פיתוחו של קוריקולום על-תחומי הבנייתי בזיקה לטיפוח תהליכי חשיבה ולמידה של מורים ותלמידים בבית הספר היסודי

מקור: אוניברסיטת תל אביב, ביה"ס לחינוך.

מטרת המחקר המחקר הנוכחי מתייחס להתנסותם של מורים בבית-ספר יסודי, בשיתוף עם תלמידיהם, בפיתוחו של קוריקולום על-תחומי הבנייתי במשך שלוש שנים. במסגרת המחקר נאספו ונותחו נתונים על שינויים שחלו בתפיסות גלויות וסמויות של מורים ותלמידים לגבי: תהליכי למידה והוראה, היחס 'מורה-תלמיד' ותכנון לימודים בגישה על-תחומית הבנייתית. כמו-כן עסק המחקר בשינויים מערכתיים בבית-הספר, שהתרחשו תוך כדי ההתנסות בפיתוח הקוריקולום העל-תחומי הבנייתי. מטרתו העיקרית של המחקר היתה לבחון התפתחות של תהליכי חשיבה ולמידה אצל המורים והילדים המתנסים בפיתוח קוריקולום על-תחומי הבנייתי בכיתותיהם, ובאופן יותר ספציפי:

 1.  לעמוד על השינויים החלים בתפיסתם ובהתנהגותם של המורים המתנסים לאורך זמן בפיתוח קוריקולום על-תחומי הבנייתי, לגבי המושגים למידה והוראה.
2.  לבחון את הזיקה הקיימת בין תהליכי השינוי של המורים לבין תהליכי הלמידה והחשיבה של תלמידיהם.
3.  לעמוד על הזיקה הקיימת בין התנסות המורים והתלמידים בפיתוח קוריקולום על-תחומי הבנייתי, לבין תהליכי שינוי מערכתיים בבית הספר. במהלך המחקר עבד צוות ייעוץ אקדמי במשך שלוש שנים עם צוות המורות בבית-הספר, בעיקר עם 12 מחנכות הכיתה ועם המנהלת.

בשנים אלה נאספו חומרים רבים בבית-הספר, בעזרתם ניתן היה לעקוב אחר תהליכי שינוי בתפיסותיהם ובתפקודם של המורים והילדים ואחר השינוי במערכת הבית-ספרית.   מתודולוגיה זה מחקר פעולה, שבמהלכו הדריך צוות ייעוץ חיצוני את המורים בבית הספר, חקר את תהליכי השינוי ופיתח כלים לחקירה תוך כדי ההתנסות. בעבודה שולבו חקרי מקרה בהם הובאו ונותחו סיפוריהן האישיים של שלוש מורות, שכל אחת מהן גילתה אופי למידה שונה.

שלוש מורות אלה שימשו במחקר כאב-טיפוס מייצג ליתר המורות שהשתתפו בהתנסות. כמו-כן הובאו כחקרי מקרה סיפורי הכיתות של אותן שלוש המורות, וזאת, כדי לעמוד על הזיקה בין תהליכי השינוי שלהן לאלה של תלמידיהן.   כלי המחקר שפותחו במהלך המחקר כללו:

1.  שאלונים פתוחים למורות ולילדים, שכללו גם הצהרות ישירות על התייחסותם ותפיסותיהם הגלויות, וגם מטפורות שנתנו למושגים שונים, שהיה בהן כדי לרמוז על תפיסותיהם הסמויות.
2.  שאלון סגור שעקב מדי שנה אחר פרופיל-השינוי של כל מורה דרך רפלקציה אישית.
3.  תצפיות פתוחות בכיתות בית-הספר.
4.  ראיונות אישיים פתוחים וחצי פתוחים עם מורות ועם קבוצות מייצגות של ילדים. כל הפגישות שנערכו בבית הספר עם צוות הייעוץ תועדו. ניתוח הנתונים נעשה לרוב על-פי קטגוריות פנימיות, ולעתים גם על-פי קטגוריות חיצוניות.

