צעירים בשנות העשרים לחייהם נזכרים במוריהם
מאת: טלי זייגר , חוה גרינספלד , רחל ארנון , פנינה פרנקל , עדנה רובין
מקור: דו"ח מחקר בין-מכללתי, המכללה האקדמית בית ברל – היחידה למחקר והערכה, 59 עמ'
רקע תיאורטי
התחום המחקרי העוסק ב"חקר זיכרונות" מנסה לאחרונה להאיר ולבחון זוויות חדשות בהבנת תהליכים ובגיבוש של תיאוריות בחינוך. מחקרים מגוונים העוסקים בזיכרונות מבית הספר מנסים לנתח ולהבין תופעות איתן החינוך מנסה להתמודד כיום.
דוגמאות למחקרים שעסקו בזיכרונות מבית הספר וזיכרונות על מורים (מוצגים בפירוט במחקר): וולס ועמיתים (Walls et al, 2001) ביקשו להפיק ידע פדגוגי מתוך זיכרונות של צעירים מתקופת בית הספר;מחקר עורך רב ממדי שערכו אנדרסון ועמיתים (Anderson et al., 2003) עסק בשאלה כיצד התלמידים תופסים את התרומה של בית הספר להסתגלות העתידית בחיים של תלמידיו; פאבר (Paver, 2005) מציעה שימוש בזיכרונות של בית הספר כאמצעי טיפולי; דוגמא לשימוש בזיכרונות לשם תיקון נזקי עבר מובאת במחקרה של קארותרס (Caruthers, 2005) בו היא מתארת תהליך של שימוש בסיפורי תלמידים על מוריהם בעבר כאמצעי להתמודדות עם תהליכי בידול, אפליה והפרדה גזעית בבית ספר בארה"ב; במחר של פילמר ועמיתים (Pillmer et al., 1995) נאספו זיכרונות של "אפיזודות חינוכיות" תוך מתן דגש למשקל ולהשפעה שלהם על המשך חייו של הפרט; השפעתם של המורים על התפתחות הדימוי העצמי של התלמיד כאדם בעתיד נחקרה באמצעות זיכרונות ונדונה גם בספרו של Robert B. Brooks (1993); ייחודה של אישיות המורה שנשארת בזיכרון ונזכרת כמות מפתח מתוארת בפירוט בספרו של יאיר (2006).
סקירת הספרות אודות מחקרים העוסקים בהיזכרות אפיזודית-אוטוביוגרפית בכלל והיזכרות באירועי חינוך ובמורים בפרט מעלה מספר היבטים עיקריים המהווים מדדים בבדיקה המחקרית. ניתן לסווגם לשלוש קבוצות: היבטים הקשורים לתוכן של זיכרונות, היבטים הקשורים לאפיונים חיצוניים ומטא קוגניטיביים של הזיכרונות ובדיקת הקשר בין ההיבטים התוכניים והחיצוניים של הזיכרונות על מורים לבין אפיוני רקע של הארת הנזכר, כישורים, פעילויות ועמדותיו בנושאים קשורים.
מטרת המחקר לבדוק כיצד צעירים בשנות העשרים לחייהם זוכרים את המורים הטובים והגרועים שלימדו אותם. שאלות המחקר מבוססות על שלושת המדדים שהוזכרו לעיל:
א. תוכן הזיכרונות: מה זכרו? אלה נושאים הועלו בזיכרונות ואלה נושאים הושמטו? מה מאפיין את השיח של סיפורי ההיזכרות?
ב. מסגרת ההיזכרות במורים: מהם ההיבטים המטא קוגניטיביים הקשורים בהיזכרויות אלו?
ג. קשר בין הזיכרונות לאפיוני הזוכר: הקשר בין הזיכרון שהועלה למי זוכר אותו.
שיטת המחקר
המחקר חולק לשני תתי מחקרים. הראשון בעל אופי כמותי והשני בעל אופי איכותי ולכן מופעלות בו שיטות עיבוד איכותיות של ניתוחי תוכן וחקר השיח ושיטות עיבוד כמותיות של ניתוח רגרסיה.
הנבדקים
המדגם מנה 349 נבדקים – 176 בחלק הראשון ו-173 בחלק השני. הנבדקים הם צעירים בשנות העשרים לחייהם, חלקם סטודנטים במוסדות אקדמיים (אך לא לומדים הוראה).
