתפתחות מקצועית מתאימה לאורך שלוש השנים הראשונות, ומהווה גשר בין הכשרת המורים וההתנסות המעשית לבין צורכי הלמידה המובחנים של מורים חדשים בשנותיהם הראשונות.
ניתן להצביע על שלוש מסגרות מושגיות לתוכניות קליטה שלכולן, או למרכיבים מתוכן, יש מקום כאשר בונים תוכניות כאלה:
א.הכניסה לעבודה ((inductionנתפשת כשלב מעבר שבו המורים המתחילים עוברים ממעמד של תלמידי הוראה למעמד של מורי תלמידים (Feiman-Nemser et al,1999). בתפישה זו הדגש הוא על פעילויות של ארגון הכיתה, בניית שגרות וכדומה.
ב.הכניסה לעבודה נתפשת כתהליך של חיברות שבו מורים מתחילים מסתגלים לאקלים בית הספר   ולתרבות המחוז, ומאמצים נורמות תרבותיות שלטניות (b 2001 Feiman-Nemser et al.,). בתפישה זו הדגש הוא על מתן תחושת היקלטות בתוך תרבות בית הספר ואקלימו (Horn,Sterling,Blair & Netler-Armijo, 2006).
ג. הכניסה לעבודה נתפשת כשיטה עקבית וכוללנית של תמיכה אינטנסיבית, התפתחות מקצועית והערכה מעצבת של המורים המתחילים במהלך שלוש השנים הראשונות (2005 (Bartell,. בגישה זו תהליכי הקליטה מתמקדים בידע תוכן ובכשירויות פדגוגיות של המורים המתפתחים לעומק ולאורך הזמן. ההתמקדות היא לרוב בהוראה ובתכנים.
 
מטרות תוכניות הקליטה – ניתוח התוכניות העלה חמש מטרותלקליטה איכותית:
1.                העלאת ההתמדה בהוראה של המורים המתחילים/מניעת נשירה,
2.                קידום תחושת הרווחה האישית והמקצועית של המורים המתחילים,
3.                שיפור כשירויות המורים ויכולותיהם,
4.                שיפור ההישגים האקדמיים של התלמידים באמצעות שיפור ביצועי המורים,
5.                עמידה בדרישות של ההתמחות והרישוי.

מרכיבי התוכניות - המחקרים שניתחו את תוכניות הקליטה של המורים המתחילים ב"גל הרביעי" (1997 -2006) זיהו מערכת של מרכיבים החוזרים בתוכניות השונות: ששת המרכיבים הראשונים מופיעים בכל התוכניות האיכותיות בעוד ששלושה האחרונים תדירים פחות. לדעת הכותבים יש לכלול את כל המרכיבים בתוכניות הקליטה. המרכיבים הם:
1.                הכשרת חונכים ל-educative mentoring וחונכות למורים המתחילים,
2.                חקר רפלקטיבי ודרכי הוראה,
3.                תצפיות שיטתיות ומובנות,
4.                התפתחות מקצועית הולמת,
5.                תהליכי הערכה מעצבת בדגמים שונים,
6.                מעורבות של המנהלים בקליטת המורים המתחילים,
7.                תרבות בית ספר התומכת במורים המתחילים,
8.                הערכת התוכניות ו/או מחקר של תוכניות הקליטה,
9.                חזון משותף של ידע, הוראה ולמידה.  
 (המאמר כולל פירוט של כל אחד מהמרכיבים הנ"ל בעמודים 5 – 15)
 
