רישות של קהילות מקצועיות לומדות

Thompson, J., et al. (2019). Launching networked PLCs: Footholds into creating and improving knowledge of ambitious and equitable teaching practices in an RPP. AERA Open, 5, 3, 1-22

עיון, מחקר ופרקטיקה בקהילות מקצועיות לומדות

רוב הקהילות המקצועיות הלומדות מיועדות לטפח תרבות קולגיאלית, שיתופית והתנסותית של צוותי חינוך ולהקנות להם ידע חדש. במהלך הסדנאות הללו, המורים מוזמנים להתרשם מעוגנים מקצועיים של מורים, מנהלים או חוקרים אחרים, לפרש אותם, להתאים אותם לצרכיהם ולהשתמש בהם בעצמם. בין היתר, את הקהילות המקצועיות הלומדות ניתן להניע לפעולה בדרכים הבאות:

1) רפלקציה עצמית;

2) רכישת מיומנויות חדשות;

3) שיח קבוצתי;

4) מחקר משותף;

5) התחקות אחר בית ספר אחר;

6) הוראה בצוותים;

7) האזנה להרצאות;

7) הצבת מטרות שנתיות ומעקב אחריהן.

רישות של קהילות מקצועיות לומדות

קהילות מקצועיות לומדות אינן מממשות את מלוא הפוטנציאל שלהן אם הן נותרות מבודדות מרשת מקצועית ענפה. רישות של קהילות מקצועיות לומדות לגופים נוספים יכול להעצים את יכולת החשיבה הביקורתית, את תחושת המסוגלות העצמית של המורים, את התהליכים הלימודיים ואת הישגי התלמידים. כדי לחתור לשיפור, על הקהילות להתקבץ במבנים שבהם המשתתפים מגיעים ממגוון של בתי ספר במחוז הלימוד מתוך מטרה לטוות רשת מקצועית ברמה האזורית.

מנגד, השאיפה לחבר בין תתי-קהילות לבין גורמים רלוונטיים מתחומי החינוך או התעשייה הינה מוגבלת ומאותגרת על ידי היבטים ארגוניים ומקצועיים. כך, למשל, מבחינה ארגונית הקהילות מתמודדות עם חוסר זמן, עומס עבודה של משתתפים, חוסר התאמה בין רמות ההשקעה של כלל חברי הקהילה וחוסר שביעות רצון של ראשי התוכניות. מבחינה פדגוגית, המשתתפים נבדלים זה מזה בתחומי הידע ומתקשים ליישם את שיטות העבודה החדשות בבית ספרם.

מתודולוגיה

בין השנים 2012 לבין 2017 נערכו תצפיות מוקלטות ב-62 קהילות מקצועיות-מחקריות לומדות. במקביל, נערכו ראיונות עם 96 מורי מדעים משמונה בתי ספר על-יסודיים במדינת וושינגטון, ארה"ב, שלקחו חלק בקהילות הללו. הייחוד של מחקר זה הוא בשילובם של מדענים וקואצ'רים בקהילות הלומדות שנבחנו. לבסוף, נותחו תוצרי הקהילות וחולקו למשתתפים משובים.

לומדים, ממריאים, נוחתים

הקהילות המקצועיות שגובשו ופעלו העניקו למורים מסגרת תומכת שבה הם חשו שותפות-גורל וזכו לתרומה מקצועית. זאת ועוד, הקהילות סייעו להם להשתפר בעבודתם השוטפת באמצעות קבלת מידע רלוונטי, שיח ענייני, סיעור מוחין והיחשפות לשיטות הוראה וכלים טכנולוגיים חדשים. לא זו בלבד, המורים בחנו מחדש דרכים לקידום תלמידים ולהתנהלות נכונה מול מנהלים ואף פיתחו תיאוריות בתחום החינוך.

עם זאת, חלק מן המשתתפים חש אכזבה מתפוקת הקהילה. לפיהם, תחומי הידע והפרקטיקה של המשתתפים היו שונים מהותית ובשל כך נמנעה למידה קולגיאלית. בנוסף, המורים הגיעו מבתי ספר נבדלים לחלוטין מבחינה סוציו-אקונומית ותרבותית והשיח התפתח לעיתים לכיוונים בלתי-רלוונטיים.

דיון ומסקנות

בכוחן של קהילות מקצועיות לומדות לפתח שפה משותפת וליצור תחושת קולקטיביות באמצעות בחינה רפלקטיבית, ביקורתית ומחקרית של סוגיות ובעיות כלליות ופרטניות של צוותי חינוך. בנוסף, שיתופי הפעולה בין המורים לבין החוקרים, כמו גם מעורבותם של קואצ'רים בקהילות הלומדות, הניבו תובנות יוצאות-דופן. לשון אחרת, החוקרים והקואצ'רים קידמו את שיתופי הפעולה, הרחיבו את הרשתות המקצועיות, סייעו לפתח חזון פדגוגי ועודדו מורים להתנסות ולא לחשוש לטעות.

עם מבט לעתיד, אחד האתגרים הגדולים ביותר בהנעת רפורמות בחינוך היא להצליח להעניק תמיכה מקצועית למורים לאורך זמן. כדי להתגבר על מכשול זה, קהילות מקצועיות לומדות, המפגישות בין מורים לבין אנשי מקצוע נוספים, כגון חוקרים וקואצ'רים, יכולות לסייע בקידום האלמנטים הבאים:

• פיתוח מקצועי;
• חיזוק תחושת המסוגלות העצמית;
• הסתגלות לשינוי;
• אימוץ של פרקטיקות הוראה חדשות;
• שיפור כלל-מערכתי.

למאמר המלא

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא התפתחות מקצועית