כלי המחקר
א. שאלון סגור המזמין את הנבדק להיזכר בשלושה סוגי מורים שלימדו אותו (מעולה, גרוע, בינוני), ולתת הערכה לכל מורה במימדים נתונים.
ב. שאלון פתוח המזמין את הנבדק להיזכר במורה מעולה וגרוע שלימדו אותו ולתאר אותם.
לאחר שיקולים של שילוב בסיס תיאורטי עם עבודה אמפירית, פיתחו החוקרות על סמך הפסרות המחקרית העוסקת בדמות המורה (ארנון, גרינספלד, זייגר, פרנקל ורובין, 2005) מודל בעל שלושה ממדים; ההיבט שבו הוצגו תיאורי המורה החל מהמורה עם עצמו, עבור דרך זה שבו המורה ניצב מול תלמידיו, המורה במערכת החינוך ודמות המורה בציבור הרחב. בשל הקושי לעבוד עם מודל בעל שלשוה ממדים, הוא פורק לטבלה דו-ממדית המצליבה את שני הממדים הראשונים של "היבט ההתייחסות" עם "תחום הפעילות" ואליה התווסף הממד השלישי של "רמת החיוביות".
להלן הסכמה המתקבלת לארגון וסיכום תכנים של זיכרונות אודות מורים
| תחום הפעילות / היבט ההתייחסות | פיזי-חיצוני | קוגניטיבי-ארגוני | אישיותי-ערכי |
| המורה עם עצמו | הופעה | ידע ואינטליגנציה למידה עצמית | מוטיבציה: אפיונים מוטיבציה: התנהגויות תכונות אישיות |
| המורה עם תלמידיו | | רפרזנטציה של הידע מתן מטלות והערכה ניהול כיתה | יחסים עם תלמידים הגינות כלפי תלמידים |
| המורה במערכת החינוך | תנאים פיזיים בביה"ס תנאי עבודה | אוטונומיה | יחסים עם דמויות שונות |
| המורה בציבור הרחב | מעמד חברתי-כלכלי | | השקפת עולם |
זיכרונות של מורים – דיון בממצאים
תוצאות המחקר הראשון מצביעות על האפיונים הקריטיים המשפיעים על ההערכה הכוללת של המורים. מתוך 18 אפיונים הלקוחים מכל תחומי הפעילות של המורים כחמישה אפיונים המצליחים להסביר טוב ביותר את ההערכות הכלליות שקיבלו אותם מורים. אפיונים אלה שנמצאו גם במחקרים קודמים (ארנון ובר-זוהר, 2002) הם בבחינת כישורי מפתח שיכולים לשמש כיעדים בהכשרת מורים וגם כבסיס להערכות מורים. שני אפיונים קשורים להיבט הקוגניטיבי:
1. "יודע להסביר טוב את החומר"
2. "מתחשב ברמות למידה שונות של התלמידים"; ושני אפיונים קושרים להיבט הבין אישי והערכי של תפקיד המורה:
3. "סימפטי ונחמד"
4. "מטפח חיי חברה". האפיון החמישי:
5. "נותן ציונים מדויקים והוגנים" הוא תוצר של שילוב בין היבטים קוגניטיביים להיבטים ערכיים.
2. "מתחשב ברמות למידה שונות של התלמידים"; ושני אפיונים קושרים להיבט הבין אישי והערכי של תפקיד המורה:
3. "סימפטי ונחמד"
4. "מטפח חיי חברה". האפיון החמישי:
5. "נותן ציונים מדויקים והוגנים" הוא תוצר של שילוב בין היבטים קוגניטיביים להיבטים ערכיים.
ממצאי המחקר השני אישרו את החשיבות של תכונת ההגינות של מורים, במיוחד באשר למורים הגרועים.
בניתוח הגורמים שנערך לאפיונים נמצא כי בדומה למרכיב ההערכה, שני האפיונים הראשונים טוענים גם את הגורם הקוגניטיבי וגם את הגורם הבין-אישי. באופן לא צפוי הגורם הבין-אישי במשקל גבוה יותר מהגורם הקוגניטיבי. תוצאה זו מצביעה על החשיבות הרבה שיש למעורבות האישית של המורה בהוראה גופה, היכולת לקחת בחשבון מצד אחד את הידע ומצד שני את התלמידים הניצבים לפניו. יכולת זו היא ההופכת אותו, ככל הנראה , למורה מעולה. יש להדגיש שהשילוב לא מוריד את משקל השליטה בידע, להפך. רק מורה השולט בידע היטב מסוגל לעשות את השילוב המבורך הזה. "דווקא כעת, בעידן האינטרנט בו לכאורה 'הידע מצוי שם לכל דורש', עולה חשיבות המגע האישי של המורה בהקניית הידע. זהו אותו מגע של הוראה טובה, של יציקת מושגים אינטואיטיביים לתוך תכני הלימוד, של התאמה לרמה השכלית ולתחומי העניין של הפרט, שממצאי המחקר שלנו מצביעים עליו".
