קהילה המקדמת הכוונה עצמית בלמידה באמצעות תהליכי הערכה פנימית

מאת: דליה עמנואל , איריס ברקוביץ , עירית דיאמנט , כרמלה גינת , אבריאלה עמית
מילות מפתח: בתי ספר הכוונה עצמית הכוונה עצמית ללמידה הכשרת מורים התפתחות מקצועית קהילה לומדת קהילת לומדים קהילת מעשה בחינוך קהילת עמיתים תהליכי הערכה
מקור:
 
ראו המצגת המקורית המלאה בסרגל מצד ימין
 
 
המצגת מכסה את הנושאים הבאים:
 
מהי קהילה מקצועית לומדת?
 
ארבעה קודקודי למידה של תלמידים ולומדים
 
הנחות יסוד: •   מעורבות פעילה של הלומדים •  תכנון לימודים במובן הרחב •  הכוונה עצמית של צוות בית הספר כנתיב מקביל לתרבות מתקיימת בכיתה. •  שיפור באמצעות שילוב בין סטנדרטים חיצוניים לבין סטנדרטים פנימיים •  הקהילה היא כוח מפרה (קולבורציה)
 
עקרונות מנחים: •   התמקדות בהיבטים הקשורים בלמידה ,•  קידום מתודולוגיה מעוגנת הערכה פנימית •  ההתבססות על למידה מניסיון הזולת •  התבססות על ספרות מקרים •  קקידום ההתנסות תוך כדי עשייה ( (Shulman, 1997- Learning by doing
 
 על אילו מאפיינים מושתתת הקהילה? 
ערכים משותפים •  אחריות משותפת ללמידת תלמידים ,•  ההדדיות וסימטריה בין המשתתפים ,  שיתוף פעולה המבוסס על למידה  •  יצירת שותפויות •  פתיחות •  אמון הדדי, כבוד ותמיכה (אקלים "משוחרר מאיום")
 
מטרות הקהילה
פיתוח מקצועי של סגלי הוראה בבתי הספר באמצעות:  •  יצירת הזדמנויות להערכה פנימית לצורך השגת שיפור•  פיתוח ויישום הכלי של מחקר פעולה, •  העמקת ההיוועצות והשיתוף באמצעות ניסיון מצטבר של בתי ספר אחרים.
 
הרכב הקהילה •  14 בתי ספר לאורך 5 שנים    (בין 6 ל-10 בתי ספר בשנה) , •  מנהלות (14)  •  מפקחות (3)  •  מנחות אקדמיות (5) , •  מורות ורכזות (25-40 בשנה) .
 •  שלושה סוגי סטנדרטים   •  סטנדרטים להפעלתה של הקהילה,•  סטנדרטים חיצוניים (בהתאם לכיווני המיקוד של בתי הספר). •  זיקה בין סטנדרטים פנימיים לבין סטנדרטים חיצוניים
 
מדוע סטנדרטים פנימיים:  מורים מסוגלים- •  להתחייב להם •  להעניק להם משמעות  •  ולהביא אותם לידי הגשמה,  , 2001 Hargreaves
 
מהן השאלות שהוצבו לבדיקת המתרחש בקהילה?  •  אלו מאפיינים של קהילה לומדת משתקפים בפעילות הקהילה המשתלמת?  •  כיצד תופסים שותפי הקהילה את תהליך הלמידה, תנאיו ותרומותיו למשתתפים ולבתי הספר? •  אילו קשיים ובעיות התעוררו במהלך פעילות הקהילה?
  
גישת המחקר והכלים לתיאור המתרחש בקהילה  •  שילוב גישות מחקר איכותית וכמותית   כלים לאיסוף נתונים:   משוב בסיומו של כל מפגש בית ספרי , •  שיחת משוב במפגש סיכום , •  ניתוח תוצרים בית ספריים  שאלוני משוב מסכמים
 
מבנה השאלון, •  פרטי רקע, •  היגדים הקשורים לעבודת הקהילה ,  (סולם ליקרט בן 4 דרגות) , •  היגדים הקשורים להפעלת  מחקר הפעולה בבית הספר (סולם ליקרט בן 4 דרגות) , •  שאלות פתוחות:  שביעות רצון, נקודות משמעותיות בפעילות הקהילה, הצעות לשיפור 
 
מהם הממצאים לגבי פעילות הקהילה?
 
תנאים בקהילה ,היגדים בשאלון  •  אני חשה שטופחו תנאי פתיחות ואמון בקהילה •  לבתי הספר בקהילה היו הזדמנויות להביא לידי ביטוי את ניסיונם הייחודי  •  אני מרגישה שמרבית בתי הספר שיתפו אותנו בקשיים אמיתיים שלהם •  התנאים שנוצרו במפגשים אפשרו לי להביע את דעותיי באופן ישיר •  ישנם קשיים והתמודדויות בית ספריות שאותם אין לחשוף בקהילה •  ככל שחלף הזמן פיתחתי מוכנות רבה יותר לחשוף בעיות ולבטים בפני עמיתיי המשתלמים בקהילה
 