 ממצאים

1.תהליכי השינוי בתפיסותיהם של המורים, במובן של הבניית ידע חדש, הם אישיים ושונים ממורה למורה. בכך יש משום אישור להשקפת הגישה ההבנייתית ללמידה.
2. בתום שלוש שנים של התנסות בפיתוח קוריקולום על-תחומי הבנייתי, הצהירו רוב המתנסים על שינויים שחלו גם בתפיסתם את המושגים למידה והוראה, וגם בהתנהגותם.
3. בניתוח משווה של תהליכי השינוי זוהו אצל 6 מתוך 12 המורות-המחנכות הבדלים בין תפיסותיהן המוצהרות - הגלויות, לבין תפיסותיהן הנרמזות בעקיפין - הסמויות.
4. על-פי המחקר ניתן לאפיין בהכללה שלושה טיפוסים שונים בתהליך השינוי של המורות: מורות שהבנו ידע חדש באופן מעמיק-רדיקלי, מורות שהבנו ידע חדש באופן שולי-פריפריאלי, ומורות שתהליך הבניית-הידע נמשך אצלן זמן רב ובסיום המחקר הן עדיין נמצאו בעיצומו של תהליך השינוי. קבוצה אחרונה זו כללה את מחצית המורות.
5. אותרו מאפיינים המבדילים בין המורות שהִבנו ידע חדש באופן מעמיק-רדיקלי, לבין המורות האחרות.
6. נמצאה זיקה בין תהליכי הבניית הידע החדש אצל המורות לבין תהליכי החשיבה והלמידה שהתרחשו אצל הילדים בכיתותיהן: בכיתותיהן של המורות שהבנו ידע חדש באופן מעמיק חל שינוי מהותי בתפקודם של הילדים כלומדים, חושבים ומעורבים בתכנון הקוריקולום; בכיתותיהן של המורות שהבנו ידע חדש באופן שולי כמעט שלא חל שינוי בתפקוד הילדים כלומדים, ולא היתה להם כל מעורבות בתכנון הקוריקולום.
7. נמצאה זיקה בין התנסות המורות בפיתוח קוריקולום על-תחומי הבנייתי, לבין תהליכי שינוי מערכתיים - מבניים וקוריקולריים - בבית-הספר: חלה עליה משמעותית בנפח התכנון העל- תחומי בתכנית הלימודים הכללית, ביחס ללימוד הדיסציפלינרי הרגיל; בין המורות נוצר שיתוף פעולה על בסיס של תכנון לימודים אוטונומי בצוותים; המבנה הריכוזי של בית הספר השתנה כאשר 3 מורות הפכו למדריכות פנימיות ושימושו כצוות מוביל לצד המנהלת.
8. הצלחתם של תהליכי שינוי מהותיים בבית-הספר דורשת זמן ונזקקת לייעוץ מקצועי תומך.
9. התמדת השינוי בבית הספר תלויה בתמיכתה של מערכת החינוך הכללית, או לפחות, בסובלנותה כלפי פלורליזם בבחירת קו ההתפתחות של בית הספר על פי שיקוליו הפנימיים, וכיבוד בחירתו זו.

השלכות

1.קיימת אפשרות מעשית לפתח קוריקולום על-תחומי הבנייתי בבית-הספר היסודי ע"י מורים בשיתוף תלמידיהם, בליווי של ייעוץ מקצועי המותאם לצורכי בית-הספר. משמעות הדבר היא כי ניתן ליישם במערכת החינוכית קוריקולום שאינו מוכתב מראש אלא מבוסס על תכנון לימודי הנעשה באופן אקטואלי ע"י הלומדים באופן שעונה לצורכיהם האינטלקטואליים, התרבותיים והחברתיים. בדבר זה יש משום מענה לצרכים חינוכיים-התפתחותיים מגוונים הקיימים בחברה פלורליסטית כמו החברה בישראל. מחקרים שנעשו לאחרונה (אלקלעי, 2000; נחום, 2001) מתארים יישום של תכנון על-תחומי הבנייתי גם בבתי-ספר גדולים.

