פרויקט מיוחד ליום המורה: מורים והוראה בסין – בחינה ביקורתית

אל מול קשיים והתנגדות עזה, הצליח משרד החינוך הסיני ליישם רפורמות שהובילו את בתי הספר להצטיינות יתרה בקנה מידה עולמי.

מאמר זה מציג את המניעים, המטרות, הקשיים ודרכי הפתרון של רפורמה לשיפור הישגי תלמידים ומורים בבתי ספר בסין - שנמשכה ארבעה עשורים. הכותב סוקר שינויים שיושמו בתכנית הלימודים, בהכשרת המורים ובפיתוח מקצועי והובילו את מערכת החינוך בסין למקומות הראשונים במדדי ה-OECD, במחקר TALIS ובמבחן פיז"ה.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת

עם הפנים לחו"ל

תיאור בהקשר של חינוך הוליסטי בפינלנד ובסינגפור: השלכות של הקשר חינוכי בסינגפור

ניתן ללמוד על האיכות והסטנדרטים המקצועיים הגבוהים בסין בדו"ח של ארגון ה - OECD בו צוינו לשבח: ציוני התלמידים, מוכנות המורים לקבל הנחיות ולשתף פעולה ומאמצי משרד החינוך להשיק התפתחויות מקצועיות. כמו כן, שובחו הידע המקצועי וכישורי ההוראה של המורים הסינים (OECD, 2014). עם זאת, התוצאות המרשימות האלו הזמינו ביקורות לפיהן המורים התמקדו במבחני המדידה בלבד וגבו מהתלמידים מחיר נפשי (Tucker, 2011).

הצורך ברפורמה בעבע במשך עשרות שנים. שכן, משטרים פוליטיים בסין התחלפו והמדינה עברה תהליכים של מודרניזציה. אולם, המטרות ושיטות ההוראה של המורים ואנשי החינוך לא הותאמו לנסיבות המשתנות. לאורך דורות, מערכת החינוך בסין בוצרה בחוקים ותקנות שהצרו את אופקי התלמידים וכבלו את חופש הפעולה של המורים (Lo & Ye, 2017).

תכנית הלימודים

מתוך שאיפה למצוינות במבחנים, מקצוע ההוראה בסין מוכוון-מטרה, ומצופה מהמורים לדבוק בתכנית הלימודים באופן טוטלי. בטרם הרפורמה, ידעו המורים שכישורי ההוראה שלהם ישפטו דרך ציוני התלמידים בבחינות.

בשנת 1999, הושקה רפורמה ששאפה לשלב בין ידע ומצוינות לבין אוריינטציה חברתית. אחת ממטרותיה המרכזיות של הרפורמה הייתה לטפח חשיבה יצירתית, מודעות סביבתית ויכולת פתירת בעיות. הגם שרפורמה זו שאפה להציע הסתכלות חינוכית חדשה שתאפשר לתלמידים לחשוב באופן שונה, לשתף פעולה ולפתור בעיות, הדגש על מצוינות חינוכית נותר בחשיבות עליונה.  

בשנים הראשונות לרפורמה, חלק מן המורים, בעיקר בבתי ספר מהפריפריה, גילו התנגדות להתערבות חיצונית והתלוננו על בלבול, חוסר זמן ואי-מתן הדרכה מקיפה. מכאן שמורים רבים הגיבו לרפורמה באופן פסיבי, סקפטי וחשדני. הרפורמה תבעה מהמורים הסתגלות מורכבת שכללה נורמות ודגשים חדשים, פיתוח אינטליגנציה רגשית ומתן תשומת לב יתרה וזמן לתלמידים מתקשים (Gao & Yu, 2018).

לפי לו ושן (Lu & Shen, 2010) מספר גורמים הובילו את הרוב המוחלט של המורים ליישם את הרפורמה:

1. מורים צעירים התבקשו ליזום רעיונות חדשים, להכין מערכי שיעור חדשניים ולכתוב משובים.
2. מורים ותיקים התבקשו לפקח על מערכי השיעור ורמת ציונים גבוהה.
3. בחינת הכניסה לאוניברסיטאות בסין הוצגה כיעד והיוותה תמריץ עילאי לתלמידים להצטיין.
4. מורים קודמו לעמדות ניהול כחלק מפרויקט של הנחייה פדגוגית, מקצועית ופוליטית.

הכשרת המורים

הונהגה אסטרטגית-על שנועדה לחזק את תהליך הכשרת המורים באמצעות איחוד מוסדות, העלאת תנאי הקבלה של מקצוע ההוראה, הארכת תכנית הלימודים משנתיים לארבע שנים ואיתור דרכים חדשות לגייס מורים חדשים ולהעצים מורים ותיקים.

בתוך כך, אחד השינויים החשובים ביותר היה פתיחת שוק הכשרת המורים למגוון רחב יותר של מוסדות אקדמיים על מנת לדאוג לכמות מספקת של מורים. המכללות והאוניברסיטאות שהיו אמונות על הכשרת מורים (באופן בלעדי) עד הרפורמה הזו, לא העמידו מספיק מורים כדי לתמוך ברפורמת החינוך ולהשיג את הדרישות הפדגוגיות. מעתה ואילך, הכשרת המורים בסין עברה תחת קורת-גג ,תאגידית אחת, בעלת יציבות כלכלית. 