במחקר הנוכחי נמצא שיעור מסוים של זיכרונות שבו עולם הדעת הוזכר באופן מפורש. חומר זה בשל נדירותו מספק בסיס נתונים חשוב שניתן להפיק ממנו לקחים על דרכי הוראה ייחודיות למקצוע מסוים. כאשר הנבדקים נזכרים לא רק ש"זה היה מורה נהדר שהשאיר אותנו מרותקים" אלא ממחישים זאת בדוגמא הכוללת את נושא ההוראה, אנו מקבלים תובנה מעמיקה יותר באשר לדרכי הוראה.
במחקר השני נושא המוטיבציה תופס משקל נכבד וקיבל ביטוי בניתוח דמותו של המורה הגרוע.
בשרטוט דמותו של המורה הגרוע חוזרים ועולים אותם שני מרכיבים שהיוו את היסודות של דמות המורה המעולה: המרכיב הלימודי קוגניטיבי והמרכיב הבין אישי-ערכי. בניגוד למצופה, בתיאור המורים הגרועים דווקא בלט הפן הקוגניטיבי והבין אישי נוסף אליו. ואילו בתיאורי המורים המעולים, הנבדקים נזכרים באישיות המיוחדת שלהם, באנושיותם, בחמימות, באמפטיה ובאכפתיות (Noddings, 1984). לשני המרכיבים הנ"ל מתווספים המרכיבים של מוטיבציה וניהול הכתה. נושאים אלה אמנם לא הופיעו בשכיחות גבוהה בתיאורי המורים הגרועים אבל כמעט ולא הופיעו כלל בתיאורי המורים המעולים. מוטיבציה נזכרת כשהיא נעדרת אצל המורים הגרועים, אך אינה מוזכרת כתכונה המעצימה את דמות המורה הטוב. וכך גם ניהול כיתה. ניהול כתה "זורם" אינו נחרט בזיכרון ואילו ניהול כתה כושל על תוצאותיו השליליות נחרט בזיכרון.
הפיזור הרבה של הנושאים שהכילו התיאורים של המורים הגרועים לעומת הטווח הממוקד יותר של נושאים שהופיעו בתיאורי המורים המעולים הוא אחד הממצאים המעניינים שהתקבלו במחקר. מורה יכול להיות גרוע בשל מגוון נושאים רחב יותר מאלו שבעטים הוא נזכר כמורה טוב.
כמו כן הנבדקים מאריכים בתיאור המורה המעולה יותר מאשר בתיאור המורה הגרוע וגם מדווחים כי קל להם יותר להיזכר בדמות המורה המעולה מאשר בדמות המורה הגרוע. (ממצא זה נתמך ע"י מחקרים בפסיכולוגיה קוגניטיבית).
נושא המוטיבציה היה הבולט ביותר מבין הנושאים שהופיעו בתיאור דמות המורה הטיפוסי. בסך הכל ניתן לומר שהשואה בין המורה המצוי לבין המורה המעולה והגרוע הנמצאים משני קטביו הובילה את החוקרות למסקנה כי המורה המצוי קרוב הרבה יותר באפיוניו למורה הגרוע מאשר למורה המעולה.
לא התגלו הבדלים בולטים בין הזיכרונות שהעלו הצעירים מהמגזר החילוני לזיכרונות שהתקבלו מצעירי המגזר הדתי וגם לא הבדלים בולטים בין בנים לבנות, להוציא במדדים המטא-קוגניטיביים: התקבלו תיאורים ארוכים יותר במגזר הדתי מאשר בחילוני וכן נמצא כי בנות מאריכות יותר בתיאורים מאשר הבנים.