דיון
תוכניות הקליטה של מורים מתחילים שנבנו בתקופת ה"גל הרביעי" מראות שיפורים רבים בקליטה. הגדרה חדשה של כניסה לעבודה צמחה ולפיה "כניסה לעבודה (וקליטה בעבודה) היא שיטה אינטנסיבית וכוללת של חונכות תומכת, המקיימת גם התפתחות מקצועית והערכה מעצבת של עבודת המורים המתחילים במהלך שלוש שנות עבודתם הראשונות".
התוכניות כוללת חונכות מצמיחה המעוגנת בידע דיסציפלינארי ופדגוגיה של הוראת המקצועות. היא מתמקדת בשותפות בין החונך לבין המתחיל בתכנון רפלקטיבי של שיעורים, בדיונים בעקבות תצפיות, בניתוח עבודות תלמידים וברפלקציה על הצמיחה של המתחיל כמורה (Odell & Huling, 2000).
אין המחקר שבדק את הקשר בין איכות תהליכי הקליטה והחונכות לבין הישגי תלמידים מועט (למשל, (Villar, 2004; Fletcher et al., 2008). בשנים האחרונות נעשה מאמץ להאיץ את המחקר הנוגע לתוכניות הקליטה של הגל הרביעי ולבחון את השפעותיהן והישגיהן (למשל, Mitchel, 1997, 2000).
משנת 2007 החלו להיבנות תוכניות ה"גל החמישי" על רקע מחלוקת גדולה ודרישה ליתר אחריותיות. בשלב זה אי אפשר יותר להתעלם מחשיבות השפעות תוכניות הכניסה לעבודה והקליטה על יעילות המורה או על למידת התלמידים. בתוכניות אלה ניתן למצוא דגש דיסציפלינארי גדול יותר, התמקדות בהוראה בבתי ספר עירוניים ודגש על שונות בהוראה באוכלוסייה רב תרבותית שמורים מתחילים עובדים איתה. אחד האתגרים המשמעותיים שיש להתייחס אליו במחקר הכניסה לעבודה הוא השאלה כיצד להכין את המורים המתחילים להתמודד עם הוראה בסביבות עבודה כאלה (Haberman, 2005; Urban Teacher Collaborative, 2000).
 
מסקנות
תוכניות קליטת מורים מתחילים איכותיות שורדות בבתי ספר המכבדים את צורכי המורים המתחילים ומאפשרים להם להמשיך בלמידה תוך כדי הוראה ((Wood & Waarich-Fishman, 2006; Stanulis et  (al., 2007 יש בהן מעורבות של המנהלים והן מספקות חזון משותף על למידה והוראה, מזמנות התפתחות מקצועית הולמת, וכוללות מערכת של חונכות תומכת והערכה מעצבת (Athanases & Achinstein, 2003). תוכניות אלה משלבות את קליטת המורים עם הכנסת רפורמות חינוכיות ברמת בית הספר או המחוז והן מקיימות מעקב או הערכה שיטתיים על תפקודן (Wang, Strong & Odell, 2004;Gitomer, 1999).
נדרש עדיין מחקר רב בתחום הנדון. ראוי לבצע מחקרים מגוונים ובהם: מחקר על הקשים בין כניסה להוראה, הוראה של מורים מתחילים בבית הספר והשיגי תלמידים, מחקרי עלות-תועלת של מרכיבי התוכניות, מחקרים משווים בין תוכניות ממוקדות תחום דעת לבין תכניות כלליות מסורתיות, ומחקרים המבררים את הצרכים הייחודיים של מורים מתחילים העובדים בבתי ספר עירוניים באוכלוסיות חלשות. התקווה היא שתוכניות הכניסה והקליטה בעבודה של מורים מתחילים ב"גל החמישי" ישתמשו יותר במגוון של שיטות מחקר ויתמקדו יותר בהשפעה של עבודת מורים מתחילים על למידת תלמידים.
 
ביבליוגרפיה
Athanases, S., & Achinstein, B. (2003). Focusing new teachers on individual and low performing students: The centrality of formative assessment in the mentor's repertoire of practice, Teachers College Records, 105(8), pp. 1486-1520.
Bartell, C. (2005). Cultivating high-quality teaching through induction and mentoring, Thousands Oaks, CA: Corwin Press.
Britton, E., Paine, L., Pimm, D., & Raizen, S. (2003). Comprehensive teacher induction: Systems for early career learning, Boston: Kluwer Academic Publishers.
Feiman-Nemser, S., et al, (1999). A conceptual review of literature on new teacher induction, Washington, DC: National Partnership for Excellence and Accountability in Teaching.
Feiman-Nemser, S (2001). From preparation to practice: Designing a continuum to strengthen and sustain teaching, Teachers College Records, 103(6), pp. 1013-1055.
Fletcher, S., Strong, M., & Villar, A. (2008). An investigation on the effect of variations in mentor-based induction on the performance of students in California, Teachers College Records, 110(10), pp. 2271-2289.
Gitomer, D. (1999). Evaluating a teacher induction support program, Teaching and Change, 6(3), pp, 272-283.
Haberman, M. (2005). Star teachers: The ideology and best practices of effective teachers of diverse children and youth in poverty, Houston, Texas: The Haberman Educational Foundation.
Horn, P.J., Sterling, H.A., Blair, H.C., & Netler-Armijo, K. (2006). Induction strategies for future teachers, PP at the American Association of Colleges for Teacher Education (AACTE), San-Diego, California.
Ingersol, R.M., & Smith, T.M. (2004). Do teacher induction and mentoring matter? NASSP Bulletin, 88(638), pp. 28-40.
Mitchel, et. al.,(1997). The California beginning teacher support and assessment program, Riverside, CA: Uni. of Riverside.
Mitchel, (2000). The California beginning teacher support and assessment program: the 2000 state wide evaluation technical report, Riverside, CA: Uni. of Riverside.
Odell, S.J, & Huling, L. (Eds.) (2000). Quality mentoring for novice teachers, Indianapolis, Indiana: Association of teacher educators & Kappa Delta Pi.
Stanulis, R. N., Burril, G., & Ames, K.  (2007). Fitting in and learning to teach: Tensions in developing a vision for university-based induction program for beginning teachers, Teacher Educator Quarterly, 43(3)
Urban Teacher Collaborative, (2000). The urban teacher challenge: Teacher demand and supply in the great city schools. Belmont, MS: Recruiting New Teachers.
Villar, A. (2004). Measuring the benefits and costs of mentor-based induction: A value-added assessment of new teacher effectiveness linked to student achievement, P Pat the AERA. San Diego, California.
Wang, J., Strong, M., & Odell, S. (2004). Mentor-novice conversations about teaching: A of tow US and tow Chinese cases, Teacher College Record, 106 (4), pp. 775-813.
Wood & Waarich-Fishman, (2006)
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?

