שינוי עמדות חינוכיות של הורים לילדי גן באמצעות תכנית התערבות מבוקרת המבוססת על עקרונות הלמידה המתווכת (MLE)

שיינין, מ' (2006). שינוי עמדות חינוכיות של הורים לילדי גן באמצעות תכנית התערבות מבוקרת המבוססת על עקרונות הלמידה המתווכת (MLE). סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, 21(1), 86-69.

בשנים האחרונות הולכת ומסתמנת הסכמה שלעמדות ולהתנהגות הורים יש השפעה מכרעת על התפתחותו והתנהגותו של ילדם.  (Bornstein, 2002). אחד המפתחות ל''הורות טובה'' וליכולת הסתגלות טובה של הילד הוא ציפיות הוריות התואמות להתפתחות הילד ולצרכיו הייחודיים (Lidz, 1991).

מחקרים וחוקרים שונים הדגישו את חשיבות אפיון עמדותיהם החינוכיות של ההורים ובדיקת התאמת ציפיותיהם לשלב ההתפתחותי של ילדם (Guralnik, 1997). כדי שילד יוכל לפתח אמון לסביבתו, לפתח סקרנות ורצון לחקירה וללמידה, כדי לפתח מיומנויות חברתיות, לפתח שפה ולהגיע להישגים קוגניטיביים הוא זקוק לקשר חם, יציב ובטוח עם גורם משמעותי (Bowlby, 1969).

היות וההורים הם המחנכים הראשונים של הילד, חשוב לאפיין את עמדותיהם החינוכיות ולבדוק האם ציפיותיהם מותאמות לשלב ההתפתחותי של ילדם ולמאפייניו הייחודיים.

אחד הגורמים לשונות בציפיות הוריות נובעת מהשתייכותם של ההורים לשכבות חברתיות ואתניות שונות המשפיעות על האמונות, התפיסות והעדפותיהם הערכיות כלפי התנהגות הילד. (Storm, 1984). הקשר בין הילד והוריו הוא דו-כיווני. כל אחד מהם מגיב למשנהו ומתאים את התנהגותו לצרכיו ולתגובתו של השני. בניגוד לילד, ההורה מחזיק בידיו את הבחירה לגבי זמן, סוג וכמות הקשר עם הילד (Klein, 1988). לצורך פיתוח והגמשת מערכת החשיבה והתגובות הרגשיות של הילד והכנתה ללמידה מניסיונות חדשים, זקוק הילד למבוגר משמעותי, אשר יאפשר לו לפתח מערכת צרכים חדשים ולא רק כשרים. היכולת להבחין בין עצמים, היכולת להשוות ביניהם, היכולת לשאול שאלות, היכולת לתת תגובות יצירתיות איננה מספיקה, אם אין לילד צורך להגיב (Lidz, Bond & Dissinger, 1990).

כאשר ההורה מתווך לילד את סביבתו באופן מודע ופעיל, עשוי הילד להגיע לידי רצון להתנסות בחוויות למידה חדשות ומשמעותיות. התנסויות מכוונות אלו, על פי עקרונות הלמידה המתווכת (MLE), מאפשרות לילד לצמוח ולהתפתח ולהפיק תועלת להמשך צמיחתו השכלית, הרגשית והחברתית כאחד (Feuerstein, R. & Feuerstein, S. 1991). חקירת עמדותיהם החינוכיות של ההורים ואיתור הגורמים המשמעותיים המשפיעים על עמדותיהם ותהליכי התיווך שברשותם, תאפשר לתכנן ולבנות תכניות התערבות לילדים ולהוריהם תוך מתן הדרכה התפתחותית וחינוכית תואמת.

מטרת המחקר היא לבדוק את עמדותיהן החינוכיות של אמהות לילדי גן תת-משיגים מרקע סוציו-אקונומי נמוך. וכן לבדוק שינוי בעמדות החינוכיות של האמהות באמצעות תכנית התערבות מבוקרת המבוססת על עקרונות הלמידה המתווכת.

במחקר הנוכחי נבדקו עמדותיהם החינוכיות של 62 אמהות לילדי גן תת-משיגים מרקע סוציו-אקונומי נמוך. גיל הילדים נע בין 5-6.2, גיל  האמהות נע בין 21 - 39.

בהתאם לממצאי עמדותיהן החינוכיות של האמהות נבנתה תכנית התערבות מבוקרת המבוססת על עקרונות הלמידה המתווכת (MLE- Mediated Learning Experience). במהלכה נבדקו מרכיבי התיווך הקוגניטיביים והרגשיים של האמהות, אשר שימשו לניתוח יחסי הגומלין בינן לבין הילד.

העמדות החינוכיות של האמהות נמדדו על ידי שאלון ''הורה כמורה'', הבודק את התייחסות ההורה אל עצמו ואל ילדו בזיקה ללמידה, משחק ויחסים חברתיים. (Storm, 1984 ).

מרכיבי התיווך של האמהות נבדקו על ידי הסולם התצפיתי לתהליכי תיווך, המאפשר מדידת תהליכי אינטראקציה בין הורים וילדים בגילאי 2-8 ויצירת פרופיל של נקודות חוזק וחולשה בתהליכי התיווך. (1990 Lidz).

מתוצאות המחקר ניתן ללמוד כי קיים קשר משמעותי בין רמת העמדה החינוכית של ההורה לבין רמת תהליכי התיווך המאפיינת את תגובות ההורה כלפי התנהגות ילדו. מסתבר שככל שרמת העמדה החינוכית של ההורה תהיה גבוהה יותר כך יהיה שימוש רב יותר בתהליכי תיווך רגשיים וקוגניטיביים כאחד.