פיתוח שאלון להערכת מיומנויות חברתיות-רגשיות (SEL) לבחינת ההשפעות של למידה מבוססת סימולציות בקרב אנשי הוראה

קספרסקי, ר' וחמי, מ' (2021). פיתוח שאלון להערכת מיומנויות חברתיות-רגשיות (SEL) לבחינת ההשפעות של למידה מבוססת סימולציות בקרב אנשי הוראה: דוח מחקר מסכם

עיקרי הדברים:

• נמצא כי הסימולציות מסייעות בפיתוח המיומנויות החברתיות-רגשיות של המשתתפים
• לפיכך, מומלץ להמשיך ולשלב תהליכי למידה מבוססת סימולציה בהכשרה, בכניסה להוראה ובתהליכי הפיתוח המקצועי
• חשוב להמשיך לשכלל את כלי המדידה הכמותיים להערכת המיומנויות החברתיות-רגשיות של עובדי הוראה
• חשוב שיתבצעו מחקרים הבוחנים את ההשפעה של פיתוח מיומנויות חברתיות-רגשיות על הסביבה החינוכית

המחקר מראה כי כי ניתן לשפר מיומנויות חברתיות-רגשיות (מח"ר), וכי השיפור מקושר להוראה אפקטיבית יותר בכיתה (Karimzadeh et al. 2014). לפיכך, יש מקום לקדם התערבויות ממוקדות מח"ר בעולם ההוראה. ההכרה כי יש להקדיש זמן לפיתוחן של מח"ר התגבשה לתחום מחקר ועשייה המוכר כלמידה חברתית-רגשית: Socio-Emotional-Learning (SEL).

למאמר המלא

לקריאה נוספת: כל סיכומי המחקרים בנושא סימולציות

למידה מבוססת סימולציה מייצגת פדגוגיה של למידה מתוך התנסות, שבה הלומדים מדייקים את כישורי ההוראה שלהם על ידי ניסוי וטעיה בסביבה בטוחה (Donald & Hammerness, Grossman 2009).

למידה מבוססת סימולציה כוללת ארבעה שלבים:

1. היערכות מקדימה: מתבצעת לפני הסדנה ומאפשרת תכנון מדויק של המיומנויות עליהם יתאמנו בסימולציה.
2. הכנה לפני התנסות: במהלכה המשתתפים מקבלים רקע כללי על המצב שידומה בסימולציה ומתכוננים.
3. הדמיה: התנסות סימולטיבית, התרחשות האירוע מדמה-המציאות עצמו, בתוכו המתנסים פועלים למול שחקנים מקצועיים.
4. עיבוד או תחקיר: השלב האחרון בתהליך, בו נעשית למידה רפלקטיבית, משוב וזיקוק תובנות ( ;, Dieckmann 2009; Joyce, Calhoun & Hopkins, 2008; Gerich & Schmidtz, 2016).

הסימולציה מאפשרת ללומדים להיות מעורבים באופן מלא בתהליך הלמידה בסביבה בטוחה  ומבוקרת, המאפשרת תרגול חוזר, רפלקציה ומשוב (רן ויוספסברג בן-יהושע 2021).

גריך ושמידט (Gerich & Schmidt 2016) השתמשו בסימולציות כאמצעי לפיתוח מיומנויות חברתיות-רגשיות בקרב פרחי הוראה בהקשר של קידום שותפות בין מורים להורים. הם חילקו את המיומנויות החברתיות-רגשיות לארבעה תחומים:

1. כישורי תקשורת, הכוללים הקשבה פעילה, ניסוח מחדש והבניית השיחה;
2. כישורי ניתוח בעיות הכוללים הגדרת בעיות, חיפוש אחר סיבות אפשריות ונקיטת פרספקטיבה;
3. כישורי פתרון בעיות כמו יישום אסטרטגיות למידה, הצבת מטרות, גיוס משאבים ופעולות שיתופיות.
4. כישורי ויסות רגשי/התנהגותי הכוללים התמודדות מול ביקורת והתמודדות עם מצבים קשים במהלך השיחה. תוצאות המחקר הראו שקבוצת הניסוי שתרגלה מיומנויות אלו בסימולציה התקדמה באופן מובהק בארבעת התחומים בהשוואה לקבוצת הבקרה.

מטרתו של המחקר הנוכחי להמשיך ולהוסיף עדויות לתרומתן של הסימולציות לפיתוח מיומנויות חברתיות-רגשיות בקרב עובדי הוראה. המחקר נמשך על-פני שנתיים. בשלב הראשון של המחקר נבנה ותוקף כלי להערכת מיומנויות חברתיות-רגשיות. בשלב השני של המחקר הכלי עבר תהליכי טיוב, ולאחר מכן שימש להערכת תרומתן של הסימולציות לשכלול ופיתוח המח"ר. כמו-כן, בוצעו ראיונות להעמקת ההבנה בדבר תרומתן של הסימולציות לפיתוח המח"ר.

