שילובם של מדעים ואורינות בחטיבות הביניים בהכשרת מורים באוסטרליה

This is a chapter from the forthcoming Indiana University Press book :‘Connected Science: Strategies for Integrative Learning in College’ edited by Tricia A. Ferrett, David R. Geelan, Whitney M. Schlegal, and Joanne Stewart.

Until publication it can be cited as: Geelan, D.R. (in press). Linking Integrated Middle-School Science with Literacy in Australian Teacher Education. In T.A. Ferrett, D.R. Geelan, W.M. Schlegel & J.L. Stewart (Eds in press). Connected Science: Strategies for Integrative Learning in Science.
Bloomington, IA: Indiana University Press

תכנית הלימודים הבית ספרית להכשרת מורים לחטיבות הביניים,The Middle Years Schooling Program-MYS שפותחה באוניברסיטת קווינסלנד בקמפוס איפסוויץ, (University of Queensland's Ipswich capus (UQ Ipswich) הינה מהמובילות בתכניות ההוראה לחטיבות הביניים.

כמודל לפיתוח התכנית שמשה הרפורמה בלימודי חטיבות הביניים בארה"ב, אך היא צמחה והתפתחה מבחינת תכנית הלימודים והתוכן בתחילת שנות האלפיים על מנת לענות על דרישות בתי הספר בקווינסלנד באוסטרליה. זאת תכנית חדשנית המשיגה תוצאות מעולות. בוגרי התכנית מוכשרים להיות מורים בכל מסלולי ההוראה בבית הספר. משתתפי התכנית באים משני מקורות, האחד, בוגרי אוניברסיטה בשתי התמחויות, ראשית ומשנית והשני, בוגרי אוניברסיטה בהתמחות אחת מורחבת. הוא נחשב כקורס לתכניות לימודים והוראה ומטרתו להכשיר את המורים הצעירים להורות מדעים בחטיבת הביניים. הקורס מדגיש את פיתוח ידע התכן הפדגוגי במדע בבית הספר. כל מורה חייב לקחת את הקורס אם ברצונו לקבל תואר של בוגר התכנית. הבטחון הנרכש והידע של המורים הצעירים, הוא לא האתגר היחיד שעליהם להתמודד אתו במסלול הכנתם להוראה בבתי הספר בקוויסלנד.

 תכנית הלימודים בקווינסלנד מגיל הגן עד גיל 10 הינה בעלת פתיחות וגמישות גדולות מאד. היא כוללת מספר רב של נושאים אך איננה מכתיבה את סדר הוראתם. התכנית אמורה לתת הדרכה כללית למורים כדי שיוכלו לפתח את תכנית העבודה המועשרת שלהם במסגרת התכן הבית ספרי וכמענה לצרכי התלמידים. כמו בכל מסמך תכנית לימודים, יש מקח של קח ותן בין ספציפיות ונוסחאות לבין פתיחות וגמישות. אולי זאת הכללה רחבה מדי, אך כותב המאמר אומר, שלעיתים הוא חושב על האיזון במונחים של "תפריט" צמוד והדוק תומך במורים בעלי הכשרה מועטה אך חונק מורים מעולים בעוד שתכנית לימודים גמישה ולא מוכתבת, תגרום למורים חסרי ידע ללמד באופן שטחי בעוד שלמורים מצטיינים ניתנת הגמישות להשיג מצויינות.

למורים יש טווח מצבים כדי לדעת היכן נמצא האיזון, אבל זה נכון שהכמות והאיכות של הוראת מדעים בבתי הספר בקווינסלנד מגוונת מאד. חלק מהסטודנטים מקבלים חינוך יצירתי, מצויין, עם הרבה ניסויים והתנסויות והבנה טובה של אופי המדע בעוד שאחרים מקבלים חינוך משעמם, מינימלי המבוסס על ספרי לימוד וניירות עבודה או בכלל לא.

