על מקומם של חינוך מיני, זהות מינית וקבלת האחר

בעת שבה ענייני המגדר והזהות המגדרית זוכים לתשומת לב הולכת וגוברת, בפרט למקומם הראוי במערכת החינוך ולאחריותה של המערכת לקידום ערכים של שיוויון וקבלת האחר , מתפרסם ספר חדש, העוסק בהוראת מגדר ומיניות בבית הספר (Goldstein, 2019). ספר זה מביא ומתאר אירועים והתנסויות הנוגעים להוראת תלמידים ולקשר עם משפחות בנושאים הקשורים למגדר ולמיניות. הקשרו נעשה במערכת החינוך הקנדית, אך הוא רלבנטי לכל מי שנושא באחריות חינוכית ועובד עם אוכלוסייה צעירה ובני משפחתה.

לקריאה נוספת ראו:

קולותינו נחשבים: חוויותיהם של מחנכים מקהילת הלהטב"ק והשפעתן על תכניות להכשרת מורים

עמדותיהם של פרחי ההוראה בנוגע לחשיפת נושא ההומוסקסואליות במערכת החינוך בכלל ובהכשרת מורים בפרט – דוח מחקר

על גבריות, מתמטיקה וחינוך

לספר שלושה חלקים. החלק הראשון עוסק במיניות בבית הספר. הוא מציג מכתבים, שבוחנים כיצד בתי ספר מקדמים ותומכים (או לא) בעבודה של חינוך מיני. חלק זה מראה כיצד הצגה של יוזמות כלליות במערכת, שמבקשות לתת מענה לעניינים משותפים כמו אינטרסים של הורים לילדים עם נטייה חד מינית או התנגשויות עם אמונות דתיות, עלולה להגביל את היכולת להציע חינוך מיני בבית הספר. מצב עניינים זה מנוגד למה שמה שהספרות מכנה בין-מגזריות (intersectionality) – מושג המדגיש את הקשר הטבוע בין מגדר ומיניות לנושאים נוספים של צדק חברתי (Crenshaw, 1989). המסקנה העולה מחלק זה היא שהוראה של מיניות בבית הספר היא נושא בעל משמעות אתית עמוקה ומושא של זכות אדם.

החלק השני בספר עוסק במגדר בבית הספר ובוחן את אופני הקבלה והתמיכה של מערכות חינוך ותרבויות שונות בהקשר הזה. שני המכתבים הראשונים בחלק זה מציעים היבטים פרקטיים לקורא, במיוחד הסבר בנוגע למגדר כמושג לא-בינארי ולשימוש בשמות עצם ובכינויי גוף. בכך הקורא מתנסה במרחב התנסויות עם ילדים טרנס-מגדריים במערכות בתי ספר שונות. המערך הרגשי הנוגע למכתבים אלה מעורר אצל הקורא מחויבות אישית וקולקטיבית להבטיח לא רק סביבה סובלנית אלא סביבה בטוחה ותומכת לכל ילדי הלהט"ב.

בחלק השלישי של הספר נדונות משפחות להט"בים בבית הספר. חלק זה מרחיב את התפיסה על אודות מגוון ההרכבים המשפחתיים השונים ומציג בהקשר זה את נקודות המבט של הילדים ושל ההורים. בחלק זה מאושרת מחדש הטענה, שעל בתי הספר ואנשי המקצוע להיות מוכנים לקבל שונות ולנקוט בפעולות "לנרמל" משפחות ומערכות יחסים מגוונות ושונות מ"המצופה". הסיפורים המובאים כאן מניעים תהליך של שאלה ובחינה של מדיניות ומבנים חברתיים, שמונעים ממשפחות מסוימות להרגיש רצויות במערכת הבית-ספרית.

כאמור, כל חלק כולל מכתבים למורים, המשקפים התנסויות וחוויות שונות בבתי הספר היסודיים והעל-יסודיים. החלקים והמכתבים שבהם קשורים זה לזה והם מציגים את המורכבות והפנים הרבות שיש לנושאים אלה באופנים שהם כנים ומעוררי רגש וחשיבה (Nuttal, 2019). ספר זה מציע לא רק דיון בנושאים אלה אלא גם מייעץ ומעמיד משאבים לתמיכת הצוותים המקצועיים.