המלצה להכשרת מורים
פבר (2005) מציעה שההזכרות בתקופת בית הספר יכולה להוות מעין תהליך טיפולי לאנשים בכלל ולמתכשרים בהוראה בפרט. אפשר להציע כי תהליך של העלאת "זיכרונות בית ספריים" הנעשית במסגרת סדנה מונחית על ידי מקצוען, יכול להיות תהליך חשוב שיש להמליץ על הכנסתו לתוכנית ההכשרה להוראה. כשם שמתמחה בפסיכולוגיה חייב לעבור שעות טיפול בעצמו, כך פרח ההוראה יצא נשכר מתהליך שבו הוא נזכר בעברו כתלמיד ולומד להכיר את כל נקודות התורפה והמושגים שהוטבעו בו. פרחי הוראה שישתתפו בסדנה טיפולית מעין זו, יזכרו בעברם כתלמידים, הכוחות והמאמצים שהשקיעו, התמיכה וההתנגדות שחוו, המשובים החיוביים והשליליים שקיבלו.ההזכרות בחוויות החשובות, המודעות להן וניתוחן תוך הכנסת תובנות עכשוויות, יכולים לחדד את הבנתו של פרח ההוראה באשר לדרך שבה הוא יתנהל מול תלמידיו, באשר לאווירה שיהיה בכוחו ליצור על מנת לעודד למידה, ובאשר לאני מאמין החינוכי שלו.
ביבליוגרפיה
ארנון, ר' ובר-זוהר, י' (1994). כיצד תופסים פרחי הוראה את המקצוע שהם עתידים לעסוק בו? דרכים להוראה, 2, 79-105.
ארנון, ר', גרינספלד, ח', זייכר, ט', פרנקל, פ' ורובין, ע' (2005). תארלי מורה: דמות המורה כפי שהיא מצטיירת בעיני צעירים בישראל, דוח מחקר שהוגש לרשום מחקר הבין-מכללתית, תל אביב: מכון מופ"ת.
יאיר, ג. (2006) מחוויות מפתח לנקודות מפנה על עצמת ההשפעה החינוכית, האוניברסיטה העברית בירושלים, ספרית פועלים.
Brooks, R., B. (1993). The Impact of Teachers: A Story of Indelible Memories and Self-Esteem.
Caruthers, L. (2005). The Unfinished Agenda of School Desegregation: Using Storytelling to Deconstruct the Dangerous Memories of the American Mind, Educational Studies.
Noddings, N. (1984). Caring: A feminine approach to ethics and moral education. Berkley, CA: University of California Press.
Paver, C. (2005). Plant some forget-me-nots. Times Educational Supplement; special section 1 p.32
Pillemer, D.B., Picariello, M.L., Law, A.B., & J.S. Reichman (1995) Memories of college: The importance of specific educational episodes. In D. Rubin (Ed.), Remembering our past: Studies in autobiographical memory. Cambridge: Cambridge University Press.
ביבליוגרפיה
ארנון, ר’ ובר-זוהר, י’ (1994). כיצד תופסים פרחי הוראה את המקצוע שהם עתידים לעסוק בו? דרכים להוראה, 2, 79-105.
ארנון, ר’, גרינספלד, ח’, זייכר, ט’, פרנקל, פ’ ורובין, ע’ (2005). תארלי מורה: דמות המורה כפי שהיא מצטיירת בעיני צעירים בישראל, דוח מחקר שהוגש לרשום מחקר הבין-מכללתית, תל אביב: מכון מופ"ת.
יאיר, ג. (2006) מחוויות מפתח לנקודות מפנה על עצמת ההשפעה החינוכית, האוניברסיטה העברית בירושלים, ספרית פועלים.
Brooks, R., B. (1993). The Impact of Teachers: A Story of Indelible Memories and Self-Esteem.
Caruthers, L. (2005). The Unfinished Agenda of School Desegregation: Using Storytelling to Deconstruct the Dangerous Memories of the American Mind, Educational Studies.
Noddings, N. (1984). Caring: A feminine approach to ethics and moral education. Berkley, CA: University of California Press.
Paver, C. (2005). Plant some forget-me-nots. Times Educational Supplement; special section 1 p.32
Pillemer, D.B., Picariello, M.L., Law, A.B., & J.S. Reichman (1995) Memories of college: The importance of specific educational episodes. In D. Rubin (Ed.), Remembering our past: Studies in autobiographical memory. Cambridge: Cambridge University Press.
yyya
נהניתי ומתכוון להשתמש בטניקה ובמידע ב"סדנת סטאג'"יישר כח, נתן