בניית שאלון מח"ר

מטרתו של המחקר הנוכחי הייתה לזהות ולגבש מבנה ראשוני של מיומנויות חברתיות-רגשיות של אנשי הוראה. בחלק זה מוצג תיאור תמציתי של שלבי העבודה לפיתוח שאלון מח"ר, שאלון להערכת מיומנויות חברתיות-רגשיות בעולם ההוראה. זיהוי מיומנויות רגשיות-חברתיות בקרב אנשי הוראה השלב הראשון כלל זיהוי התנהגויות המייצגות מיומנויות חברתיות-רגשיות של אנשי הוראה. בשלב זה נאסף מידע על דילמות בשדה החינוך ממדריכות פדגוגיות, המלוות סטודנטיות במהלך ההכשרה המעשית שלהן ובצעדיהן הראשונים בעולם ההוראה. הדילמות השונות כללו התמודדות בין-אישית בעולם ההוראה של מורות וגננות למול הורים, עמיתים, רמות ממונות ותלמידים. כל אחד מהאירועים דרש מגוון של מיומנויות חברתיות- רגשיות על-מנת להתמודד עימו בצורה איכותית. הדילמות נותחו על-ידי צוות מקצועי של מנחי סדנאות סימולציה, המגיעים מתחום הייעוץ החינוכי, הפסיכולוגיה הארגונית, הפסיכולוגיה החינוכית והפסיכולוגיה הקלינית. במהלך הניתוח אותרו מיומנויות התקשורת הנדרשות על-מנת להתמודד בהצלחה עם האירוע, לפי שיקול הדעת העצמאי של השופטים. כל שופט ניתח באופן עצמאי את האירועים, הציג את מיומנויות התקשורת הנדרשות על-מנת להצליח בו. לאחר מכן, אותרו מיומנויות אשר חזרו על עצמן בין השופטים ובין הדילמות השונות.

בניית מאגר פריטים וגרסת פיילוט לשאלון מח"ר

ניתוח אירועי התקשורת מעולם ההוראה הניב רשימה של התנהגויות חברתיות-רגשיות מקדמות. בשלב  השני, שכלל בניית מאגר פריטים והכנת טיוטת השאלון, אותרו שאלוני מיומנויות חברתיות-רגשיות מתוקפים ומוכרים מהספרות המקצועית, שיוצגו בקצרה להלן. מכל שאלון נלקחו מספר פריטים, בהתאמה למיומנויות  שעלו מניתוח אירועי ההוראה. השאלון המלא מוצג בנספח לדו"ח.

תיקוף שאלון המחקר

הליך המחקר ושיטת הניתוח

מספר ימים לפני הגיעם לסדנת הסימולציות במרכז סימו-לב במכללת שאנן, נשלח מייל למשתתפי הסדנה ו/או הועברה הודעת וואטסאפ דרך מנהלת ביה"ס, מדריכה פדגוגית במכללה, רכזת או בעלת תפקיד אחר אשר מובילה את הקבוצה. ההודעה כללה מספר מילים לגבי סדנת הסימולציה, בקשה לסייע לצוות המרכז להתכונן לקראת המפגש וקישור לשאלון מקוון.

מדגם המחקר

במחקר השתתפו 154 משתתפי סדנת סימולציות, בטווח התאריכים שבין דצמבר 2019 ועד מרץ  2020 - לפני פרוץ מגפת הקורונה בארץ. 71 מהמשתתפים מעולם לא השתתפו בסדנת סימולציות לפני הסדנה הנוכחית, 38 משתתפים השתתפו בסדנה פעם אחת לפני הסדנה הנוכחית, ו-45 משתתפים השתתפו בסדנת סימולציות פעמיים או יותר. 128 היו נשים (83%) ו-26 גברים (17%).

סיכום ומסקנות

המסקנות העולות מהשלב הראשון של המחקר הינן כי לשאלון מח"ר ישנו פוטנציאל לשמש ככלי להערכת מיומנויות חברתיות-רגשיות בתחום ההוראה. ניתוח הגורמים המגשש העלה מבנה עקבי ויציב במספר שיטות חילוץ גורמים. בנוסף, המבנה תאם את מודל ה-SEL של Jones ועמיתיה (2021). מהימנות הסולמות והשאלון כולו היתה גבוהה. בניתוח הגורמים המאשש עלתה התאמה טובה בין המודל התיאורטי לבין נתוני המחקר, כאשר המודל נמצא דומה בקרב מורים מנוסים ופרחי הוראה. מיומנויות חברתיות-רגשיות של אנשי הוראה, כפי שעלו במחקר זה, כוללות שלושה גורמים: מיומנויות רגשיות, מיומנויות חברתיות ותהליכים קוגניטיביים. תחת סולם המיומנויות הרגשיות התקבצו היכולת הרפלקטיבית )התבוננות פנימית ומודעות עצמית(, פתיחות לעמדות וסובלנות לדעות שונות, הנטייה להעצים את האחר וכן הרכיב הרגשי של אמפתיה, שהוא ליבת הגורם בהתבסס על הטעינויות. תיאוריות של אמפתיה מחלקות אותה לכמה רכיבים, ביניהם הרכיב הרגשי והחשיבתי (חביב-פלג 2014).

