סקירת ספר –"הקורס המקוון המושלם: הפרקטיקות הטובות ביותר לתכנון ולהוראה"
Marta Ruiz-Corbella. " Book Review – The Perfect Online Course: Best Practices for Designing and Teaching" IRRODL, October 2011.
Editors: Orellana, A., Hudgins, T. L., & Simonson, M. (2009). Charlotte, NC: IAP – Information Age Publishing, Inc. ISBN 978ISBN: 978-1-60752-120-4
Reviewer: Marta Ruiz-Corbella, Universidad Nacional de Educaci?n a Distancia (UNED), Spain
סקירת ספר –"הקורס המקוון המושלם: הפרקטיקות הטובות ביותר לתכנון ולהוראה"
( The Perfect Online Course: Best Practices for Designing and Teaching)
הצגת הספר כקורס המקוון המושלם עשויה להיראות מעט יומרנית. העורכים - Orellana, A., Hudgins, T. L., & Simonson, M.-מודעים היטב שאין דבר כזה הקורס המושלם, למרות כותרת הספר. העורכים מודים שהקורס המקוון המושלם הוא "פנטזיה" (עמוד 10), אבל הם גם טוענים שאפשר להתקרב לשלמות מעין זו. זו נקודת הפתיחה להבנת התוכן של הספר, מבנהו, בחירת הנושאים ועבודת המחקר המוצגת בו, ואת התרומות יקרות הערך של המומחים, שכולם תורמים למגוון של התוכן ולעושרו.
הדבר הראשון שעורכי הספר מבהירים הוא שכדי שקורס מקוון יהיה מצוין, עליו לעקוב אחר תכנון המונחה על-ידי סטנדרטים של איכות. רק אז אנו יכולים לדבר על קורס מקוון טוב.
אבל מדוע הספר הזה מעניין ואקטואלי?
המחברים רואים את ההשפעה העצומה שטכנולוגיית המידע והתקשורת הביאה לשינוי מהותי בחינוך, בפתיחת אפשרויות ופלטפורמות חדשות לתכנון כל קורס שאפשר להעלותו על הדעת. מה שאומר למעשה שבחמש השנים שחלפו, כל האוניברסיטאות החלו להציע חלק מהקורסים או מתכניות הלימוד שלהן באופן מקוון (עמוד 327). כאשר הם ניצבו מול שינוי זה בסביבות הלמידה, המחברים חושבים קודם כל מהו תכנון של קורס הכשרה מקוון, במה זה באמת כרוך, ואז אוספים ניסיונות ודוגמאות של פרקטיקות טובות עבור אותם אלמנטים שנמצאים בכל התכנונים.
המחברים, בעודם מכירים במגבלותיו של הספר, מציעים לנתח סוגיות עיקריות בלמידה מרחוק ואת התכנון של קורסים ותכניות מקוונים איכותיים.
הנקודה השנייה שהעורכים מדגישים היא שכאשר אנחנו מדברים על פרקטיקה טובה בתכנון למידה מרחוק ו/או קורסים מקוונים, חיוני להבהיר בדיוק מהו כל אחד מהם , על פי שלאורך כל הספר משתמשים בשני המונחים הללו ללא הבחנה. זה מבהיר שתכנון קורס עבור למידה מקוונת או למידה מרחוק שונה באופן קיצוני מתכנון של קורס עבור למידה פנים מול פנים.
העורכים מדגישים שלמידה מרחוק היא מתודולוגיה שבה כל המרכיבים חייבים להיות מתוכננים כדי שישיגו את יעדיהם, תוך התחשבות בסביבה ובהקשר שבהם הם מתרחשים (עמוד 5).
עיקרון זה, אף על פי שהוא נראה מובן מאליו, נשכח בקורסי הוראה רבים, וזה מוביל בקביעות לכישלון. מחדל זה נפוץ במיוחד בהתנסויות חינוכיות המבוססות על שימוש מוגבר בטכנולוגיה.
אף אחד לא מטיל ספק בעובדה שה-ICT חולל מהפכה בתכנון הקורסים של למידה מרחוק, הדורשת החלטות המתאימות למתודולוגיה זו ובייחוד ליעדים שיש להשיג וההקשר שבו הם מיושמים. הטכנולוגיה אחראית ליצירת נחשול של קורסים מקוונים ומוסדות רבים רואים בטכנולוגיה זו את עתיד ההכשרה –ואת העתיד של העסק שלהם. אולם, כפי שספר זה מבהיר, הטכנולוגיה לכשעצמה אינה מבטיחה למידה טובה יותר (עמוד 90). הטכנולוגיה צריכה לעמוד לשירותה של הלמידה מרחוק; הטכנולוגיה צריכה להתאים ליעדים של הקורס, להקשר שבו הקורס יועבר, לקבוצת המטרה וכו'.