השפעה על העבודה בבית הספרהיגדים בשאלון:  •  יש סיכוי שנוסיף ליישם את טכניקת מחקר הפעולה בבית הספר גם ללא קשר לשותפות בקהילה •  אוסיף ליישם חלק מהכלים של מחקר הפעולה לחקר תהליכים בבית הספר •  העיסוק במחקר פעולה בבית הספר שיפר את עבודת הצוות שלנו •  העיסוק במחקר פעולה השפיע על העבודה השגרתית של בית הספר  •  העיסוק במחקר פעולה בבית הספר הביא אותנו לתובנות חדשות
  
מחקר הפעולה בבית הספר כאתגר היגדים בשאלון:  •  אם זה היה תלוי בי, הייתי מפסיקה את מחקר הפעולה במהלך השנה •  היומרה לעסוק במחקר פעולה במסגרת בית ספרית מנותקת מהמציאות •  מחקר הפעולה תבע היקפים בלתי אפשריים של מאמץ
 
 המנחות וצוות בית הספר היגדים בשאלון •  ההכנה למפגש בבית הספר שלי היתה טובה  •  שיתוף הפעולה בין צוות המנחות לבין בתי הספר המשתתפים, תורם לקידום הקהילה •  לא תמיד חשתי שקיבלתי סיוע כשנזקקתי לו  •  צוות המנחות האקדמי סייע להעמקת התהליך שלנו במחקר הפעולה .
סיכום ומשמעויות •  הנושאים למחקר הפעולה שנבחרו על ידי בתי הספר היו משמעותיים להם. •  פותחו כלי מחקר ונערך מחקר שיטתי של הנושאים הנבחרים על ידי בתי הספר. •  נוצרו צוותי עבודה בבתי הספר שהגבירו את מעורבותם של המורים. מורים חדשים נתרמו גם הם. •  במפגשי הקהילה נוצרו תנאים שאינם מאיימים ומאפשרים פתיחות בעבודה, קולבורציה ותמיכה הדדית. 
  
 פותחה גישה מושכלת להתמודדות באמצעות שיתוף עם בתי ספר אחרים ועם הצוות האקדמי ובאמצעות הניסיון המצטבר. •  חל  שינוי בתובנות במידה רבה.הפיכת התובנות לעשייה- דורשת זמן רב יותר. 
קשיים ובעיות •  יכולת התמיכה של הקהילה בבתי הספר - מוגבלת. •  הפעלת מחקר פעולה בבית הספר דורשת משאבים שאינם נמצאים בסדרי הקדימויות של מעצבי ההחלטות במערכת החינוך.  •  מחקר פעולה אינו מעוגן בתפישה כללית והוא ניתפש כמותרות.•  חסרה מסורת של מורים חוקרים, ואין כל גמול רשמי. אין ציפייה ממורים לחקור את עבודתם.
סיכום ומשמעויות 
מה  המשמעות של הקהילה?  •  בפעילות קהילות חשוב להדגיש את הזיקה בין תכנון לימודים לבין פיתוח סטנדרטים פנימיים –לצורך קידום תפקודי מורים ותלמידים. •  קהילה שבה נוצרים מנגנונים לביזור ידע וניסיון- מהווה דגם לפיתוח מקצועי של מורים ומנהלים. •  תמיכה מתמשכת של גורמים אקדמיים תורמת לביסוס קהילות למידה המתפקדות לאורך זמן .• פיתוח ספרות מקרים אותנטית אמצעותה מתחבטים ומתמודדים בתי הספר- הוא פוטנציאל עשיר להכשרת מורים, מנהלים ומדריכים.•  קשרי הגומלין הרצויים בין מוסדות אקדמיים לבין בתי הספר – הוא דגם מאפשר, בו התיאוריה תורמת פרשנות לעבודת השדה.•  הקהילה ממחישה את המשמעות שללמידה מתמדת במספר ערוצים:חקר העצמי, למידה מן הזולת ולמידה משותפת.
 
 
    לפריט זה התפרסמו 1 תגובות

    קהילה = קבוצה / כיתה/ חדר מורים , בעיני היא כלי בעל כוח מניע ללמידה משמעותית . האינטראקציה החברתית המתרחשת (במקומות בהם מעודדים למידה חברתית…) בעת למידה מהווה בעיני כלי רב עצמה ללמידה. האינטראקציה החברתית מאפשרת למידה מניסיון אישי ומניסיון הזולת, מאפשרת יישום של ערכים כמו הדדיות – אני לומד ומלמד, קבלת האחר, היוועצות ושותפות, פתיחות ואמון הדדי. כל אלו מאפשרים למידה תוך כידי קיום שיח דידקטי מקדם ומתווך על ידי מורה מודע ומאפשר. מורה המודע לחשיבות תהליך הלמידה החברתי- קהילתי יהיה מודע לחשיבות המעורבות האישית של כל אחד מחברי הקהילה בתהליך הלמידה של עצמו ובכך יפתח מודעות עצמית ליכולות, לנקודות לחיזוק ויאפשר לתלמיד קביעת מטרות אישיות ביחס לעצמו בתהליך הלמידה= סטנדרטים אישיים.תהליך כזה בהחלט יכל לקדם הישגי לומדים אף ביחס לסטנדרטים. חיצוניים. דורית לאורמנהלת חטיבה צעירה

    פורסמה ב 20/09/2012 ע״י דורית לאור
    מה דעתך?
yyya