בשלב ב' של המחקר, שאלון המיומנויות החברתיות-רגשיות יעבור תהליך של דיוק. למרות נתוניו הטובים, סבורים המחברים כי ניתן להגיע לאיכות פסיכומטרית גבוהה יותר. בין היתר, ייערך ניסיון לשפר את המבנה הסולמי של השאלון, למשל עבור זוג ההיגדים של "שאילת שאלות", שאחד מהם הציג טעינות נמוכה על הגורם הקוגניטיבי, וכן עבור ההיגדים של פתיחות לעמדות, שהציגו טעינות חלשה יותר על הגורם הרגשי. כאמור, בשלב ב' תבוצע חזרה על בדיקת תוקף הקריטריון הבו-זמני של המד"פיות. בנוסף, מנחי סימולציות, המיומנים באבחון של מיומנויות חברתיות-רגשיות מתוקף תפקידם, ימלאו גם הם הערכות של המיומנויות החברתיות-רגשיות של הסטודנטים המתנסים בסימולציות.

כמו-כן, תבוצע בדיקת מהימנות חוזרת של השאלון, על מנת לבחון יציבות מעבר לזמן, וכך לחזק את העדויות על יציבות המדידה. המהימנות החוזרת תתווסף למהימנות הפנימית, המעידה על הומוגניות של השאלון, שנמדדה בשלב א' של המחקר. במקביל, השאלון יחל לשמש ככלי להערכת האפקטיביות של סדנת הסימולציות ככלי המסייע לשכלל מיומנויות חברתיות-רגשיות בקרב אנשי הוראה. במערך לפני-אחרי יושוו דירוגיהם של ממלאי השאלון לפני סדנת הסימולציות ולאחריה, במטרה להראות את הממדים עליהם סדנת הסימולציות משפיעה באופן מעמיק.

מחקר איכותני: תובנות בנוגע למיומנויות חברתיות-רגשיות המתפתחות בסימולציות

במסגרת המחקר רואיינו 14 סטודנטיות וסטודנטים אשר השתתפו בלמידה מבוססת סימולציות לאורך שנות ההכשרה שלהם באופן שיטתי ומתמשך. הסטודנטים נבחרו אקראית ממסלולי לימוד שונים, מתוך היכרות מוקדמת של החוקרים איתם (כמרצים או מדריכים פדגוגיים). הם התבקשו לתת את הסכמתם בעל פה להשתתפות במחקר לאחר שתוארה בפניהם הסוגייה הנחקרת. הראיונות נערכו בזום. כל הראיונות הוקלטו ותומללו במדויק. הסוגה המחקרית שנבחרה לניתוח התוכן הינה הסוגה הפנומנולוגית בשל התאמתה למחקר שעוסק בבחינה של מיומנויות חברתיות-רגשיות שנלמדו בסימולציות (בינשטוק 2003).

מסקנות והמלצות

ממצאי המחקר הכמותי מעידים כי הסימולציות מסייעות בפיתוח המיומנויות החברתיות-רגשיות של המשתתפים. מהמחקר עולה כי מבנה המח"ר בקרב עובדי הוראה תואם למודל התיאורטי של ג'ונס ועמיתיה, וכי ניתן לכמת ולמדוד את המיומנויות החברתיות-רגשיות, על אף היותן מיומנויות "רכות" ומופשטות. מהמחקר האיכותני עולה כי המיומנויות באשכול הקוגניטיבי קלות יותר להמשגה ופיתוח מאשר המיומנויות באשכול הרגשי והחברתי.

מכאן, ההמלצה הראשונה הינה להמשיך ולשלב תהליכי למידה מבוססת סימולציה בהכשרה, בכניסה להוראה ובתהליכי הפיתוח המקצועי. לצד זאת, חשוב להמשיך לשכלל את כלי המדידה הכמותיים להערכת המיומנויות החברתיות-רגשיות של עובדי הוראה. בנוסף, מובילי הסימולציות צריכים לתת את הדעת על המורכבות שבפיתוח האשכולות הרגשיים והחברתיים, ולתת מענה הולם למורכבות זו. לבסוף, חשוב שיתבצעו מחקרים הבוחנים את ההשפעה של פיתוח המח"ר על הסביבה החינוכית במגוון רמות: ברמה הארגונית (לדוגמה אקלים בית הספר), ברמה הצוותית (צוותים בתוך הארגון החינוכי) וברמת הפרט (השפעת הסימולציות על האינטראקציות אחד-על-אחד בסביבה החינוכית).

ביבליוגרפיה

רשימת המקורות מופיעה בקישור הזה (עמ' 39 ואילך)