ברוח זו, העורכים עומדים על דעתם לאורך הספר שאין דבר כזה מודל אחד המתאים לכולם מבחינת תכנון הכשרה מקוונת ושהקורס המושלם אינו קיים.
מה שאנחנו יכולים לקבוע הם כללי מפתח שיסייעו לנו לקבל החלטות בעצמנו: התכנון של הקורס צריך להתאים לצורכי המוסד וליכולותיו, ולאלה של הסטודנטים המיועדים; יש לתכנן מה יהיה מספר הסטודנטים בקורס כך שהוא ישפיע על ההחלטות שיתקבלו לגבי המתודולוגיה; יש להתאים את הטכנולוגיה כך שתשרת את יעדי התכנית ולא להיפך; לכל סוגי הטכנולוגיות יש יתרונות ויש חסרונות; הטכנולוגיה העדכנית ביותר אינה בהכרח טובה יותר מהטכנולוגיה הקיימת; וכו'.
הספר מאורגן בארבעה חלקים.
החלק הראשון מתמקד במאפיינים העיקריים המעורבים בתכנון של כל תכנית הוראה מרחוק ו/או תכנית הוראה מקוונת. אחת מהתרומות הגדולות של הספר היא שהוא מחבר ומציג את תוכן הבסיסי של מתודולוגיית הלמידה מרחוק, שבלעדיו לא ניתן היה להבין אף קורס מקוון.
שני הפרקים הראשונים בחלק זה מספקים לקורא רעיונות מרכזיים ופורצי דרך כיצד להגיע לתכנון של קורס הכשרה מקוון.
החלק השני מורכב מבחירה בחקר מקרים ובמחקר לגבי קווי ההנחיה והסטנדרטים הנהלים הטובים ביותר. החלק דן במגוון של הקשרים, נושאים ותוכן, כאשר כל פרק תורם נתונים, רעיונות והתנסויות הקשורים לנושא.
הגישה המגוונת מאפשרת לקוראים לבחור את הפרקים שמעניינים אותם ביותר, בהתאם לצורכיהם והעדפותיהם. אולם היה עוזר יותר אם התנסות בחיים האמיתיים הייתה מודגשת יותר מאשר נתוני מחקר.
הפרקים הקודמים תיאור מצבים שמהם ניתן ללמוד. הפרקים האחרונים, אינם תמיד מתמקדים באלמנטים של תכנון ההוראה המקוונת המבוקשים ביותר, מאחר וכפי שהמחברים עצמם מציינים, אלמנטים אלה אינם תמיד ישימים, מה שהופך אותם לפחות שימושיים.
היה עדיף להקדיש תשומת לב לתוצאות המחקר שניתן ליישמם בהקשרים אחרים.
כנ"ל ניתן לומר לגבי החלקים השלישי והרביעי, המתארים את המודלים , השיטות והאסטרטגיות ההוראה הטובים ביותר. שני החלקים מתמודדים עם מודלים שונים לתכנון הוראה, והיתרונות והחסרונות של מודלים אלה מושווים. ברגע שנבחר המודל, ובתלות בהקשר שבו ההכשרה המקוונת תועבר, יש לבחור את המטריצה המתאימה של הטכנולוגיה לצורך השגת יעדי הקורס.
זה נראה ברור אך למעשה זו אחת הטעויות הנפוצות שנעשות בכל תכנון: לא לדעת באיזה תכנון הוראה להשתמש ומה דורשת כל אחת מההחלטות. העורכים צודקים בכך מדגישים סוגיה.
סוגיה אחרת שהעורכים מדגישים היא ההערכה, חלק עיקרי בכל תהליך של הכשרה. ההערכה חייבת להיות קוהרנטית מבחינה הגיונית ביחס לכל האלמנטים המעורבים בתכנון וחייבת להיות מיושמת לאורך כל התהליך, תוך שימוש בטווח של אסטרטגיות (עמוד 312).
לא ניתן להבין אף סוג של הערכה מבלי שהסטודנטים יקבלו משוב מתמשך, מה שיאפשר להם לנהל את הלמידה שלהם.