משתתפי הקורס הגיעו מכל תחום גישות נרחב זה ולכן הם מביאים איתם מגוון של רקעים, התנסויות, גישות ויכולות. תכנית קווינסלנד צריכה להתמודד עם בעיה נוספת והיא העדפת אורינות קריאה וכתיבה ואורינות בחשבון על ידי הממשלה הלאומית בשל היותן מדדים לחינוך והשכלה בקנה מידה בינלאומי.

האקדמיה הלאומית האוסטרלית למדעים פועלת בנושא ופיתחה עד עכשיו, עשרה מערכי שיעור ראשוניים , כמו, מזג האויר בעולמנו, ספארי בחצר בית הספר, להסתחרר בחלל, הבאים להתמודד עם הבעיה של חוסר בהקצאת שעות ללימוד מדעים. אלה דוגמאות, יותר מאשר תכנית הוראה אקסקלוסיבית, מטרות ההתפתחות המקצועית של מורים צריכות להיות מכוונות לציוד המורה בידע, מיומנויות ובטחון עצמי לפיתוח יחידות ההוראה שלהם להשלמת יחידות קישור ראשוניות. התפתחות מקצועית צריכה להתמקד גם היא, בפיתוח המיומנויות הפדגוגיות, כמו, שאלת שאלות מתאימות ומספיקות והנחיית החקר של הסטודנטים. קיימת נטיה לכיון זה של הוראה אך התהליך נמצא בתחילת הדרך.

לצורך בניית קורס למורי חטיבת ביניים טירונים, המחבר נעזר בנסיון שצבר בנושא בעבר. הוא לימד באוניברסיטת אלברטה בקנדה, קורס בהוראת המדעים בפיסיקה ומתימטיקה, לכל הסטודנטים היה רקע עמוק בפיסיקה ו/או כימיה והם אהבו ונהנו ממדע, הם היו בעלי בטחון עצמי רב ביכולת שלהם להבין ולהסביר רעיונות מדעיים והתלהבו מהאפשרות והאתגר לעזור לסטודנטים להבין. גם המחבר למד רבות מהקורס, אך האתגר היה שונה מזה שבקורס הנוכחי MYS.

היו ארבע דברים ספציפיים בקורס בקנדה, שהנחו אותו בבניית הקורס הנוכחי:

*איטרציות (הישנות ) ושיפור מתמשך של התהליך.

*שלושה נושאים, שהיוו פועל יוצא של הוראה קריאה ורפלקציה מתמשכת :
1. אנחנו מלמדים איך שאנחנו לומדים ללמד. 2 . יחסים הם המפתח להוראה. 3 . לומדים בונים ידע חדש על בסיס הידע הקיים.
*תכנית לימוד, מדע, חברה , טכנולוגיה וסביבה.-STSE

*גישה מיוחדת לפיתוח תכנית לימודים ותכנון יחידות לימוד המבוססת על STS שפותחה על ידי Roberts והורחבה על ידי Jenkins.
הקורס בקווינסלנד נמשך סמסטר אחד והוא יועד למורים טירונים בחטיבת הביניים. במסגרת הקורס לומדים לתכנן שעור בודד, או שעור קצר על פעילות מעבדה או יחידת לימוד, מתוכננות ואינטגרציה שלהן ביחידת לימוד שבה תופס המדע חלק נכבד.

הסטודנטים הבאים לקורס, בעלי רקע שונה ונרחב, מבחינת ידע, מיומנויות, ועמדות ביחס למדע ולהוראת המדעים. המטרה להכשיר אותם להורות מדעים תוך 9 שבועות נראית כבלתי ניתנת להשגה. לכן המשימה היא, לצייד אותם בידע ומיומנויות מלאים ככל האפשר וכן על פיתוח בטחון עצמי והתיעלות עצמית בהוראת מדעים. זה בלתי אפשרי ללמד את המשתתפים גם תכן מדעי רחב בפרק זמן כה קצר. המורים הטירונים מונחים לערוצים לפיתוח ידע התכן העצמי שלהם. הקורס מתמקד בעזרה לסטודנטים בפיתוח תכן ידע פדגוגי, ידע ספציפי על מה המשמעות להורות מדעים ואיך להתנהל כשעושים זאת.