יישום התכנית הנרחבת הזו לגיוס מורים, זעזעה את שוק הכשרת המורים ואפשרה למספר גדול בהרבה של מורים לעבור הכשרות. אחוז הסטודנטים להוראה במכללות והאוניברסיטאות צנח ל-34% בלבד, כאשר שאר מספקי התכניות היו בתי ספר מקצועיים וטכנולוגיים או סוכנויות חדשות להוראה (Zhang, 2007).

הארגון מחדש של התכניות ללימודי הוראה עורר קשיים אדמיניסטרטיביים וכלכליים ומתחים פוליטיים בגלל ניסיונות למזג בין בתי ספר לחינוך שהשתייכו לקהילות נבדלות (למשל, עירוניים ומחוזיים, מטרופולין ופריפריה) ובין פקולטות ידועות לבין מכונים חדשים. אף על פי כן, לאורך השנים מוסדות להכשרת מורים הסתגלו לרפורמה, הנהיגו שינויים פנימיים והציעו קורסים חדשים, התמחויות מקצועיות ותכניות למנהלים ולמפקחים.

פיתוח מקצועי

לפני הרפורמה, מורים סינים לא חתרו להתקדם בסולם הדרגות הביתי ספרי. שאיפתם המקצועית המרכזית לא התמקדה בפיתוח המקצועי שלהם. אלא, בדרכים להכין את תלמידיהם לקבל ציונים גבוהים (Evens, 2008). 

רוב המורים בסין לימדו את אותו מקצוע לאורך הקריירה והחזיקו בתחומי אחריות מוגבלים בבית הספר. הגם שהיו מורים שהחזיקו בתפקידי-מפתח בבית הספר, הם קידמו בעיקר החלטות בהתאם לנקודת-ראותם וגרמו להדרת מורים "רגילים" מתהליכי קבלת ההחלטות ולביטולם כמנהיגי בית ספר. 

כמענה לכך, מורים שלא החזיקו בתפקיד אדמיניסטרטיבי כלשהו, צוו לפתח את המקצוע שאותו לימדו, ולהנחות קבוצות מיקוד רלוונטיות. הרפורמה אפשרה למורים ה"רגילים" לקחת צעד קדימה, להציע חידושים פדגוגיים ולהוביל את בית הספר. כתוצאה מכך, מורים חדשים הצליחו לנוע במעלה הדרגות, לשכנע את עמיתיהם לקבל את הרפורמה והפכו לעמוד השדרה של בית הספר.   

יתר על כן, בחלק מבתי ספר נבחרו מורים שהפגינו ביצועים גבוהים והוטל עליהם לפתח תכניות הדרכה ופיתוח למורי בית הספר והמחוז. 

לבסוף, עבור בתי ספר שנמצאו באזורים מרוחקים, וסבלו ממגבלות של תחזוקה, טכנולוגיה ותחבורה, ננקטו מספר אמצעים שנועדו להנגיש עבורם את הרפורמה: סדנאות פיתוח מקצועי, שיפור מתקני הלימוד, מענקים כספיים, הטבת משכורות ומתן פתרונות דיור למורים (Fu & Fan, 2018).

סיכום והמלצות

1. רפורמה צריכה להיתפס כהגיוניות על ידי המורים. עם זאת, אין מקום לסגת אם מורים מביעים מורת-רוח. 
2. יש להעריך מורים על ידי יכולתם לשלב בין ידע מקצועי, כישורי הוראה וציוני תלמידים לבין הצלחתם לשנות תלמידים מן הקצה אל הקצה, להעניק תשומת-לב יתרה ולארגן פעילויות העשרה מוצלחות.
3. יש לעודד מורים לחשוב מחוץ לקופסה.
4. מערכת חינוך בריאה היא כזו בה מורים שואפים להתקדם לתפקידי מפתח.
5. מוסדות החינוך צריכים לזרום עם הקדמה הטכנולוגית.
6. מערכת החינוך מוכרחה להתנער מתפיסות מיושנות ולהימנע משמרנות פוליטית וקנאות דתית.

ביבליוגרפיה

Evans, L. (2008). Professionalism and the development of education professionals. British Journal of Educational Studies, 56, 1, 20–38.

Fu, W., & Fan, X. (2018). Effectiveness, issues and strategic measures in the implementations of the plan to support rural teachers. Journal of Central China Normal University, 57, 1, 163-173 

Lo, L., & Ye, J. (2017). The historical context of the role and status of scholars and teacher in traditional China. In: X. Zhu, L. Goodwin, & H. Zhang (Eds.), Quality of teacher education and learning, 157–192. Singapore: Springer

Lu, N., & Shen, W. (2010). The historical evolution of teaching-research officers in China. Global Education, 39, 7, 66–88

OECD. (2014). TALIS 2013 Results: An international perspective in teaching and learning. Paris: OCED Publishing

Tucker, M.(2011). Surpassing Shanghai: An agenda for American education built on the world’s leading systems. Cambridge, MA: Harvard Education Press

Zhang, B. X. (2007). On the transformation of normal universities. Educational Research, 5, 19–24.