קריטריונים להערכת מחקר פעולה

מקור: מחקר פעולה: מורים חוקרים את עבודתם, תל אביב: מכון מופ"ת, 1999.

מקניף (Mcniff, 1988, 1995) מציגה מספר שאלות: מי מחליט למי נתונה הזכות/החובה לחקור? למי נתונה הגישה לממצאי המחקר? מי אמור להחליט מהו מחקר טוב? איזה תהליך של קבלת החלטות יש לקבוע, ומי מחליט על התהליך? וכן, כאשר מדובר בהערכת עבודת מחקר או דו"ח מחקר, מי הוא השופט המוסמך, מי קובע אותו? מי הוא הגוף האמור לקבוע, ומי המחליט באילו קריטריונים יש להתחשב? מהם הסטנדרטים לשיפוט שמשתמשים בהם, ומי קובע אותם? האם להתייחס לקריטריונים המוצעים על ידי החוקר, לערב את המתבוננים הביקורתיים, להעמיד ועדה לקביעת סטנדרטים? האם אנשי אקדמיה בלבד צריכים לקבוע את הקריטריונים לתקפותו או לאי- תקפותו של המחקר, או של מערך המחקר? וכן, מה מקומו של החוקר במחקר פעולה בהערכת מחקרו? כל השאלות הללו ואחרות עוסקות, כמובן, גם במערכת הצדק, האתיקה וזכויותיו של החוקר כיחיד.

הויכוח מתמקד סביב הסוגיה: האם אנשי השדה צריכים או מסוגלים לקבוע את הקריטריונים להערכת עבודתם? ובתנאים אלו, כיצד ניתן לשמור על סטנדרטים של מצוינות בתחום המחקר, ומי יכול או רשאי לקבוע, שעבודת המחקר אכן עומדת ברמה מדעית נדרשת? גוברת האמונה, בעיקר בין אנשי אקדמיה העוסקים במחקר פעולה באנגליה, שגם על מבצעי המחקר לקחת חלק בתהליך ההערכה ולהציע קריטריונים להערכת עבודתם.

מרביתם סבורים שניתן להעמיד נורמות הערכה באמצעות משא ומתן בין מבצעי המחקר למעריך. גישה זו מתחשבת בסוגיית מערך יחסי הכוחות בין כל השותפים, והיא עומדת לעתים קרובות במרכזו של מחקר פעולה. מכיוון שמחקר פעולה הוא תוצר של תהליך ספיראלי ומעגלי, הרי בכל שלב של המחקר ניתן לבחון אם החוקר, כאיש חינוך, התקדם בהדרגה משלב לשלב על פי הקריטריונים שקבע ועל-פי ההנחות שהעמיד בראשית המחקר. ההערכה הנעשית בין שלב לשלב מעצבת את השלב הבא אחריו. עם סיום המחקר ומסירתו להערכה, תתקיים הערכה מסכמת על פי הקריטריונים שנידונו ושחלקם מפורטים בהמשך.

אליוט (Elliot, 1995) מציג כמה מרכיבי איכות להערכת "מחקר פעולה טוב". הוא מציין כי איכותו של המחקר נעוצה בטיבם של החוקרים, באופי המחקר ובמידה שהוא משיג את מטרותיו החינוכיות. אליוט מזכיר את המרכיבים הבאים, לדוגמא:

·  המורים משתמשים במחקר כדי להיות יזמים של פעילות ובוחנים מתמידים של דרכי פעולה חדשות כדי להגשים את המטרות שלהם.
·  המחקר ותוצריו מאפשרים להם לבנות מחדש את התיאוריות שעל פיהן יפעלו בעתיד.
·  למחקר פעולה יש מטרה פדגוגית הכוללת בתוכה חזון חינוכי, וכל העוסקים בו מתחייבים ליישמו הלכה למעשה.