ביבליוגרפיה
Athanases, S., & Achinstein, B. (2003). Focusing new teachers on individual and low performing students: The centrality of formative assessment in the mentor’s repertoire of practice, Teachers College Records, 105(8), pp. 1486-1520.
Bartell, C. (2005). Cultivating high-quality teaching through induction and mentoring, Thousands Oaks, CA: Corwin Press.
Britton, E., Paine, L., Pimm, D., & Raizen, S. (2003). Comprehensive teacher induction: Systems for early career learning, Boston: Kluwer Academic Publishers.
Feiman-Nemser, S., et al, (1999). A conceptual review of literature on new teacher induction, Washington, DC: National Partnership for Excellence and Accountability in Teaching.
Feiman-Nemser, S (2001). From preparation to practice: Designing a continuum to strengthen and sustain teaching, Teachers College Records, 103(6), pp. 1013-1055.
Fletcher, S., Strong, M., & Villar, A. (2008). An investigation on the effect of variations in mentor-based induction on the performance of students in California, Teachers College Records, 110(10), pp. 2271-2289.
Gitomer, D. (1999). Evaluating a teacher induction support program, Teaching and Change, 6(3), pp, 272-283.
Haberman, M. (2005). Star teachers: The ideology and best practices of effective teachers of diverse children and youth in poverty, Houston, Texas: The Haberman Educational Foundation.
Horn, P.J., Sterling, H.A., Blair, H.C., & Netler-Armijo, K. (2006). Induction strategies for future teachers, PP at the American Association of Colleges for Teacher Education (AACTE), San-Diego, California.
Ingersol, R.M., & Smith, T.M. (2004). Do teacher induction and mentoring matter? NASSP Bulletin, 88(638), pp. 28-40.
Mitchel, et. al.,(1997). The California beginning teacher support and assessment program, Riverside, CA: Uni. of Riverside.
Mitchel, (2000). The California beginning teacher support and assessment program: the 2000 state wide evaluation technical report, Riverside, CA: Uni. of Riverside.
Odell, S.J, & Huling, L. (Eds.) (2000). Quality mentoring for novice teachers, Indianapolis, Indiana: Association of teacher educators & Kappa Delta Pi.
Stanulis, R. N., Burril, G., & Ames, K.  (2007). Fitting in and learning to teach: Tensions in developing a vision for university-based induction program for beginning teachers, Teacher Educator Quarterly, 43(3)
Urban Teacher Collaborative, (2000). The urban teacher challenge: Teacher demand and supply in the great city schools. Belmont, MS: Recruiting New Teachers.
Villar, A. (2004). Measuring the benefits and costs of mentor-based induction: A value-added assessment of new teacher effectiveness linked to student achievement, P Pat the AERA. San Diego, California.
Wang, J., Strong, M., & Odell, S. (2004). Mentor-novice conversations about teaching: A of tow US and tow Chinese cases, Teacher College Record, 106 (4), pp. 775-813.
Wood & Waarich-Fishman, (2006)

yyya