פיתוח ידע תוכן פדגוגי: לקחים ממחקרי התערבות – סקירת מחקרים

Evens, M., Elen, J., & Depaepe, F. (2015). Developing pedagogical content knowledge: Lessons learned from intervention studies, Educational Research International, 1-23.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מאז הופעת המושג ידע תוכן פדגוגי (Shulman, 1986) (CPK) הוא אומץ ע"י חוקרים שונים במחקרים תיאורטיים ואמפיריים. בשנים האחרונות פותחו כלים למדידת חשיבת מורים במחקרים שהובילו לאישור אמפירי של טענת שולמן שידע תוכן פדגוגי הוא בעל חשיבות מרכזית להוראה איכותית וללמידת תלמידים (Baumert, et al., 2010 Kunter et al., 2013). בין המקורות לפיתוח ידע תוכן פדגוגי שעלו מן המחקר: ניסיון הוראתי (Kind, V., 2009), החודשים הראשונים של ההוראה כמורים מתחילים, השפעות של זיכרונות מתכשרים מהיותם תלמידים על ההוראה (Grossman, 1990) (Apperenticeship of observation), שיתוף פעולה עם עמיתים ורפלקציה על ההוראה.

המחקר המוצג במאמר מציג סקירה של 85 מחקרי התערבות שעסקו בנושא הנדון (על דרכי בחירתם ר' במאמר). המחקרים נבחרו בין היתר עפ"י השאלות הבאות: (1) מחקרי ההתערבות על פיתוח CPK (הקשר הדיציפלינרי, המשתתפים, שיטות מחקר); (2) כיצד תוכננו התערבויות המוכוונות לפיתוח CPK (מקורות ידע, מיקום, המשתתפים העיקריים ומאפייני רקע); (3) אילו ממרכיבי ההתערבויות שמטרתן פיתוח CPK נמצאו אפקטיביים?

מה נמצא בסקירה?

לשאלה מס' 1: רוב מחקרי ההתערבות נערכו בבתי ספר יסודיים ותיכוניים בלימודי מדעי הטבע או במתמטיקה והתמקדו במתכשרים ובמורים בפועל. ייתכן שהמיקוד במדעי הטבע ובמתמטיקה נבע מהמיצוב הגבוה של תחומים אלה, ואולי גם מן העובדה שחוקרי חינוך רבים הם בעלי רקע בתחומים אלה.

לשאלה מס' 2: רוב ההתערבויות להקניית ידע תוכן פדגוגי היו: שיעורים בתחום, עבודה וקשר עם מורים חונכים/מנחים, התנסויות הוראתיות ורפלקציה. ההתערבויות שנמצאו במקום הנמוך ביותר כמקורות לפיתוח CPK היו: ידע דיסציפלינרי ותצפיות. ההתערבויות נעשו בשדה (in-site), אך ברובן מחוץ לשדה (off-site) או בשילוב ונוהלו ע" מומחה. רק שלושה מחקרים לקחו בחשבון מאפייניי רקע של המשתתפים.

לשאלה מס' 3: מהסקירה והניתוח עלו כמה מגמות:

(א) מקורות לידע תוכן פדגוגי הם גם המרכיבים האפקטיביים בתוכניות ההתערבות לפיתוחו - חלק מהמקורות הנ"ל ל- CPK נמצאו כמרכיבים אפקטיביים בתוכניות ההתערבות. מחקרים רבים הצביעו במיוחד על האפקטיביות של הרפלקציה, שבספרות על מקורות ה-CPK הופיעה רק במחקר אחד, ובאחר - הודגשה אף העובדה שלא כל סוגי הרפלקציה תורמים לפיתוח ידע, אלא רק זו שיש בה טיפול בחשיבה מסדר גבוה (Monet & Etkina, 2008);

(ב) קורסים מתודולוגיים נמצאו כהתערבויות אפקטיביות לפיתוח CPK. מדובר בקורסים שעסקו בהבנה ובדרכים לייצוג תחומי הדעת השונים (Roth et al., 2011). ההבנה שניתן ללמוד ידע תוכן פדגוגי מגבירה את מודעות המתכשרים לתהליכי הלמידה שהם עוברים במהלך ההכשרה ולהתפתחותם כמורים;

(ג) ידע דיסציפלינרי לא טופל כמרכיב אפקטיבי בהתערבויות לפיתוח ידע תוכן פדגוגי, אך שולב במסגרת ההתערבויות בקורסים, בתרגילים ובמטלות שונות. עם זאת ראוי להזכיר את חשיבותו בפיתוח ה-CPK;