2.מהמחקר עולה תמונה אופטימית לגבי אפשרות של שינוי מהותי בתפיסותיהם ובהתנהגותם של רוב המורים. מיעוט קטן בלבד מתוכם הראה במחקר עמידות בפני הבניית ידע חדש. אמנם, חלק מהמורים מסוגל להבנות ידע חדש בתהליך מהיר יחסית, אך אצל חלק גדול יותר זהו תהליך איטי, מורכב, ולא ליניארי. דבר זה מדגיש את הצורך בליווי מקצועי התומך בתהליכי הלמידה של המורים לאורך זמן רב. משמעות הדבר היא כי אם המערכת שואפת ליצור שינוי מהותי בתפיסותיהם של המורים, זה אמנם אפשרי, אך לשם כך נדרשת תמיכה מקצועית לאורך תקופה ממושכת, הנמדדת במספר שנים.

3. מהמחקר עולה גם תמונה אופטימית לגבי אפשרות של שינוי מהותי ומתמיד בבית-הספר, דרך תכנון לימודים ייחודי-אוטונומי הנעשה מתוך גישה הבנייתית ללמידה. דבר זה אפשרי קודם-כל כאשר קיים שיתוף פעולה בין מורי בית-הספר לתלמידיהם. מעורבות הילדים בתכנון הלימודים היא אחד המניעים החזקים ביותר בעידוד ובטיפוח תהליכי הלמידה שלהם ושל מוריהם, ונראה כי מעורבות זו היא הנותנת למעשה את ההצדקה לתכנון ייחודי בבית-הספר. עם זאת, לשם השגת יעדים חינוכיים כלליים דרך תכנון לימודים ייחודי-אוטונומי, יש צורך גם בשיתופם של יועצים קוריקולריים מקצועיים מצד אחד, ובתמיכה של הנהלת בית-הספר ושל גורמי חינוך חיצוניים מצד שני.

4. עוד עולה מהמחקר כי בתכנון לימודים על-תחומי הבנייתי, המערב ברגישות את היכולות והעניין שמגלים לומדים קונקרטיים כאן ועכשיו, יש אפשרות לטפח תהליכי למידה מסדר גבוה גם אצל ילדים צעירים בבית-הספר היסודי, כמו למשל: טיפול במושגי-על, ניסוח רעיונות מורכבים, דיון בדילמות, ביטוי אישי, רפלקציה ומטה-קוגניציה, ופיתוח מודעות להיותם פעילים בתהליך הלמידה שלהם. משמעות הדבר היא כי אין הצדקה ללמד ילדים צעירים על-פי תכניות לימוד הבנויות מראש באופן ליניארי ומתחילות תמיד בחומר הפשוט והמוחשי. במקום זאת, יש לאפשר לילדים להיות מעורבים בבניית קוריקולום ייחודי בו הם יכולים לפתח את הידע האישי שלהם, להתמודד עם בעיות מורכבות ומעניינות שחלקן נמצאות סביבם, ולהתפתח בכיוונים מגוונים.

5. מן ההיבט המתודולוגי עולה כי לשם יצירה וחקירה של שינוי מהותי בתפיסות מורים וילדים ובמערכת הבית-ספרית, קיים צורך בשילוב של כמה גורמים מתודיים חיוניים: התערבות מקצועית רגישה לצורכי בית הספר, פיתוח מגוון של כלי חקירה הרגישים לזיהוי תפיסות גלויות וסמויות, וזמן ממושך המאפשר לעמוד על ההתפתחויות ולפעול בהתאם אליהן. משמעות הדבר היא כי יש הצדקה לשימוש משולב של מחקר פעולה עם כלי מחקר המאפיינים מחקר איכותי ועם מחקר אורך. שילוב זה מאפשר לחוקרים המתערבים להתפתח תוך כדי תהליך ההתערבות, ללמוד את התהליכים והדפוסים הבולטים ולהתאים את פעולתם ואת כלי החקירה שלהם להתפתחויות בזירת המחקר.

6. מן ההיבט של מדיניות החינוך בארץ עולה כי השילוב בין עבודה מעשית בבית-הספר למחקר האקדמי ולמשרד החינוך, יכול להוות גורם מפרה לכל הצדדים, ויש בו פוטנציאל רב לתרום לקידומה של מדיניות החינוך בארץ לקראת ההתפתחויות של המאה ה-21.   תקוותי שהתנסות מחקרית זו תתרום להעשרת הידע החינוכי הקיים ויהיה בה משום התווית כיוון חדש ההולם את העידן הדינמי בו אנו חיים.