עד כמה רלוונטי החינוך הפיני לישראל?

יורם אורעד מייחד פוסט נוסף לנושא החינוך הפיני ועומד על ההשוואה לחינוך בארץ: "ההישגים הבינוניים (וגם למטה מכך) של מדינת ישראל במבחנים הבינלאומיים, שפינלנד מייצגת את ההצטיינות בהם, רחוקים מאד לדעתי מלשקף את המצב האמיתי בחינוך בישראל ובתוצאותיו של חינוך זה. עובדה היא שאנחנו למדנים, יצירתיים ומלאי כושר המצאה למרות שאנחנו רחוקים מלהצטיין במבחנים האלה. הדבר משתקף במגוון רחב מאד של היבטים ותחומים. קשה לנו לראות זאת משום שקיימת אצלנו נטייה לבקר את עצמנו רבות, נטייה שהיא חיובית ביותר והייתי אומר חיונית לפריחתה ולהתקדמותה של חברה אנושית. הלמדנות, היצירתיות וכושר ההמצאה משתקפים, בין היתר, בעצם היותנו בחזית הטכנולוגיה העילית בעולם, בזכיותינו הרבות בפרסי נובל וגם בפיתוחים בטחוניים רבים".

"עניין נוסף הקשור למבחנים הבינלאומיים שבהם, כאמור, מצטיינת פינלנד הוא שהם צבועים חזק בהסתכלות על החינוך ככלי כלכלי. מגמה זו הפכה לטעמי למוגזמת. היא מבטאת נטייה ומחוייבות מובהקים ב-OECD, ובפרט של אנדריאס שלייכר, הממונה על מבחני הפיז"ה, להציב הכל על בסיס של שימושים פרקטיים כולל הקשר לעולם העבודה. צריך להבין שקיימת גם חובה אחרת מעבר לחובה השימושיות, חובה המכוונת להנחלת התרבות עצמה, ללא קשר למידת התועלת המעשית שאנחנו מפיקים ממנה. להוראה וללמידה יש פן תרבותי מובהק ביותר ופן זה איננו חייב להתקשר תמיד דווקא לשימושים פרקטיים של יכולת השתלבות כלכלית למשל. אני תוהה עד כמה הסתכלות כזאת רלוונטית לישראל השופעת כל כך בתופעות תרבותיות שהן לשם תרבות".

למאמרון המלא של יורם אורעד ברשת שלובים

ראו גם:

מנתקים את הקשר בין הלימוד לבין תחומי הדעת

4 דברים שעושות מערכות החינוך המובילות בעולם