הספר מסתיים ב-25 רעיונות מרכזיים, פרקטיקות ועצות שימושיות עבור הקוראים המחייבות המשך העמקה, רפלקציה ופעולה. המטרה היא ליצור שינוי והשפעה במערכת הבית-ספרית ובתרבויות השונות כדי לייצר תועלת לתלמידים להט"בים ולבני משפחותיהם ולהתייחס לנושאים החברתיים הרחבים יותר, שקשורים לנושאי הספר.

הספר כולל גם נספח ובו יצירות קשורות: "רשימת מונחים של חד-קרן" (Benjamin Lee Hicks), הכוללת מונחים שימושיים הקשורים למיניות ולמגדר עם הפניות לקריאה נוספת; אתנוגרפיה למשחק "סולמות ונחשים" (Tara Goldstein), שמתארת סיפור שבו מורים ותלמידים בבית ספר תיכון קנדי בדיוני מארגנים יחד מצעד גאווה בבית הספר (Goldstein, 2010) וההצגה "להיות מחוץ לארון בבית הספר" (Tara Goldstein, Jenny Salisbury and Pam Baer).

חשיבותו של ספר זה גדולה במיוחד לנוכח העדויות בספרות, המצביעות על חוסר שביעות רצון מהאופן שבו נושא המיניות והיחסים בין המגדרים נלמדים ומועברים במערכות החינוך השונות (Brown & McQueen, 2019) ועל היותם של בתי הספר סביבות שבהם נוער המגדיר עצמו "שונה" חווה תוקפנות ואלימות (Epstein, Idems, & Schwartz, 2013).

הוא מתכתב עם ניסיונות לפתח פרקטיקות לחינוך אנטי-הומופובי בכיתה וליצירת מרחב פתוח עוד בתוכניות להכשרת המורים (Goldstein, Russel, & Daley, 2007) לצד המאמץ הכללי יותר לפתח אצל מתכשרים להוראה יכולת לראות את בתי הספר בהקשרם החברתי הרחב יותר ולשמש גם כפעילי צדק ותיקון חברתי (Tompkins, Kearns, & Mitton-Kunker, 2017).

באופן רחב יותר, הדיון בו נדרש יותר מתמיד בעידן שבו מציאות החיים, האהבה ומערכות היחסים הם נזילים ובלתי נתונים להכנה מראש (Best, 2020). כאן נדרש להבהיר, לחדד ובעיקר לאפשר את המרחב האישי והקבוצתי של כל תלמיד ותלמידה.  

ביבליוגרפיה

Best, S. (2020). Zygmunt Bauman on education in liquid modernity. Oxon, England and New York, NY: Routledge.

Brown, S., & McQueen, F. (2019). Engaging young working class men in the delivery of sex and relationships education. Sex Education. DOI: 10.1080/14681811.2019.1636780 

Crenshaw, K. (1989). Demarginalizing the intersection of race and sex: A black feminist critique of antidiscrimination doctrine, feminist theory and anti-racist politics. Special Issue: Feminism in the Law: Theory, Practice and Criticism, 1989(1), 139-168.  University of Chicago Legal Forum.  

Epstein, R., Idems, B., & Schwartz, A. (2013). Queer spawn on school. Confero: Essays on Education, Philosophy and Politics, 1(2), 173-209.

Goldstein, T. (2010). Snakes and ladders: A performed ethnography. The International Journal of Critical Pedagogy, 3(1), 68.  

Goldstein, T. (2019). Teaching gender and sexuality at school: Letters to teachers. New York, NY and Oxon: England: Routledge.

Goldstein, T., Russel, V., & Daley, A. (2007). Safe, positive, and queering moments in teaching education and schooling: A conceptual framework. Teaching Education, 18(3), 183-199.

NuttalL, A. (2019). Teaching gender and sexuality at school: Letters to teachers. Teaching Education, 30(3), 337-339. 

Tompkins, J., Kearns, L.L., & Mitton-Kunker, J. (2017). Teacher candidates as LGBTQ and social justice advocates through curricular action. McGill Journal of Education, 52(3), 677-697.