(ד) מומחיות מנחה/מוביל ההתערבויות נמצאה כגורם אפקטיבי בכמה מהמחקרים. מדריך ותיק כמנחה ההתערבות השפיע יותר ממדריך חדש וחוקר כמנחה – יותר ממורים מן השדה (Chae et al., 2005, Dignath et al., 2008). ייתכן שחוקרים מודעים יותר ממורים לחשיבות של CPK ולכן מצליחים יותר בקידומו;

(ה) בשני מחקרים כמותיים לא נמצאו תוצאות חיוביות להתערבויות שהופעלו ונחקרו, דבר שראוי לתשומת לב. עיקר הבעיה הייתה, על פי החוקרים עצמם, במערך המחקרי ובתנאי ביצוע ההתערבות (Buchholz & Kaiser, 2013, Santagata et al., 2010).

לסיכום, החוקרים מציעים לבוני תוכניות התערבות בתחום זה קווים מנחים העולים מהסקירה: (א) שילוב רפלקציה בתהליך הלמידה, (ב) הצגת ידע תוכן פדגוגי בצורה ברורה/מפורשת (explicit) ללומדים כדי לסייע להם להתפתח כמורים, (ג) הפעלת הקורס ע"י מומחים בתחום, (ד) המשגה ברורה של CPK לצורך תכנון שיטתי של ההתערבויות, (ה) שימוש במערכי מחקר אקספרימנטליים, כדי להגדיל את היכולת לבחון את ההשפעות הנגרמות ע"י ההתערבויות, (ו) עקרונות תכנון הוראתיים שיטתיים כהדרכה לתכנון ההתערבויות, כדי להבין אילו מרכיבים בהן אפקטיביים להשגת המטרות, (ז) חקר שיטתי של ההשפעה של מקורות ה-CPK, (ח) הרחבת המחקר בדרכי פיתוח של CPK מעבר למדעים המדויקים לתחומי דעת אחרים כלשון או מדעי החברה, (ט) שימוש במתודולוגיה מעורבת בחקר ההשפעות של התערבויות חינוכיות שכן היא מאפשרת תוצאות עשירות ומובחנות יותר, (י) המחקרים בסקירה זו לא בדקו השפעות של ההתערבויות לאורך זמן, לכן אין ביטחון שהן מתקיימות באופן קבוע. מחקר נוסף עשוי לבדוק זאת.

במאמר מובא פירוט של המאמרים שנסקרו על פי הקטגוריות: תחום דעת, מס' משתתפים, שיטות המחקר, ההתערבות ותוצאות עיקריות.

ביבליוגרפיה

Baumert, J., Kunter, M., & Blum, W. (2010). Teachers' mathematical knowledge, cognitive activation in the classroom and student progress, American Educational Research Journal, 47(1), 133-180.
Buchholz, N., & Kaiser, G. (2013). Improving mathematics teacher education in Germany: Empirical results from a longitudinal evaluation of innovative programs, International Journal of Science and Mathematics Education, 11(4), 949-977.
Chae, H.M., Kim, J.H., & Glass, M. (2005). Effective behaviors in the comparison between novice and expert algebra tutors, Proceedings of the Modern Artificial Intelligence and Cognitive Science Conference, Ohio, USA.
Dignath, C., Buettner, G., & Langfeldt, P. (2008). How can primary school students learn self-regulated learning strategies most effectively? Educational Research Review, 3(2), 101-129.
Grossman, P.L. (1990). The making of a teacher: Teacher knowledge and teacher education, Teachers College Press, New York, NY, USA.
Kind, V., (2009). PCK in science education: Perspectives and potential for progress, Studies in Science Education, 45(2), 169-204.
Kunter, M., Klusmann, U., Baumert, J., Richter, D., Voss, T., & Hachfeld, A. (2013). Professional competence of teachers: Effects on instructional quality and student development, Journal of Educational Psychology, 15(3), 805-820.
Monet, J.A., & Etkina, E. (2008). Fostering self-reflection and meaningful learning, Journal of Science Teacher Education, 19(5), 455-475.
Roth, K.J., Garnier, H.E., Chen, C., Lemmens, M., Schwille K., & Wickler, N. (2011). Video-based lesson analysis: Effective professional development for teacher and student learning, Journal of Research in Science teaching, 48(2), 117-148.
Santagata, R., Kersting, N., Givvin, K.B. & Stigler, J.W. (2010). Problem implementation as a lever for change: An experimental study of the effects of a professional development program on students' mathematics learning, Journal of Research on Educational Effectiveness, 4(1), 1-24.
Shulman, L. S. (1986). Those who understand – knowledge growth in teaching, Educational Researcher, 15(2), 4-14.