ציוני ישראל במבחני חינוך בינלאומיים – לא חזות הכל
למדידת הישגים במערכת החינוך חשיבות רבה ביותר אבל לא כאשר מאמצי המערכת מושקעים בהכנה ספציפית וממוקדת לשיפור הציונים במבחנים בינלאומיים כלומר בעניין שהוא אמצעי בלבד. הקושי האובייקטיבי בהערכת טיב החינוך ובפיתוח קריטריונים להערכה והטווח הארוך של התוצאות המצופות מביאים את המערכת למאמצי שיפור מיידי, למדידת הישגים פורמאליים ולהגדלת שיעור הזכאים לתעודת בגרות. כל אלה, תוך פיתוח תת תרבות של הישגיות שתרומתה להשגת המטרות הכוללות של מערכת החינוך בישראל היא חלקית בלבד. הרי אין קשר, או לכל היותר קיים קשר זניח בלבד בין תוצאות בחינה במתמטיקה לבין טיב בוגר מערכת החינוך כאדם ערכי, נאור, יצירתי ומועיל במדינה.
למאמר של יאיר בר-קול בעיתון "הארץ"
ראה גם :
האם אפשר למדוד חינוך? האם אתם יכולים להגדיר את משמעות החיים?
בגישה אנתרופולוגית- חינוכית איכות המורים בכל מדינה היא עניין מקומי ולא מדד להשוואה בינלאומית
ועכשיו הזמן לחינוך
נזקיה של תרבות המבחנים