סקרי הוראה הממולאים על-ידי סטודנטים: חשיבותם והדרך להגביר את תוקפם ומהימנותם

בפתיחתה של כל שנה אקדמית במכללות ובאוניברסיטאות מתפרסמים באמצעי התקשורת סקרי הוראה, הממולאים על-ידי סטודנטים והמציגים את שביעות רצונם מהמוסד הלימודי, את איכות ההוראה ואת היחס שאליו הם זוכים. סקרים אלה מבוצעים על-ידי התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל ועליהם משיבים למעלה מ- 10,000 סטודנטים מכל התארים והמוסדות האקדמיים (התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל, 2017).

בספרות ניתן תוקף לתרומת סקרי ההוראה, שממלאים סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, בהבנת השיפורים הנדרשים באיכות פרקטיקות ההוראה, בתוכניות הלימודים ובפעילויות השונות במוסדות אלה. סקרים אלה גם משמשים בסיס לתמיכה בהמשך העסקה של מרצים, בהחלטות הנוגעות למתן קביעות, קידום, הענקת פרסים ועוד. השמעת קולם של הסטודנטים מוכרת ומקובלת מאוד בשדה זה ובמקרים רבים היא משפיעה על ההוראה והיא תורמת ליחסים שבין מרצים לסטודנטים בהתייחסותה להיבטים שונים בהוראה (Institute for Teaching and Learning Innovation, 2017).

שינויים שנערכים, חדשות לבקרים, בשיטות הדגימה ובתכנים של סקרים אלה נועדו להתאימם לצרכי המוסדות ולהפחית מהתלות של המוסדות במקורות מידע מסוג אחד. הם מחזקים תפיסה הוליסטית של איכות הוראה ולמידה במוסד ההשכלה הגבוהה. מהלכים אלה מעשירים את הידע על איכות ההוראה והם מרחיבים את התמיכה הראייתית להתקיימותה של הוראה איכותית. דוגמאות למהלכים כאלה נראות במספר מדינות כגון אוסטרליה ובריטניה.

על אף תרומתם של סקרים אלה לאיכות ההוראה ולשביעות הרצון של סטודנטים ממנה, הם עלולים להנביע השלכות שליליות כגון ירידה מתמשכת בביצועי בין מרצים לסטודנטים. השלכות אלה מחריפות במיוחד כשהמוסדות אינם מאמצים מדיניות התומכת בסגל ההוראה כדי להתמודד עם משוב שלילי מצד הסטודנטים.

הביקורת העיקרית על סקרי הוראה אלה נוגעת לתקפותם ולמהימנותם. נטען, שסקרים אלה מניחים שסטודנטים עלולים לדווח בקלות על התנהגותם ועל תפיסותיהם, כשהמודל המקובל של סקרים מעיד שהם לא במצב נכון לעשות זאת. בנוסף, המחקר גם מראה שסטודנטים מתקשים להשיב על שאלות העוסקות במידע עובדתי (Porter, 2010).

הפגיעה בתוקף ובמהימנות הסקירה מתרחשת מקום שהשאלות שבסקר רחבות או מעורפלות מדי, מופיעות בנפרד וללא קשר עם צורות אחרות של ראיות הנוגעות לאיכות ההוראה או שנעשה בעניינן פירוש יתר או שימוש לרעה. סקרי ההוראה נחשבים תקפים ומהימנים ככל שהשאלות שבהם ברורות וממוקדות ושמוצע לסטודנטים מקום להתבטא גם באופן פתוח בעת מתן המשוב. מעבר למילוי אלקטרוני של הסקר, למשל במרשתת, מאפשר יותר הזדמנות לסטודנטים לכתוב הערות כתובות בהשוואה לסקר שממולא בדפוס.

כן, נדרש שהמענה על הסקרים לא יפחת משיעור מסוים ושיעשה שימוש מצטבר בנתונים בין קורסים או בין יחידות הוראה, הקשורות לאותו המרצה. כך, ישנה הסכמה, כי בכיתה המונה 10 סטודנטים נדרש שיעור מענה של 100% ואילו בכיתה של 1000 סטודנטים נדרש מענה של 10% מהסטודנטים (טווח טעות 5%, רווח בר-סמך 90%, p=0.9 כש-P מייצג את ההסתברות למענה רצוי) (Zumrawi, Bates, & Schroeder, 2014).