בחלק זה, העורכים נוגעים בסוגיה המעוררת דאגה רבה במקצוע ההוראה, סוגיה שלא מתמודדים עמה לעתים קרובות מדי בטקסטים מסוג זה. המחברת מתייחסת לבעיה של חוסר היושר של הסטודנט, והרמאות האפשרית שניתן לבצע כאשר משתמשים בצורה זו של למידה.
חוסר היושר אינה בעיה חדשה בחינוך, ולמידה מרחוק אינה יוצאת מהכלל. למעשה, חלק מהמחברים משוכנעים שהעדר המגע האישי עם הסטודנטים הופך את הרמאות לקלה הרבה יותר. אולם המחבר של פרק זה טוען (עמוד 327) שבמרבית המקרים סוגיה זו אינה משתמעת מהמתודולוגיה אלא תוצר של תכנון קורס שלא פיקחו עליו כראוי.
המחבר מניח סדרה של רעיונות בסיסיים שיש ליישמם בכל תהליך של הוראה: תכנון הוראה קוהרנטי, הוראות ברורות, אינטראקציה מתמשכת עם הסטודנטים, קביעת הערכה מתמשכת לפי יעדי הקורס ותוכנו, מתן משוב ברור וכו', שכולם מכוונים להפחתת התדירות של מצבים לא ישרים אלה. המחבר גם טוען שעלינו להכיר ולדעת כיצד להשתמש בתוכנת המחשב כדי לעקוב אחר פלגיאט. אולם, אף על פי שעלינו להיות מודעים לכך שקיימת רמאות, העדיפות העליונה שלנו היא לסייע לסטודנטים לארגן את לימודיהם מאחר ולא כולם רוצים או יודעים לנהל באופן עצמאי את תהליך הלמידה (עמוד 425). על כן, על המורים לנתח את תכנון הקורס שלהם כדי למצוא את הנקודות החלשות שלו שעשויות לגרום למתח אצל הסטודנטים.
תחום מבטיח אחר שעמו מתמודדים המחברים, ושלגביו מורים ומנהלים אינם מקדישים מחשבה מספקת, הוא כאשר אנחנו מדברים על חינוך מרחוק אנחנו מדברים על הוראה ולמידה מרחוק. זה אומר שהפעולות של המורים שונות מאוד, מאחר והם לרוב עומדים לעבוד על קורסים שהם לא תכננו בעצמם, להפעיל כלים שלא נבחרו על ידם ולבצע תהליכים שהם לא פירטו. בנקודה זו, המחברים שוב פעם מדגישים את החשיבות של עבודת צוות בתכנון קורס מקוון מאחר וקיימים מומחים שונים רבים כל כך המעורבים בכך עד שכל התהליך הוא מורכב מאוד.
גורם אחר הוא שהסטודנטים לומדים מרחוק ולא כולם מוכנים היטב להתנסות זו. זו הסיבה לכך שחיוני לעבוד עם הסטודנטים הללו מראש, או לקבוע באיזו נקודה אנחנו יכולים להתעקש על החשיבות של למידה המנוהלת באופן עצמאי (self-managed learning) ועל אחריות אישית (עמוד 179). שתי האינטראקציות המתמשכות הללו בין המורה לבין הסטודנט/ים, זקוקות לתמיכה טכנית, תכנון קורס נגיש ומעודכן שבו כל החומר זמין מלכתחילה, כך שניתן לקרוא ולכתוב לגביו בסביבות שונות, היכולת לחפש אחר מידע, מיומנויות מחשוב וכו', ללא מיומנויות אלה תהליך הלמידה מרחוק לא יצליח.
לסיכום, ובמילותיהם של העורכים, "הקורס המושלם הוא חלום באספמיא...אז תנו לנו להיות יותר מציאותיים. המפתח לקורס יעיל הוא המעורבת המכוונת והישירה של מורה בעל ידע; מורה המכיר את התוכן, בעל מיומנויות הוראה וניסיון בתכנון" (עמוד 550). המאמץ שנעשה כאן בבחירת הטקסטים ובעריכתם משקף עד כמה חשוב שלמורה או למנהל המעוניינים ביצירת קורס הכשרה מרחוק תהיה גישה לתוכן הבסיסי הדרוש כדי לתכנן את הקורס ועם הבטחה כלשהי לגבי איכותו של תכנון זה.
Book review - The perfect online course: Best practices for designing and teaching
Marta Ruiz-Corbella
המאמר תורגם מאנגלית וסוכם לעברית ע"י מיכל זרזבסקי , מידענית ועורכת תוכן במכון מופ"ת