כלי הערכה שנעשה בו שימוש היה פיתוח פרופיל אישי ומקצועי ברשת. הסטודנטים התחילו בפאזה, מי אני? וזה הביא את כותב המאמר שוב לנקודה שהסטודנטים , תמיד, יותר מגוונים, מענינים ומתענינים, מאשר אנו חושבים. הפאזה הבאה היתה, מי אני, כמורה? כמעט אף אחד מהסטודנטים, לא אמר שזה בגלל החופשות הארוכות. הם ראו בהוראהשליחות. הפאזה האחרונה היתה לאחר שהתנסו בהוראה בחטיבת ביניים במשך 7 שבועות שבה ענו על השאלה, מה למדתי על עצמי כמורה? במקרים רבים הסטודנטים דיווחו על התפתחות הבטחון העצמי שלהם כמורים. התייחסות זאת הורדה מהגירסה הבאה של הקורס ובמקומה הוכנסה התייחסות הדוקה יותר לאוריינות החינוך הבין לאומי למדעים ונושאים עכשיווים בהוראת המדעים.

פעילויות נוספות בקורס היו, להרכיב מספר ניסויים מדעיים קצרים בדיסיפלינות השונות של מדע. בניסויים אלה נעשה שימוש בכלים וחומרים הנמצאים בשימוש ביתי כגון חומציות ובסיסיות של חומרי מזון וניקוי ובדרך זאת להגיע להבנה יותר מתוחכמת ויישום של המושגים חומצה ובסיס. נעשה שימוש בכלי בית במקום בכלי מעבדה וזה, בין היתר, נותן פתרון במקומות בהם כלי מעבדה אינם בהישג יד.

בהמשך עובר כותב המאמר לנושא קישור האוריינות למדע. החומרים או הכלים הראשוניים בהם נעשה שימוש לקישור אוריינות למדע, עושים הפרדה בין אוריינות מדעית לאורינויות של מדע. הם מגדירים אוריינות מדעית כידע מדעי, מיומנויות וגישות שסטודנטים צריכים לפתח בכיתות המדעים שלהם בבית הספר בימי חייהם על מנת שיוכלו להשתתף בחיי הקהילה כאזרחים פעילים בעלי ידע ורקע מדעי. אוריינות של מדע הינה מכלול מיומנויות של כתיבה, קריאה ודיווח על נושאים שמהווים חלק חשוב של המדע. החומרים המחברים הראשוניים הנחוצים עושים שימוש בלימוד ניסויים והתנסויות מדעיים כתכן בפיתוח האורינות למדע אצל הסטודנטים.

המטרה היא הרבה מעבר לדו"ח המעבדה המסורתי ואמנם הם גילו את הקשר המחבר בין ראיה מדעית לבין קבלת החלטות במסגרת החברתית ולמדו דרכים לטיפול בנושאים שנויים במחלוקת בכתה, מבלי לכפות את דעותיהם ואמונותיהם. באמצעות דרך הוראה זאת, הסטודנטים התגברו על הרתיעה והפחד הראשוניים מלימוד והוראת מדעים. היא הגבירה את המוכנות, הבטחון העצמי שלהם ואת העניין שהם מגלים במדע. הם הצליחו בהוראת תפיסות מדעיות חדשות, באינטגרציה של מדע ואורינות בניסיון החיים של התלמידים.

קישור למאמר המלא באנגלית

למידע נוסף אודות מחבר המאמר באוסטרליה

הסיכום נכתב ע"י ד"ר גילה אולשר ממכון מופ"ת