שיעור מענה נמוך קשור לרוב בתפיסה של היעדר פעולה בעקבות הסקר ועם תחושת חוסר ערך במילוי הסקר (Hénard & Roseveare, 2012). אכן, חלק מהסטודנטים עלול לדבוק בשאיפות לא מעשיות לשינוי בתחום ההוראה. חלק אחר, עלול לתפוס את כלי ההערכה שבסקרים באופן פוליטי ולייחס לו תפקיד הרסני ולא בונה. המוסדות להשכלה גבוהה מצדם עשויים להירתע מלהפקיד בידי הסטודנטים את האחריות לתרומה או לביקורת על ההיבטים האקדמיים של עבודת הסגל ובמקרים מסוימים עלולים לראות בפעולת מילוי הסקר כלי מיקוח של סטודנטים לשיפור הישגיהם בקורסים השונים.

למרות זאת, חשוב לזכור, כי בכל מקרה מתקבל משוב מהסטודנטים בערוצים שונים, למשל ברשתות החברתיות או בשיחות בלתי פורמאליות וכי מילוי הסקר מאפשר מתן משוב ראוי, ככל שהוא נאסף ומנותח באופן מוקפד. לשם כך, חלק מהמוסדות עושה שימוש בהערכה מעצבת במחצית הסמסטר החותרת ליצור השפעה על איכות ההוראה שבה יוכלו הסטודנטים להיווכח עוד במהלך הלימודים.
לעתים, ניתן לשפר את שיעור המענה על הסקרים באמצעות תמריצים כספיים, כפי שנראה למשל באוניברסיטת מלבורן שבאוסטרליה, שהציעה פרס של 500$ בהגרלה לממלאים את הסקר. לאחר שהונהג הפרס עמד שיעור המענה על 47.4% - שנחשב לשיעור גבוה. תמריצים אחרים, שנראים למשל בארה"ב כוללים הענקת נקודות בונוס בהערכות הקורס או פרסום מוקדם של ציונים למי שממלא את הסקרים. השפעתם של התמריצים שניתנו בארה"ב אינה ברורה. לעומת זאת, תזכורת של המרצה למילוי הסקרים על-ידי הסטודנטים נתפסת כתורמת לשיעורים גבוהים יותר של מענה.

לסיכום, ניתן לגזור מספר המלצות מהתובנות של הכתיבה בנושא סקרי ההוראה הממולאים על-ידי סטודנטים בהשכלה הגבוהה:

- כדי לחזק את התוקף והמהימנות של סקרי הוראה הממולאים על-ידי סטודנטים יש לנסח שאלות ברורות וממוקדות, לוודא קשר תוכני בין השאלות, לקבוע יעד של מענה בשיעור גדול ולאפשר מתן משוב באמצעות הערות מילוליות.

- העלאת שיעור המענה על הסקר יכולה להיעשות, בין היתר, באמצעות תמריצים כספיים, עידוד המרצה למילוי הסקר או תמריצים הקשורים בהערכת משימות הקורס.

- חשוב לחזק את התפיסה, שהסקרים מובילים לשיפורים באיכות ההוראה ולאפשר לסטודנטים להיווכח בשיפורים אלה, למשל באמצעות הערכה מעצבת במהלך הלימודים.

- יש לבנות אמון בין מרצים וסטודנטים, שיקדם השתתפות פעילה ובונה של סטודנטים במילוי הסקרים והתייחסות הולמת וראויה מצד המוסד לממצאים העולים בהם.

ביבליוגרפיה

התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות בישראל. (2017). סקר הסטודנט 2017. מאוחזר מתוך: https://www.nuis.co.il/%D7%A1%D7%A7%D7%A8-%D7%94%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%93%D7%A0%D7%98-2017/

Hénard, F., & Roseveare, D. (2012). An IMHE guide for higher education institutions. OECD

Institute for Teaching and Learning Innovation. (2017). Student surveys of teaching & learning quality. The University of Queensland, Australia.

Porter, S.R. (2010). Do college student surveys have any validity? Paper presented at the 2010 meeting of the Association for Institutional Research. Available at: http://files.eric.ed.gov.elib.openu.ac.il/fulltext/ED520485.pdf

Zumrawi, A.A., Bates, S.P., & Schroeder, M. (2014). What response rates are needed to make reliable inferences from student evaluations of teaching? Educational Research and Evaluation, 20(7-8), 557-563.