המחקר בודק את תהליך השינוי:

• התמקדות פרקטית – עד כמה המחקר מתמקד בשינוי המתממש בשטח.
• הלימה למטרה פדגוגית המוצהרת מראש. במקרה זה המחקר מלקט ראיות לגבי מידת ההתאמה או אי ההתאמה בין הנעשה בשטח לבין המטרה.

· המחקר מזהה את אי ההתאמות בין השאיפות לנעשה בשטח ומסביר אותן, הוא מציג כשאלה את ההנחות והאמונות (תיאוריות) אשר עליהן מתבססת הפעילות החינוכית והאנושית הרחבה המתרחשת בכיתה. הסברים אלה יכולים לנבוע מסביבות חוץ כיתתיות, מן הסביבה החינוכית הרחבה – הממסדית, החברתית והפוליטית.

קבוצת מאוניברסיטת מזרח אנגליה ערכה סקר במטרה לזהות מרכיבים מרכזיים המשמשים אנשי אקדמיה המעריכים עבודות מחקר פעולה.

זיהוי המרכיבים נעשה במהלך הראיונות עם ראשי תוכניות למחקר פעולה בחמש אוניברסיטאות מובילות בתחום זה בבריטניה Sarland, 1995)).

להלן מרכיבי האיכות שזיהו אנשי האקדמיה מאוניברסיטאות אלו כ"קריטריונים ברורים מאליהם" (the obvious):

· איסוף סיסתמטי של נתונים תקפים.
· סקירה ביקורתית של ספרות רלוונטית ורמת התדיינות של החוקר עם הנתונים.
· יכולת פירוש הנתונים, ניתוחם והערכתם.
· שימוש מתאים בחומר תיאורטי במהלך שלב הפירוש והניתוח של הנתונים.
· שימוש נכון ופונקציונאלי בכלי מחקר ובמערך המחקר.
· איכות הדיון והוויכוח ובהירות המחשבה.
· היכולת להגיע לנתוני אמת שיוכרו ככאלה על ידי המעריכים והצוותים המלווים, ושימוש נכון במתודות מחקר.
· הצגה איכותית הניכרת ברהיטות הכתיבה.

מקניף, לומקס וויטהד (, 1996 Mcniff, Lomax, Whitehead) מציגים מערכת שונה במידת מה של קריטריונים להערכת עבודה במחקר פעולה:

· המידה שבה התוצרים הם בעלי משמעות לסביבה הנחקרת הקרובה והרחוקה.
· מידת השינוי שחל בסביבה הנחקרת כתוצאה מהפעולה שליוותה את המחקר
· הצלחת החוקר לשכנע במידת האותנטיות של ממצאיו
· רמת הביקורת והמקצועיות שבהן העריך החוקר את מוצרי המחקר
· מידת האינפורמציה ורמת הכלים שניתנו לקורא לשם ביקורת רמת הכתיבה והצגת המחקר.

בעיה מרכזית בהערכת עבודת מחקר פעולה קשורה לפערים בין הרקע המחקרי של המעריך וזה של החוקר. לדוגמא, הקריטריונים שמביא איתו מעריך אקדמי, בעל ראייה מחקרית פוזיטיביסטית מובהקת, נסמכים על בסיס ידע וניסיון שונים מתפיסת ההערכה וסדר הקדימויות מנקודת ראותו של מבצע מחקר פעולה.

ביבליוגרפיה

Elliot, J. (1995). "What is a good action research? some criteria". Action research, issue no. 2, pp. 10-11.

Mcniff, J. (1988). Action research, principles and practice. London, Routledge.

Mcniff, J. (1995). Action research for professional development. Concise advice for new action researchers, Hyde publications.

Mcniff, J. Lomax, P. Whitehead, J. (1996). You and your action research project, Hide publications, London and new York.

Sarland, C. (1995). "Culling criteria: tutor discussion of high quality, " in: action research dissertation and thesis. Address to the European conference on educational research (ECER), BATH: SEPTEMBER 1995.